תופעת ורבורג

תופעת ורבורג (Warburg Effect) המכונה גם גליקוליזה אירובית, היא תופעה ביוכימית המאפיינת תאי סרטן ומוגדרת כגליקוליזה מוגברת בסביבה עשירה בחמצן.

תופעת ורבורג

על שם	אוטו היינריך ורבורג
מזהים
קוד MeSH	C04.697.098.500.580
מזהה MeSH	D000082802
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C5392088

במטבוליזם של תאים נורמליים, קצב הגליקוליזה יורד כאשר יש רמות גבוהות של חמצן (אפקט פסטר). תאים סרטניים, לעומת זאת, ממשיכים לייצר ATP במסלול הגליקוליזה גם כאשר הסביבה רוויה בחמצן. למעשה אוטו ורבורג, אשר על שמו נקראת התופעה, מצא כי רוב ה-ATP המיוצר על ידי תאי סרטן נוצר במסלול הגליקוליזה תוך יצירה מוגברת של לקטט.

תכונה זו מקנה לתאים הסרטניים מספר יתרונות:

• התופעה מקטינה את תלותם של התאים הסרטניים באספקת חמצן.
• התופעה מלווה בעיכוב של פעילות המיטוכונדריה ובכך נחסם המסלול האפופטוטי תלוי המיטוכונדריה.
• תוצר לוואי של הגליקוליזה המוגברת הוא יצור של חומצה לקטית. הפרשה של חומצה זו לסביבה החוץ תאית מעלה את חומציות הסביבה ותורמת ליכולות החדירה של התאים הסרטניים לרקמות שכנות וכן תורמת לתהליך האנגיוגנזה שאחד הגורמים לשפעולו הוא סביבה ענייה בחמצן (HIF1).
• תוצרים רבים של תהליך הגליקוליזה מנוצלים על ידי התא ליצור חומצות גרעין וחומצות אמינו ולרבייה מוגברת.