תור הוסהובד
תור הוסהובד (בנורווגית: Thor Hushovd; נולד ב-18 בינואר 1978), הוא רוכב נורווגי (רוכב עבר). הוסהובד ידוע בזכות יכולתו הטובה כספרינטר ובמרוץ נגד השעון. הישגו הגדול ביותר הוא ניצחון במרוץ הכביש באליפות העולם ב-2010 שנערך בין מלבורן וג'ילונג שבאוסטרליה. הישגים בולטים נוספים הם: עשרה ניצחונות אישיים בקטעים בטור דה פראנס ושני ניצחונות בקטעים של מרוץ נגד השעון קבוצתי, לבישת החולצה הצהובה בטור דה פראנס וזכייה בחולצה הירוקה בטור דה פראנס. כמו כן, הוסהובד ניצח בקטעים גם בשני הגרנד טורים האחרים; בג'ירו ד'איטליה (ניצחון בקטע אחד) ובוואלטה אספניה (ניצחונות ב-3 קטעים). הוא ניצח במרוצים החד-יומיים, גנט - וולגם (2006) ואומלופ הט ניוזבלאד (2009). הוסהובד הוא הנורווגי הראשון שניצח באליפות העולם במרוץ הכביש לגברים והנורווגי הראשון שזכה ללבוש את החולצה הצהובה בטור דה פראנס. בסוף עונת 2014 הודיע הוסהובד על פרישה מרכיבה מקצוענית.
.JPG) | |
| הוסהובד ב-2014 | |
| לידה |
18 בינואר 1978 (בן 46) גרימסטד, נורווגיה |
|---|---|
| גובה |
183 ס״מ  |
| משקל |
83 ק"ג |
| תחום | רב גוני |
| התמחות | כביש |
| קבוצות עבר |
קרדי אגריקול (1999-2008) סרוולו (2009-2011) (2014- BMC (2012 |
| הישגי שיא |
10 קטעים בטור דה פראנס (2004, 2002, 2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2011)  קטגוריית הנקודות בטור דה פראנס (2009, 2005) |
  | |
קריירה עריכה
קריירה מוקדמת עריכה
הוסהובד נולד ב-18 בינואר 1978 בגרימסטד(אנ'), נורווגיה.
ב-1998 הוסהובד ניצח את מרוץ פריז - רובה לצעירים, ואת אליפות העולם בנגד השעון עד גיל 23, וסיים חמישי במקצה הכביש.
קבוצת קרדי אגריקול (2000-2008) עריכה
הוסהובד הצטרף אל הקבוצה הצרפתית "קרדי אגריקול" (אנ') ב-2000 (ב-1999, רכב כסטאז'ר בקבוצה החל מספטמבר). ב-2000, הוא סיים שביעי באולימפיאדת סידני.
בעונת 2001, ניצח הוסהובד את טור דה נורמנדי(אנ') ושלושה קטעים נוספים במרוץ. הוא ניצח את הטור של שוודיה, ושלושה קטעים נוספים במרוץ. הוא התחרה לראשונה בטור דה פראנס והיה שותף לניצחונה של קבוצתו בקטע החמישי שהיה מרוץ קבוצתי נגד השעון, אך פרש במהלך הקטע ה-12. בסוף העונה, סיים רביעי במרוץ פריז - טור.
בעונת 2002, הוסהובד ניצח את הקטע ה-18 בטור דה פראנס. וניצח את אליפות נורווגיה בנגד השעון. ב-2003, ניצח את הקטע הראשון בוואלטה קאסטיליה לאון. הוסהובד ניצח באותה עונה גם את הקטע השני בדופינה ליברה, וסיים רביעי בדירוג הנקודות בטור דה פראנס. בסוף העונה ניצח את המרוץ החד יומי, "גרוט פרייס ליובין".
את 2004 הוסהובד פתח עם ניצחון בקטע השלישי במרוץ "אטואל דה בסז'" ובקלאסיקת הריבו. הוא ניצח שני מרוצים חד יומיים בחודש אפריל, טור דה ונדי, וגרנד פרי דנין. הוא ניצח שני קטעים בTour du Languedoc-Rousillon, בנוסף לכך, הוסהובד ניצח בקטע נוסף בדופינה ליברה. הוסהובד ניצח את אליפות נורווגיה בנגד השעון ובכביש, הוא ניצח בקטע בטור דה פראנס וסיים שני בקטגוריית המאיצים.
ב-2005, הוסהובד התחרה לראשונה בקלאסיקות האביב והראה יכולת מצוינת. מסיים שלישי במילאנו - סן רמו, חמישי בגנט - וולגם ותשיעי בפריז - רובה[1]. הוא ניצח את הקטע הראשון במרוץ ארבעת הימים של דנקרק, קטע בוולטה אה קטלוניה (ודירוג הנקודות). הוסהובד ניצח בקטע נוסף בדופינה ליברה, שמר על תוארו כאלוף נורווגיה בנגד השעון וניצח את דירוג הנקודות בטור דה פראנס עם 194 נקודות[2]. הוסהובד ניצח בקטע בטור דה למוסיין. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בוואלטה אספנייה באוגוסט, ואף ניצח את הקטע ה-5 (פרש בקטע ה-11).
ב-2006 רשם הוסהובד עוד עונה הישגית, מנצח את הקטע הרביעי בטירנו - אדריאטיקו ואת גנט - וולגם. הוא ניצח את הקטע השלישי בוולטה אה קטלוניה ואת הקטע השביעי בדופינה ליברה. בטור דה פראנס, הוסהובד ניצח את הקטע הראשון (1) ואת הקטע האחרון (21) במרוץ וסיים שלישי בקטגוריית הנקודות. הוסהובד השתתף בוואלטה אספנייה בפעם השנייה, ניצח את הקטע השישי וניצח את דירוג הנקודות עם 80 נקודות[3].
בעונת 2007, הוסהובד ערך את הופעת הבכורה שלו בג'ירו ד'איטליה ואף ניצח את הקטע השביעי במרוץ, אך פרש במהלך הקטע ה-12. בטור דה פראנס, ניצח הוסהובד את הקטע הרביעי. ב-2008, הוסהובד ניצח את הקטע הראשון בטור מדיטראנין ואת הקטע הראשון בפריז - ניס. במאי הוסהובד ניצח את הקטע האחרון במרוץ ארבעת הימים של דנקרק, ושני קטעים בוולטה אה קטלוניה. בטור דה פראנס, ניצח הוסהובד את הקטע השני וסיים שני בקטגוריית הנקודות, עם 220 נקודות (50 פחות מאוסקר פריירה שניצח בקטגוריה).
קבוצת סרוולו (2009-2011) עריכה
לאחר סגירתה של קבוצה "קרדי אגריקול" בה רכב הוסהובד בשנים 1999-2008, הצטרף הוסהובד לקבוצת סרוולו (Cervélo). הוא פתח את עונת 2009 בטור של קליפורניה, ואף ניצח את הקטע השלישי במרוץ. ב-28 בפברואר רשם הוסהובד את אחד ההישגים הגדולים בקריירה שלו, כשניצח באומלופ הט ניוסבלד. הוא סיים שנית שלישי במילאנו - סן רמו, רביעי בE3 פרייס פלנדרן, ושלישי בפריז - רובה. הוא ניצח בשני קטעים בוולטה אה קטלוניה, ניצח את הקטע השישי בטור דה פראנס ואת קטגוריית הנקודות בפעם השנייה. בסוף העונה, ניצח הוסהובד קטע בטור דו פויטו שארן וקטע בטור של מיזורי.
ב-2010, הוסהובד ניצח את הקטע השני בפריז - רובה, שתי דקות לאחר פביאן קנצ'לרה שניצח בבריחת יחיד. הוא ניצח את אליפות נורווגיה במרוץ כביש. בנוסף לכך, הוסהובד ניצח את הקטע השלישי בטור דה פראנס. בוואלטה אספנייה, הוסהובד ניצח את הקטע השישי ופרש מהמרוץ לפני קטע 17. ב-3 באוקטובר, ניצח הוסהובד את אליפות העולם באופני כביש שנערכה בג'ילונג' ומלבורן, ובכך הפך לנורווגי הראשון שמנצח במקצה העלית גברים באליפות. בסוף העונה, ניצח הוסהובד את מרוץ טרופאו צ'יטה די בורגומנרו.
בעונת 2011, הוסהובד סיים שני בפריז - רובה. בטור דה פראנס, הוסהובד ניצח עם קבוצתו את נגד השעון הקבוצתי שהיה הקטע השני במרוץ, ועלה למקום הראשון הכללי ובכך הפך לרוכב הנורווגי הראשון שלובש את החולצה הצהובה בטור דה פראנס. הוא לבש אותה עד הקטע ה-9 (כולל), שם איבד את ההובלה לתומא ווקלר הצרפתי. הוסהובד סיים רביעי בגרנד פרי דה פלואה. הוא ניצח את הקטע הרביעי בטור של בריטניה, לאחר שניצח מתוך ספרינט של 22 רוכבים.
BMC (2012-2014) עריכה
את שלוש העונות האחרונות בקריירה שלו העביר הוסהובד בקבוצת BMC. בעונת 2012, הוא לא השתתף בהרבה מרוצים, הוא זינק לג'ירו ד'איטליה אך פרש במהלך הקטע ה-6.
ב-2013 ניצח את הקטע הראשון בטור דו האו ואר ואת אליפות נורווגיה במרוץ כביש. בנוסף לכך, ניצח הוסהובד את הקטע השלישי בטור של אוסטריה. הוא ניצח שני קטעים בטור של פולין. הוסהובד ניצח את המרוץ הארקטי של נורווגיה, את קטגוריית הנקודות במרוץ ושני קטעים נוספים במרוץ. בסוף העונה, הוא ניצח את הקטע הראשון בטור של בייג'ינג'.
בתום עונת 2014, בה לא רשם הישגים בולטים, הודיע הוסהובד על פרישה מרכיבה תחרותית.
חיים אישיים עריכה
הוסהובד חי עם אשתו סוזן במונטה קרלו שנמצאת במונקו, לשניים ילדה בשם איזבל.
קישורים חיצוניים עריכה
תור הוסהובד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- תור הוסהובד, באתר olympedia.org
- תור הוסהובד, באתר Cycling Archives
תור הוסהובד מנצח באליפות העולם 2010, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים עריכה
- ^ Paris - Roubaix 2005, procyclingstats.com
- ^ Tour de France 2005, procyclingstats.com
- ^ Vuelta a España, procyclingstats.com
| הקודם: קאדל אוונס |
אלוף העולם במרוצי כביש 2010 |
הבא: מרק קוונדיש |