תחבורה בירושלים
| יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
התחבורה בעיר ירושלים הינה מורכבת בשל הטופוגרפיה שלה ובשל הצפיפות והעומס בעיר. התחבורה העירונית מושתתת על אוטובוסים עירונים, מוניות וכלי רכב פרטיים. ב-2011 נפתח קו ראשון של רכבת קלה כחלק ראשון ממערכת תחבורה ציבורית גדולה ומקיפה בירושלים שהפך לכלי התחבורה המרכזי בעיר.
הגישה לירושלים עצמה מסובכת גם כן בשל מיקומה של העיר על קו פרשת המים ולכן ישנו קושי בסלילת כבישים חדשים והרחבת כבישים קיימים לירושלים.
היסטוריה
בעבר הכניסה העיקרית לירושלים הייתה מכיוון שער שכם שהיה משרת את הבאים מקוון צפון מערב ומזרח, בעקבות היציאה מן החומות עבר שער יפו לשרת את רוב היוצאים מירושלים גם דרומה לדרך חברון וגם לרחוב יפו.
כבר בימי השלטון העות'מאני השתדרגה ירושלים והחלו להתפתח דרכים מהעיר ובתוכה, ככלי תחבורה החליפו את החמור והסוס הדיליג'נסים (עגלה מהתקופה העות'מאנית).
בשלהי המאה ה-19 הקימו העות'מאנים קו רכבת מיפו לירושלים שהיה קו הרכבת הראשון במזרח התיכון והייתה סמל להתקדמותה של ירושלים.
בתקופה זו, הדרך היחידה להגיע ממישור החוף אל ירושלים היה דרך שער הגיא. במלחמת העצמאות ניתכו קרבות קשים בשער הגיא על מנת להשאיר ציר זה פתוח לשם העברת אפסקה לירושלים, בעקבות קרבות אלו נסללה דרך חלופית מדרום לדרך זו שנקראה דרך בורמה, ובכך נפתחה דרך נוספת לירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים וסיפוח שטחים מסביב לירושלים, נפתחו עוד דרכים לירושלים כמו כביש 443 ונתיב הל"ה עד לגוש עציון ומשם לירושלים.
תעופה
לאחר מלחמת ששת הימים הוקם שדה התעופה ירושלים בעטרות שמצפון לעיר כשדה תעופה בינלאומי, אשר שימש לתחבורה אוירית אזרחית וצבאית של מטוסים קטנים ומסוקים. מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 הוחלט להפסיק את הטיסות לשדה תעופה זה בעקבות החשש ליירוט המטוסים מהכפרים הערבים הסמוכים. ומאז לא מתקיימות טיסות אליו וממנו ובמקום שוכן כיום בסיס מג"ב.
הכבישים בעיר
גישה לעיר
כיום הגישה לעיר נעשיית בעיקר דרך כביש 1.
ב-2009 הסתיימה סלילת כביש 9 העירוני דרך עמק ארזים ממחלף מוצא שבכביש 1 עד לצומת רמות על מנת לדלל את תנועת הרכבים העולים לעיר, הכביש משרת את הנוסעים לכיוון צפון העיר ומהווה המשכו של כביש 1 לים המלח.
כביש נוסף המשמש כעורק כניסה ראשי לעיר מכיון מרכז הארץ, הוא כביש 443.
כניסות קטנות נוספות הם; ממזרח מכיוון ים המלח, דרך המשכו של כביש 1 (לכיוון מזרח), ומצפון ודרום דרך כביש 60 דרך יהודה ושומרון.
בתוך העיר
- דרך בגין - כיום זה הדרך המרכזית מצפון לדרום המתחילה ברמות ומסתיימת בשכונת מלחה.
- דרך גולדה מאיר
פרויקטים עתידיים
- כביש 1 בשל העומסים הכבדים מכיוון מערב החליטה הממשלה ב2011 על הרחבת הכביש לשלושה נתיבים ושדרוג המחלפים בו - חידוש הכביש ממחלף שער הגיא עד למחלף מוצא ממערב, חידוש הכביש מצומת בית הערבה עד למחלף אדומים ושיפוצו עד למחלף הזיתים ממזרח.
- פרויקט שערי העיר - כביש הטבעת. כביש בבניה ותכנון בחלקו שינקז את התנועה בין כל הצירים הראשיים של העיר ויאפשר גישה לכל שכונות הקצה של העיר בצפון, בדרום, במזרח ובמערב ללא צורך לעבור דרך מרכז העיר או צירי התנועה המרכזיים ובכך יפחית את נפח התנועה בהם. כביש זה מורכב משני כבישים: כביש הטבעת המזרחית וכביש הטבעת המערבית.
- כביש 16 הוא כביש שישרת את הבאים לכיוון דרום העיר מכביש ירושלים תל אביב שיתחיל במחלף מוצא על למחלף גבעת מרדכי שבדרך בגין.
- כביש 20
- כביש 21
- כביש 45 כביש גישה חדש לירושלים, ממחלף בן שמן לגבעת זאב והמשך שדרות מנחם בגין עד לכביש המנהרות. כביש זה יהיה הכביש המרכזי והעיקרי שישרת את הבאים מתל אביב ומצפון הארץ לירושלים.
- כביש 39 ישרת את תושבי בית שמש וביתר עילית מכיוון מערב יהיה כביש מהיר מכיוון צומת האלה ובהמשך ימשיך גם לכיוון כביש 6, קרית גת, קריית מלאכי ואשדוד, הכביש ישרת בהמשכו גם את הבאים מכיוון דרום.
- שד' מנחם בגין - כיום הכביש נמתח משכונת עטרות עד לשכונת מלחה. במלחה יבנה מחלף חדש בשם מחלף גולומב ויאפשר את הארכת הכביש עד לשכונת גילה באמצעות הפרדה מפלסית במטרה לאפשר גישה חדשה לשכונה ובמטרה להפחית את נפח התנועה בצירים קיימים המובילים אל השכונה וממנה.
תחבורה ציבורית
התחבורה הציבורית בירושלים מושתתת בעיקר על עשרות קווי אוטובוסים עירוניים, כ-45% מתושבי ירושלים משתמשים באוטובוסים העירוניים לנסיעה לעבודה ומחוץ לעיר.
האוטובוסים בירושלים הופעלו בעבר על ידי חברת המקשר עד למלחמת ששת הימים, כיום החברה המפעילה את האוטובוסים היא אגד. במזרח העיר פועלת חברת אוטובוסים נוספת המשרתת את תושבי מזרח ירושלים והכפרים והערים הערביות שמסביבה. בנוסף, מופעלים בסופי שבוע ובחופשים קווי לילה מאזורי הבילוי אל השכונות הגדולות.
תחנה מרכזית
|
|
ערכים מורחבים – התחנה המרכזית ירושלים, תחנת הרכבת בנייני האומה |
התחנה המרכזית ירושלים היא אחת התחנות הגדולות והעמוסות בישראל וממנה יוצאות נסיעות לכל רחבי הארץ, בעתיד תהיה התחנה חלק ממרכז גדול יותר של תחבורה עם תחנת הרכבת בנייני האומה והרכבת הקלה העירונית.
הרכבת הקלה
|
|
ערך מורחב – הרכבת הקלה בירושלים |
כבר בתחילת שנות ה-90 העלו בעירייה את רעיון הרכבת הקלה כפתרון לעומסים בירושלים ראש העיר דאז אהוד אולמרט הקים את צוות תוכנית האב לתחבורה בירושלים שירכז את כל התכנון התחבורתי בירושלים.
בשנת 2000 החלו לבנות את הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים ואת הקו הכחול של המערך שעתיד לכלול כ 8 קווים של רכבות קלות ואוטובוסים רבי קיבולת. באוגוסט 2011 החלו נסיעות המבחן של קו הראשון ובדצמבר באותה שנה החלה הרכבת לפעול למרות הביקורת הציבורית על אי השלמת הפרויקט עד הסוף, כחלק מהפרויקט נבנה מעל הכניסה לעיר גשר מיתרים לרכבת. כעת עובדים בסיטיפס המפעילה את הרכבת על המשכת הקו והוספת קווים לקו הראשון. בסוף ינואר 2012 נערך שינוי בכל האוטובוסים בדרום מערב העיר ואלו משרתים את התושבים רק עד לתחנת הרכבת הקרובה לשכונה.
הרכבת לירושלים
|
|
ערך מורחב – מסילת הרכבת לירושלים |
קו הרכבת הראשון במזרח התיכון היה קו הרכבת ירושלים - יפו המשרת גם כיום את ירושלים.
בעבר הרכבות לירושלים היו מגיעות על לתחנת החאן הישנה בירושלים אולם ב-2005 שודרג מעט הקו והוקמו תחנת הרכבת מלחה ותחנת הרכבת גן החיות התנ"כי המשרתות כיום את ירושלים. אולם גם לאחר שדרוג הקו מעטים הנוסעים בקו זה בשל זמן הנסיעה הארוך (כשעה וחמישים) והשימוש במסילה אחת העלולה לגרום לעקובים נוספים כאשר אחת הרכבות מתעכבת.
|
|
ערך מורחב – קו הרכבת המהיר לירושלים |
בשנת 2005 החלה בנייתו של קו הרכבת המהיר לירושלים שיעבור בסמוך למודיעין ומשם במנהרה מתחת להרי ירושלים, הקו יסתיים בתחנת הרכבת בנייני האומה כ-80 מטר מתחת לאדמה, קו זה צפוי להתחיל לפעול ב-2017. בנוסף, קימת תוכנית להארכת המסילה עד לתחנת מלחה אך תוכנית זו כרגע לא על הפרק.