תחנת הרדיו בגרימטון

תחנת הרדיו בגרימטוןשוודית: Radiostationen i Grimeton) הייתה תחנה לשידור גלי רדיו ארוכים מאוד בגרימטון, סמוך לעיר וארברי בדרום-מערב שוודיה.

תחנת הרדיו בגרימטון
Radiostationen i Grimeton
אתר מורשת עולמית
תחנת הרדיו בגרימטון, וארברי
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 2, 4
שטח האתר 3,854 הקטאר (אזור חייץ של אתר המורשת) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
סוג אתר מורשת תעשייתי, תחנת רדיו, מכלול מבנים, מוזיאון בעלי מקצוע, משדר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום וארברי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 2 ביוני 1925
תאריך פתיחה רשמי 2 ביוני 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 3,854 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 57°06′50″N 12°24′16″E / 57.113983°N 12.404417°E / 57.113983; 12.404417
www.alexander.n.se
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ששת תרני תחנת הרדיו

היסטוריה עריכה

התחנה נבנתה בשנים 1922-1924 לפי שיטתו של המהנדס ארנסט אלכסנדרסון (Ernst Fredrik Werner Alexanderson), כחלק ממערך תקשורת עולמי, ותרני האנטנה שלה היו הגבוהים במדינה באותה עת. משדר אלכסנדרסון, הוא גנרטור חשמלי ענק המייצר זרם חילופין בתדר רדיו נמוך מאוד (התחנה שידרה ב-16,100 ולאחר מכן ב-17,200 הרץ; לשם השוואה - גנרטור המספק חשמל לרשת הביתית והתעשייתית פועל בתדר 50 או 60 הרץ ושידורי רדיו מקובלים מתחילים בתדר של חצי מיליון הרץ בערך).

ב-1 בדצמבר 1924 החלה התחנה את פעולתה בתדר 16.1 קילוהרץ באות קריאה SAQ (... .- --.-; ‏האזנה?‏) בתחום התדר הנמוך מאוד (VLF, Very low frequency). לאחר מכן שינתה את תדר השידור ל-17.2 קילוהרץ, וב-2 ביולי 1925 נחנכה באופן רשמי על ידי מלך שוודיה. התחנה שימשה לקשר רדיו טלגרף (במורס) עם תחנות דומות בעולם.

עם זאת, כבר בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הביאה ההתפתחות הטכנולוגית להתיישנות המשדרים המקוריים של התחנה שכן משדרים אלקטרומכניים (גנרטורים חשמליים) הוחלפו במשדרים מבוססי שפופרות ריק. בשנת 1968 הותקן בתחנה משדר בתדר 40 קילוהרץ, אשר ניצל את אותה אנטנה גדולה שקיימת בתחנה. משדר זה שימש לתקשורת חד כיוונית לצוללות (מתן הוראות לצוללת הנמצאת מתחת למים). תקשורת כזו מתאפשרת רק בתדרים נמוכים מאוד, שכן תדרים גבוהים יותר, אינם עוברים דרך מי הים. מאוחר יותר הותקנו באתר התחנה, אך ללא קשר לשידורים המיוחדים בתדרים נמוכים, משדרים קונבנציונליים של רדיו אפנון תדר (FM) וטלוויזיה. המשדר (גנרטור אלכסנדרסון) לתדר נמוך מאוד, שמור במצב תפעולי עד היום, והתחנה היא היחידה ששרדה בעולם מבין 17 תחנות רדיו דומות שהיו חלק ממערך השידור, ובשנת 2004 הוכרזה כאתר מורשת עולמית.

האתר משתרע על פני שטח של 109.9 הקטאר וכולל את מבנה המשדרים, 12 מבני מגורים לצוות התחנה ושישה תרנים בגובה של 127 מטר כל אחד אשר נשאו את אנטנות השידור. אלה תופסים את רוב השטח וערוכים בשורה במרחקים של 380 מטר זה מזה. בראש כל אחד מהם זרוע אופקית באורך של 46 מטר הנושאת שמונה כבלי נחושת תלויים.

קישורים חיצוניים עריכה