תחנת הרכבת ירושלים

ערך זה עוסק בתחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תחנת רכבת ירושלים (פירושונים).

תחנות רכבת היסטוריות בישראל
ירושלים התחנה בשנת 1978
חנוכת התחנה	26 בספטמבר 1892
סגירת התחנה	15 ביולי 1998
מיקום	בקעה בירושלים
תחנת הרכבת ירושלים
למידע מקיף על רכבת ישראל – עיינו גם בפורטל רכבת ישראל

תחנת הרכבת ירושלים (לעתים נקראת גם "תחנת רכבת החאן", "תחנת הרכבת בעמק רפאים" או "תחנת הרכבת הישנה") היא תחנת הרכבת ההיסטורית הממוקמת בשכונת בקעה בירושלים, בשטח שבין דרך חברון לדרך בית לחם, בסמוך לחאן הירושלמי. התחנה נחנכה בשנת 1892 כתחנת הקצה של קו יפו-ירושלים, קו הרכבת הראשון בארץ. תחנת הרכבת היא אחד ממבני הציבור היחידים שנבנו בירושלים בתקופה העות'מאנית. התחנה פעלה באופן כמעט רצוף (למעט הפסקת פעילות בזמן מלחמת העצמאות) עד לשנת 1998, שבה נסגר קטע המסילה נען - ירושלים עקב מצבו הטכני הירוד, ועמו נסגרה תחנת ירושלים.

בשנת 2005 נפתח מחדש הקו ההיסטורי לירושלים לאחר שיפוץ ושדרוג, אך כתחנה סופית נקבעה התחנה החדשה שהוקמה במלחה, ללא המשך אל תחנת החאן בלב העיר שנותרה בשממונה, בשל התנגדות עיריית ירושלים להפעלתה מחדש.

היסטוריה

ערך מורחב – מסילת הרכבת לירושלים

הרעיון להקים מסילת ברזל שתחבר את שפלת החוף עם ירושלים הועלה עוד באמצע המאה ה-19 על ידי ד"ר קונרד שיק, משה מונטיפיורי ואחרים. את הזיכיון להנחת מסילת הברזל השיג מן השלטון העות'מאני יוסף נבון, אך עקב בעיות פיננסיות ואחרות הוא נאלץ למכור את הזיכיון לחברה צרפתית. לבסוף, בשנת 1892, הסתיימה בניית קו ההמסילה מיפו לירושלים, שנסללה בתוואי של "שביל החמורים", דרך עתיקה העולה לירושלים ועוברת לאורך נחל שורק ועמק רפאים. המסילה נחנכה בחגיגיות רבה בירושלים ב-26 בספטמבר 1892 בנוכחות נכבדי העיר, יהודים וערבים. בין הנוכחים בטקס היה אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית, שהעניק לסוס-הפלדה שעדיין לא קיבל את שמו העברי את השם רכבת.

למן הקמתה ולאורך כל תקופת פעילותה נקראה התחנה בשם "תחנת ירושלים", ורק בהצעות לחידושה הוצע לה השם – "תחנת החאן", כשם המתחם שלידו הייתה התחנה. היות שלבסוף לא חודשה, לא נקלט השם שהוצע והשלט המוצב עליה עדיין מורה "תחנת רכבת ירושלים".

התחנה פעלה באופן כמעט רציף עד שנת 1948, שבה פסקה התנועה בקו יפו-ירושלים עקב מלחמת העצמאות. סוף המלחמה מצא חלקים מן המסילה בידיים ירדניות. בעקבות הסכמי רודוס העבירה ירדן את השטחים של המסילה שהיו בשליטתה לישראל, וכך התאפשר לרכבת ישראל להפעיל מחדש את השרות לירושלים. הרכבת הרשמית הראשונה שעלתה לירושלים ב-7 באוגוסט 1949 הכילה מטען סמלי של קמח, מלט "נשר" וספרי תורה.

בשנת 1959 עברה המסילה העולה לירושלים שיפוץ מקיף. בחלוף הזמן, ועם הירידה בכמות הנוסעים הכללית ברכבת, ירד בצורה חדה מספר הנוסעים לירושלים וממנה, ולאורך שנים רבות פעלה רק רכבת אחת ביום לתחנת ירושלים וממנה. המסילה לאורך נחל שורק הייתה במצב גרוע מאוד. רבים מאדני הרכבת נרקבו, וכמות השימוטים בקו הייתה גדולה (ממוצע של שימוט אחד כל שלושה ימים). בחלקים רבים של הקו הוגבלה המהירות ל-25 קמ"ש. לבסוף, בקיץ 1998, החליטה רכבת ישראל על סגירת הקו לירושלים. ביום ה-14 באוגוסט 1998 עזבה הרכבת הרשמית האחרונה את התחנה, וב-15 באוגוסט 1998 ננעלה התחנה סופית.

בעקבות ההחלטה על הקמה מחודשת של הקו ההיסטורי לירושלים נשקלה גם האפשרות של חידוש תחנת הרכבת ההיסטורית שגם ממוקמת כיום במרכז העיר ירושלים. הרעיון נתמך על ידי סקר נוסעים שחזה ביקוש רב יותר לנסיעה ברכבת מתחנת החאן במרכז ירושלים מאשר מתחנה אחרת שתמוקם בקצה ירושלים. אולם הרעיון נדחה בשל התנגדותה של עיריית ירושלים בראשות ראש העיר דאז אהוד אולמרט שחפצה להפוך את המתחם למיזם נדל"ן‏^[1]. כתחליף, הוחלט על בניית תחנה באזור מלחה, בשולי העיר, שתשמש כתחנת הרכבת העיקרית של העיר עד להשלמת קו הרכבת המהיר לירושלים שתחנתו הסופית תהיה בסמוך לתחנת הרכבת בנייני האומה. כיום עומדת התחנה הישנה סגורה ומוזנחת, אף שהיא מוגדרת כמבנה לשימור על ידי המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות.

מבנה התחנה

בניין התחנה הוא מבנה סימטרי שהכיל את אולם הנוסעים ומשרדים שונים של הרכבת. המבנה הבסיסי דומה מאוד למבנים בתחנות אחרות כמו ברמלה וביפו. הגג המשולש של הבניין, והקמרונים משני צידי אולם ההמתנה, נבנו בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי הרכבת המנדטורית (Palestine Railways) אשר ניהלה את רשת המסילות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. הבניין עבר שיפוצים רבים לאורך השנים, אולם צורתו הבסיסית לא השתנתה מאז שנות העשרים.

תחנת הרכבת כיום

כיום, התחנה עומדת נטושה וסובלת מהזנחה וונדליזם קשים. השטח שעליו ממוקמת התחנה הוא שטח נדל"ן יקר ורב ערך, ולכן רבים מעוניינים בו. אחת מהתכניות של הרשות לפיתוח ירושלים היא לבנות שכונה חדשה בשטח מגרש העריכה והמוסכים של תחנת הרכבת. התוכנית כוללת גם הזזה של בנין התחנה בכ-20 מטר כדי לפנות מקום לכביש. גורמי שימור הביעו חשש כי הזזת התחנה תגרום להרס המבנה כולו, למרות היותו אחד מ-110 המבנים שנבחרו לשימור בירושלים.

בשנים האחרונות החלו להפעיל את הרחבה שליד התחנה כזירה לאירועי תרבות רבים בדרום מזרח ירושלים (כמו פסטיבל הקולנוע ירושלים, פסטיבל הג'אז של ירושלים, שבוע הספר העברי וכדומה). פעילות זו בוטלה אף היא בשל התנגדות תושבי האזור לרעש הנגרם מאירועים אלו. כיום שטחי התחנה משמשים בעיקר לחניה.

בסוף חודש מרץ 2010 הוצת חלקה העליון של התחנה על ידי אלמונים. כתוצאה מכך נגרם נזק כבד למבנה התחנה, אשר בנוי בחלקו הפנימי מקורות עץ עתיקות. לאחר כיבוי הדליקה על ידי כוחות ההצלה, תחמו מחדש את שטח התחנה בצורה הרמטית על מנת למנוע את כניסת המשחיתים בעתיד למקום.

בעקבות ההזנחה הרבה והונדליזם שהופנה כלפי מבנה תחנת הרכבת, החליטו גורמים ברכבת ישראל לסגור את התחום מחדש ואף להציב שמירה אנושית מסביב לשעון בתחום התחנה. בחודש אוגוסט 2010 הקיפו אנשי רכבת ישראל בגדרות תיל גבוהות את המתחם והציבו עמדת שמירה אנושית במקום. כמו כן מתוכננת תוכנית שימור לשטח התחנה במיזם בין רכבת ישראל לעיריית ירושלים.

פרויקט שימור התחנה

בחודש ינואר 2011 החל בפרויקט שימור מבני התחנה והסביבה שלה על ידי רכבת ישראל ועיריית ירושלים. המקום שנחל הזנחה רבה נוקה מעשבים וקוצים, הוסרו חלקים במבנה כגון גגות אסבסט, ברזלים חלודים ומסוכנים וסגרו את פתחי המבנה בשלטי אתר בנייה. בסמוך למבנה נסלל שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים אשר מוביל לאתר היציאה משטח התחנה, לעבר קצה מסילת ברזל ישנה שנותרה במקום עוד מהתקופה הפעילה של התחנה. לצד המסילה ממשיך שביל הולכי הרגל עד לרחוב המקביל לרחוב "הרכבת" במושבה הגרמנית.

בעקבות פתיחת התחומים לעבר המסילה, נחשפו תמרורים ורמזורים מסוגים שונים ששימשו דאז את הרכבות שהגיעו ויצאו מהתחנה הירושלמית.

בחודש פברואר 2012 פרסמה עיריית ירושליים את הזוכה במכרז להקמת מרכז תרבות במתחם התחנה בדומה למתחם שהקימה עיריית תל אביב בתחנת הרכבת של יפו.

גלריית תמונות

• 

  מבנה התחנה לשימור ב 2011

• 

  מבנה התחנה בשנת 2011

• 

  מבנה תחנת הרכבת - צילום משנת 1914

• 

  תחנת הרכבת ובתי המושבה הגרמנית מאחור. מחצית מתמונת סטריאוסקופ

• 

  חזית מבנה התחנה (לאחר סגירתה)

• 

  סובבן הקטרים בפעולה

• 

  התחנה נבנתה לפי מתכונת תחנת הרכבת יפו, ובהמשך התווספו הגג והקמרונים

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תחנת הרכבת הישנה ירושלים

• החאן הירושלמי
• בית המדפיס הממשלתי
• קו הרכבת המהיר לירושלים
• תחנת הרכבת מלחה

לקריאה נוספת

• Paul Cotterell, The Railways of Palestine and Israel, Tourret Publishing, 1986

הערות שוליים

מסילת הרכבת לירושלים
(יפו) • (ת"א דרום) • כפר חב"ד • לוד • רמלה • (נען) • (נחל שורק) • (סג'ד) • בית שמש • (בר גיורא) • (בתיר) • ירושלים מלחה • (ירושלים) מקרא: כתב מודגש - תחנה שהתווספה לקו המקורי ברבות השנים; (בסוגריים) - תחנת נוסעים שאינה פעילה כיום