ויקיפדיה

תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים בישראל

תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים בישראל הם התנאים בהם שוהים אסירים ביטחוניים בבתי הכלא בישראל.

התנאים כיום עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בתאריך 18 לאוקטובר 2023, במסגרת מלחמת חרבות ברזל, העבירה הכנסת תיקון לפקודת בתי הסוהר, שעיקרו צמצום שטח המחיה של האסירים והחמרת תנאיהם. התיקון אושר כהוראת שעה, המחייבת את אישורו המחודש כל שלושה חודשים. על-פי הוראת השעה, רשאי השר לביטחון לאומי להכריז על "מצב חירום כליאתי", שעיקרו הסדרת פגיעה בזכויות האסירים על-מנת להתמודד עם העומס על מתקני הכליאה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "ערב פרוץ המלחמה נמצאו בתי הסוהר בתפוסה גבוהה. על רקע זה, העלייה החדה במצבת העצורים מאז תחילת המלחמה הביאה לגידול משמעותי בצפיפות במתקני הכליאה, באופן שאינו מאפשר לעמוד בהוראות הדין". הוראות דין אלו נובעות מפסיקת בג"ץ בנושא מ-2017 המורה לספק שטח מחיה מינימלי של 4.5 מ"ר.[1][2][3]

האסירים הביטחוניים במלחמת חרבות ברזל, כללו הן מחבלים והן שוהים בלתי חוקיים ואף מי ששהו בישראל עם היתר עבודה בעת פרוץ המלחמה.[דרוש מקור] רבים מהם איבדו עשרות קילוגרמים ממשקלם, ו-27 מהם מתו במהלך תקופת מאסרם. לטענת צה"ל רבים מהאסירים הגיעו עם מצב רפואי מורכב ועם פציעות.[4][5] אסירים רבים העידו על התעללויות מצד סוהרים, בניגוד לנוהלי השב"ס וצה"ל.[5][6][7][8][9]

בנובמבר 2023, צייץ ב־X השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כי הנחה לכלוא את הכלואים הביטחוניים בתנאים מחמירים: "שמונה מחבלים אזוקים בתא חשוך, מיטות ברזל, שירותים בחור ברצפה והמנון התקווה שמתנגן כל העת ברקע".

שדה תימן

מאות פלסטינים שנעצרו ברצועת עזה מוחזקים במתקן מעצר ליד באר שבע. מתקן המעצר שאליו מובאים העצורים נמצא בבסיס שדה תימן. טווח הגילאים של העצורים רחב ונע מקטינים ועד זקנים, והאיזוק שבו הם מוחזקים מאפשר להם לנוע באופן מוגבל ולאכול.

העצורים בבסיס ישנים על מזרנים דקים שמפוזרים על הרצפה בארבעה מתחמי כליאה. כל מתחם יכול להכיל כ-200 עצורים. הצבא ממנה עציר מקשר בכל אחד ממתחמי הכליאה, והוא אחראי על התקשורת בין החיילים, השומרים והעצורים. העציר המקשר אחראי גם על חלוקת האוכל. סמוך למתחמי הכליאה יש בית חולים שדה שמטפל בעצורים הזקוקים לטיפול רפואי דחוף.[10] ממכתב שכתב רופא המשרת בבסיס, העצורים, ובכלל זה פצועים בבית חולים שדה שהוקם שם, כבולים בכל ארבע הגפיים ועיניהם מכוסות. הם ניזונים בקשית ואת צורכיהם הם עושים בחיתולים. בכמה מקרים, שגרתיים לדברי הרופא, הזדהמו פצעיהם מהאזיקים ומתוך כך נקטעו רגליהם וידיהם.[11]

היסטוריה עריכה

לאסירים הביטחוניים בישראל היו זכויות רבות,[דרושה הבהרה] ובכללן, זכויות לביקורי משפחה, ביקורי צלב אדום, קבלת ספרים, כתבי עת ומכתבים.[דרוש מקור] כמו כן היו להם, זכויות לקנות מוצרים בקנטינה, לצפות בערוצי טלוויזיה רבים ועד 2011 גם ללמוד לימודים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה. ביולי 2011 הודיע שירות בתי הסוהר כי אסירים ביטחוניים לא יוכלו להתחיל בלימודים אקדמיים, אך אלה שכבר החלו בלימודים יוכלו לסיימם. נגד החלטה זו הוגשה עתירה לבג"ץ, שדחה את העתירה.[12]

האסירים מאוגדים תחת שייכויות ארגוניות בכלא. הדבר נחשב על-פי רוב כארגון המטיב עם האסירים ומגביר את כח המיקוח שלהם בכלא, אך גם ככלי להשלטת סדר, ולהצדקת צעדים משפטיים כנגד האסירים. עו"ד עביר בכר טענה כי ההתאגדות פוגעת ביכולתו של האינדיבידואל שאינו מעוניין בשייכות ארגונית לעמוד על זכויותיו, וכי יש לראות עתירות של כלואים בודדים כחלק ממגמה המחלישה את ההתארגנות של האסירים.[13]

ביקורת על התנאים המקלים לאסירים ומחבלים עריכה

כבר בשנת 2008 החלה להישמע ביקורת על ידי קצין בכיר בשירות בתי הסוהר אודות תנאי הכליאה המקלים שלהם זכאים מחבלים "עם דם על הידיים".[14] גם ב-2011 עלה בשיח הציבורי הצורך להחמיר את תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים בעקבות חשיפת תנאיהם המקלים של מחבלים בכלא הישראלי.[15][16]

ארגון אלמגור עריכה

במרץ 2013 הארגון אלמגור הפועל למאבק בפעולות טרור, פרסם דו"ח בו פירט את הזכויות להן זכו מחבלים בכלא הישראלי, וטען שיש בכך פגיעה בהרתעה מפני ביצוע פעולות דומות על ידי מחבלים פוטנציאלים.[17] בין הזכויות אותן מזכיר הארגון נמנים:

  • תשלומי הרשות הפלסטינית: מחבל בכלא זכאי לקבל 1,600 ש"ח דמי כיס חודשיים, ולשם כך מקבל כסף בשווי אלף ש"ח לפחות, במימון ארגוני הטרור. המשכורת המשולמת לכל מחבל כלוא מהרש"פ לבדה – בלי קשר להשתייכות המחבל – יכולה לעלות ל-12,000 ש"ח ויותר, וראש ממשלת הרש"פ סלאם פיאד חתם על העלאת המשכורת בתקציב 2012 ו-2013. בסך הכל, משכורות מחבלים אלה מהוות יותר משישה אחוזים מתקציב הרש"פ. האסירים רשאים להוציא את דמי הכיס, בתוך השאר, על ממתקים בקנטינה, בנוסף לתפריט החיילים שהם מקבלים באופן קבוע.
  • אחסון בלתי מוגבל: המחבלים רשאים לאחסן את הדברים שהם קונים בקנטינה בלי הגבלה, בניגוד למדינות אחרות.
  • הכנת אוכל: המחבלים רשאים לבשל אוכל לעצמם ללא הגבלה.
  • טלוויזיה עם כבלים: רשות בתי הסוהר מאפשרת למחבלים על חשבונה צפייה בטלוויזיה עם כבלים.
  • ביקורי משפחות: בג"ץ אישר את העמדה לפיה על פי הדין הבין-לאומי, אין איסור למנוע ביקורים מאסירים מורשעים. מהבחינה המשפטית מדובר אפוא רק ב"טובת הנאה".[18] בפועל, ישראל מעניקה ביקורי משפחה לאסירים (לאחר ששהו בכלא שלושה חודשים). לטענת ארגון אלמגור, לרוב האסירים האלימים בעולם ביקורי משפחה מתקיימים רק עם הפרדה של זגוגית בין האסיר למשפחתו, ואילו בישראל ילדיהם של האסירים עד גיל עשר רשאים לעבור לצד האסיר לעשר דקות.
  • טיול יומי: לפי פקודת הנציבות ביחס לאסירים ביטחוניים, זכאי כל אסיר לשעת טיול אחת ביום. לטענת אלמגור, בפועל, נהנים אסירים ביטחוניים משלוש שעות טיול ביום, שולחנות פינג פונג, כדורגל, כדורסל, שש בש ועוד.
  • טלפונים ניידים: מחבלים רבים בכלא מחזיקים טלפונים ניידים נגד החוק, ובכך יכולים לתקשר עם העולם שמעבר לחומות הכלא, לגלוש באינטרנט ולהשתתף בתכנון פיגועים.

עוד טען הארגון כי היחס הניתן למחבלים בכלא הישראלי זהה לזה שמקבלים שבויי מלחמה ולא טרוריסטים, אף שרצח אזרחים מוגדר כטרור.[16]

ארגון לביא עריכה

במאי 2019 חשף ארגון לביא את רשימת המוצרים שיכל אסיר ביטחוני לרכוש בכספו בקנטינה בכלא. ברשימה מאות מוצרים ביניהם שעוני ג'י שוק, נעלי טימברלנד, נעלי נייק, מוצרי חשמל של סוני, סוגי אפטר שייב ועוד.[19]

בהמשך החודש נחשפו תנאי האסירים הביטחוניים כפי שעלו מנתוני השב"ס במענה לבקשת חופש מידע של תנועת "אם תרצו". על פי הנתונים, אסירים ביטחוניים נהגו לקבל ארוחות חג פעמיים בשנה, בעיד אל-פיטר (סיום צום הרמדאן) ובחג הקורבן. המנה הכוללת עוף מסתכמת בעלות של 47 שקלים, ובחישוב פשוט עלות ארוחות החג ב־2018 הגיעה ל־540,000 שקלים. בנוסף נחשף כי על פי נתוני שב"ס, ב־2018 היו 5,753 אסירים, שזכו לכ־41,000 ביקורים. ב־2008 היו 8,483 אסירים ביטחוניים, ב־2012 צנח המספר ל־4,839 ושוב קפץ ל־6,726 ב־2017. עוד נחשף כי מחיר טלוויזיה שנמצאת בכל תא עומד על 480 שקלים. אסירי חמאס מקבלים חמישה ערוצים, ואילו אסירי פת"ח עשרה.[20]

החמרת תנאי הכליאה עריכה

ב-2 בינואר 2019 הודיע השר לביטחון הפנים גלעד ארדן על החמרת תנאי האסירים הביטחוניים בהתאם למסקנות "הוועדה הציבורית לצמצום תנאי כליאת המחבלים". הוועדה קבעה כי מעתה האסירים לא ישובצו באגפים לפי שיוך ארגוני, יבוטל מוסד "דובר האסירים" במתכונתו הנוכחית, יאסר על האסירים לבשל באגפים וכל המזון יסופק על ידי שירות בתי הסוהר, יתבצע קיצוץ משמעותי בכספים המופקדים על ידי בני המשפחות למחבלים בבתי הכלא ושבאמצעותם הם רוכשים מוצרים בקנטינה והפסקת ההפקדות מטעם הרשות הפלסטינית. כמו כן, תוגבל כמות המים לאסירים והמקלחות יוצאו מהתאים.[21] לפי מענה לבקשת חופש המידע שהגיש ארגון "אם תרצו" לשב"ס, שלושה מתוך חמשת הסעיפים לא יושמו עד יוני 2021.[22]

בנובמבר 2022, עם סיום הבחירות לכנסת ה-25, ודרישתו של ח"כ איתמר בן גביר לקבל את תפקיד השר לביטחון פנים, פרסם בן גביר שאחד מהנושאים שהוא מעוניין לפעול בהם הוא החמרת תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים. בעקבות זאת ועדת החירום הלאומית העליונה של האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל איימה בפעולות תקיפות כתגובה לכך.[23]

בפברואר 2023, לאור דיווח של שב"ס לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על בזבוז מים מכוון מצד אסירים ביטחוניים, הורה בן גביר להקציב זמן מקלחת של כארבע דקות לכל אסיר ביטחוני.[24]

בספטמבר 2023 הנחה השר לביטחון לאומי בן גביר את שב"ס להגביל את ביקורי משפחות האסירים הביטחוניים לתדירות של פעם בחודשיים במקום פעם בחודש.[25] אולם ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את הנחייתו, ובלאחר כינוס הקבינט ב-12 בספטמבר הוחלט שלא לקבל החלטה בנושא עד אחרי חגי תשרי שנחשבים לזמן רגיש ביטחונית.[26]

הצעות חוק לצמצום זכויותיהם של אסירים ביטחוניים עריכה

חוק להחמרת תנאי כליאה של אסירי חמאס עריכה

בעקבות חטיפת החייל גלעד שליט, עברה בקריאה טרומית במאי 2010 הצעת חוק להחמרת תנאי כליאתם של אסירי חמאס הכלואים בישראל. בהצבעה תמכו בחוק 52 ח"כים ו-10 התנגדו, חבר כנסת אחד נמנע. לפי הצעת החוק, אסירים המשתייכים לארגון טרור שבידיו נמצא חטוף ישראלי, לא יהיו רשאים לקבל מבקרים, מלבד ביקור של נציג ארגון "הצלב האדום", אחת לשלושה חודשים. זאת בניגוד למצב הקיים במועד הגשת הצעת החוק, בו אף על פי שהאסירים זכאים על פי חוק לביקור פעם בחודשים, הם זוכים למעשה לביקור של מקורביהם כל שבוע. על פי הנתונים שאסף ח"כ דני דנון, לחמאס ישנם 2,165 אסירים ביטחוניים בישראל ו-265 אסירים מנהליים, שעליהם הצעת החוק אמורה להשפיע.[27]

תיקון לחוק פקודת בתי הסוהר - ח"כ איתמר בן גביר עריכה

בספטמבר 2021 הגיש ח"כ איתמר בן גביר הצעה לתיקון "חוק פקודת בתי הסוהר" בשם "החמרת תנאי כליאה לאסירים ביטחוניים", לפיה כל מי שיוגדר כאסיר ביטחוני המשתייך לארגון טרור שנלחם במדינת ישראל, לא יסופק לו בשר מכל סוג שהוא, ובכלל זה עוף או דגים. כמו כן, אסיר ביטחוני יהיה זכאי לביקור אחד בשנה לכל היותר של בני משפחה מדרגה ראשונה בלבד.[28]

טענות הנגד המקובלות עריכה

לטענת עמותת בצלם, הביקורת לפיה תנאי הכליאה היו מטיבים יתר על המידה מקורה בפופוליזם. ארגון עדאלה פרסם דו"ח של הסנגוריה הציבורית משנת 2017 המציג תמונה קשה של מצב הכלואים בבתי הסהר בישראל, דבר שנכון גם לאסירים שאינם ביטחוניים. בכל הנוגע לתנאים של אסירים ביטחוניים, הדוח קובע כי ב-5 מתקנים קיימת מדיניות של אי-מתן שירותי חינוך, שיקום ואף לא טיפול סוציאלי.[29] ארגון בצלם פרסם תחקיר ממנו עולה כי ישראל כופה נתק מוחלט בין כ-230 האסירים הביטחוניים מרצועת עזה ומשפחותיהם, כאשר בתקופות מסוימות נאסרו הביקורים לחלוטין, בתקופות אחרות הן הותרו בכפוף להגבלות דרקוניות – לרבות איסור על ביקורים של ילדים מעל גיל 16 אצל הוריהם הכלואים, ומאז 2017 מונעת המדינה – באישור בג"ץ – ביקורים אצל אסירים המשתייכים לחמאס. לטענת בצלם, האיסור על ביקורי המשפחות מהווה ענישה קולקטיבית של האסירים ושל בני משפחותיהם.[30]

יש המבקשים לטעון כי בנוגע לחלק מהאסירים, מדובר באסירים פוליטיים,[31][32] או ב"לוחמים" של הצד שכנגד - שאז תנאיהם צריכים לעמוד בתנאים המחייבים בהחזקת שבויי מלחמה.[33][34][35] מספר ארגונים אף פנו בעתירה כנגד כליאתם של אותם אסירים בבתי סהר בתחומי הקו הירוק.[36]

בעיה כללית בתנאי הכליאה בשירות בתי הסוהר עריכה

כמו יתר האסירים במדינה, גם האסירים הביטחוניים כלואים בצפיפות רבה. שטח המחיה המוקצה למרבית האסירים והעצורים בישראל, ואגב כך גם אסירים ביטחוניים, נמוך מ-3 מ"ר לאסיר (כולל שטח המיטה, השירותים והמקלחת). כתוצאה מכך, האסיר נאלץ פעמים רבות לקיים את כל שגרת יומו במיטתו, ובכלל זה לאכול בה, ללא יכולת כמעט להתהלך בתא וללא אפשרות למספר אסירים לעמוד בו זמנית בחלל המצומצם שנותר בתא. לשם השוואה, התקן האירופאי עומד על 6 מ"ר בתא בודד ו-4 מ"ר בתא משותף, בנוסף לשטחי שירותים ומקלחות,[37] ובעתירה לבג"ץ נקבע כי נדרש רף מינימלי של 4.5 מ"ר לאסיר על-מנת לעמוד בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^   נעה שפיגל, הכנסת אישרה את החמרת תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2023
  2. ^ בג"ץ שטח המחיה, באתר שירות בתי הסוהר
  3. ^   "כולם כאן רוצחים מהנוח'בה": הצצה לבית הכלא השמור בישראל, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 10:50)
  4. ^   הגר שיזף, 27 עזתים מתו במתקני מעצר צבאיים בישראל מאז תחילת המלחמה, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
  5. ^ 1 2   גדעון לוי, לא רק התעללויות: עדות מגואנטנמו, סניף כלא עופר, באתר הארץ, 22 במרץ 2024
  6. ^ עימאד אבו הוואש, "היה כבר עדיף שיירו בנו": פלסטינים מעידים על התעללות בכלא, באתר "שיחה מקומית", 11 בדצמבר 2023
  7. ^ taldahan0, פגיעה בזכויות אסירים | האגודה לזכויות האזרח בישראל, באתר ACRI - hebrew, ‏2023-12-06
  8. ^ assaf, בעקבות התעללות שב"ס באסירים פלסטינים פנינו לגורמים בינלאומיים, באתר רופאים לזכויות אדם, ‏2023-11-02
  9. ^   יהושע בריינר, עצורים בכלא מגידו מעידים על אלימות והתעללות קשה מצד סוהרים, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2023
  10. ^ שיזף, הגר (2023-12-18). "מאות עזתים שנעצרו במלחמה כלואים בדרום עם כיסוי עיניים ואזוקים רוב היום". הארץ. נבדק ב-2024-04-10.
  11. ^ יואב ספיר הארץ (09.04.2024) "אסור להחריש לנוכח מצב הכלואים בעזה" https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-04-09/ty-article-opinion/.premium/0000018e-c21f-d6f4-afaf-ee5fd2c40000
  12. ^ דנג"ץ 204/13 סעיד צלאח ואחרים נ' שרות בתי הסוהר ואחרים, ניתן ב-14 באפריל 2015
  13. ^ עביר בכר, אסירים פלסטינים בין הקהילה לפרט – מבט מבפנים, מעשי משפט כרך ח 2016
  14. ^ בן כספית, בכיר בשב"ס: האסירים הפלסטינים חיים כאן במלון, באתר nrg‏, 16 בדצמבר 2008
  15. ^ עמית כהן, ארוחות שחיתות ואינטרנט חופשי:החיים הטובים של המחבלים בכלא, באתר nrg‏, 15 ביוני 2011
  16. ^ 1 2 עמיחי אתאלי ואריק בנדר, המשפחות השכולות זועמות: תנאיהאסירים מרתיחים את הדם, באתר nrg‏, 15 ביוני 2011
  17. ^ דו"ח של ארגון אלמגור באשר לתנאי מחבלים בכלא.
  18. ^ בג"ץ 6314/17 פאדי סאמי נמנם ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־4 ביוני 2019, פסקה 15 לפסק דינו של השופט הנדל
  19. ^ נעלי נייק וסוכריות: פינוקים למחבלים בכלא, באתר ערוץ 7, 20 במאי 2019
  20. ^   אלישע בן-קימון, החיים הטובים של המחבלים, באתר "ידיעות אחרונות", 22 במאי 2019
  21. ^ ארדן על האסירים הביטחוניים: "האגפים בכלא יאוחדו, לא תהיה יותר חינגה", באתר ynet, 2 בפברואר 2019
  22. ^ "לא תהיה יותר חינגה"? התנאים של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא, באתר ynet, 11 ביוני 2021
  23. ^ דלית הלוי, אפקט בן גביר: המחבלים נגד התוכנית להחמרת התנאים בכלא, באתר ערוץ 7, 7 בנובמבר 2022
  24. ^ מגביר את הלחץ: בן גביר הורה להקציב זמן מקלחת למחבלים, באתר ערוץ 7, 13 בפברואר 2023
  25. ^ יוסי יהושוע, בלי תיאום עם גורמי הביטחון: בן גביר הנחה להגביל ביקורי אסירים ביטחוניים, באתר ynet, 1 בספטמבר 2023
  26. ^ איתמר אייכנר, נתניהו קיפל את בן גביר? הקבינט החליט - אין שינוי בביקורים אצל מחבלים בכלא, באתר ynet, 12 בספטמבר 2023
  27. ^ פנחס וולף‏, חוק שליט עבר ברוב גדול בקריאה טרומית, באתר וואלה!‏, 26 במאי 2010
  28. ^ יאיר אלטמן, הצעת חוק: להחמיר את תנאי האסירים הביטחוניים, באתר ישראל היום, 9 בספטמבר 2021
  29. ^ אתר, ‏דוח הסנגוריה הציבורית: הזנחה, צפיפות ומחנק בבתי הכלא, באתר גלובס, 9 ביולי 2017
  30. ^ בצלם, אפילו לא שיחת טלפון: ישראל כופה נתק מוחלט בין כ-230 האסירים הביטחוניים מרצועת עזה ומשפחותיהם, ‏27 בדצמבר 2021
  31. ^   ג'קי חורי, ישראל אוסרת על חברת פרלמנט פלסטיני הכלואה בארץ לצאת להלוויית בתה, באתר הארץ, 12 ביולי 2021
  32. ^   גדעון לוי, פאודה באוניברסיטה — עוד ערב נעים של אקשן נחמד, באתר הארץ, 11 במרץ 2018
  33. ^ ח"כ צרצור: טרוריסטים הם "אסירים פוליטיים", באתר www.inn.co.il
  34. ^ גדעון שביב, ישראל משחררת מחבלים; בעולם מדווחים על "אסירים פוליטיים", באתר פרספקטיבה, ‏2013-07-30
  35. ^ יו"ר בל"ד: "רוצחי יהודים? הם אסירי חופש, לעולם לא נקרא להם מחבלים", באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2021
  36. ^ אביעד גליקמן, עתירה: לא להחזיק כלואים פלסטינים בישראל, באתר ynet, 25 במרץ 2009
  37. ^ Living space per prisoner in prison establishments: CPT standards, באתר מועצת אירופה, ‏15 בדצמבר 2015 (באנגלית).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תנאי_הכליאה_של_אסירים_ביטחוניים_בישראל&oldid=38475483"