תצורה רשתית
התצורה הרשתית (TA: Formatio reticularis) היא אזור במוח הממוקם בגזע המוח ומכיל 90 גרעינים ורשתות סבוכות של תאי עצב. התצורה הרשתית מעוררת את קליפת המוח להיות קשובה לגרייה חדשה ושומרת על ערנות המוח אפילו בזמן שינה[1]. בהתאם לכך, פגיעה חמורה בתצורה הרשתית מובילה רבות למצב של תרדמת[1].
| שיוך |
zone of neuraxis, particular anatomical entity  |
|---|---|
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (784) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
formatio reticularis |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A14.1.00.021 |
| TA2 (2019) |
5367 |
| מזהה נרולוקס |
nlx_143558 |
| מזהה נרוניימס |
1223 |
| FMA |
77719 |
| קוד MeSH |
A08.186.211.132.772 |
| מזהה MeSH |
D012154 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0035284 |
  | |
מיקום וקישורים לחלקים אחרים במערכת העצבים עריכה
התצורה הרשתית נמתחת מחלקו העליון של המוח האמצעי, עוברת דרך הפונס ומגיעה עד לתחתית המוח המוארך[2].
התצורה הרשתית שולחת אקסונים לחלקים רבים במערכת העצבים, במסילות עולות (לעבר קליפת המוח) ויורדות (לאורך חוט השדרה). התצורה הרשתית מקבלת מידע רב מקליפת המוח הקדם-מוטורית וממספר אזורים תת-קורטיקלים, כמו האמיגדלה, ההיפותלמוס וגרעיני הבסיס[3].
התצורה הרשתית שולחת מידע חושי לתלמוס, אשר בתורו מתעל את המידע לעיבוד במקומות המתאימים בקליפת המוח. למשל, המידע המגיע מן העיניים מתועל לאזורים האחראיים על הראיה[1].
תפקידים עריכה
התצורה הרשתית ממלאת תפקיד חשוב בשליטה על מנגנונים הקשורים לעוררות ושינה[2]. בין השאר, התצורה הרשתית מווסתת העברה של מידע המגיע ממערכות החוש, ומשתתפת בקביעה האם יועבר למוח הגדול ויגיע למודעות. התצורה הרשתית חיונית להיבטים מסוימים של התפקודים הניהוליים[4].
מבנים בתצורה הרשתית מעורבים גם בשליטה מוטורית[2]. התצורה הרשתית חיונית לתנועה של העיניים, הראש והגפיים[5]. שליטה מוטורית מאפשרת קואורדינציה.
התצורה הרשתית קשורה גם לוויסות טמפרטורה[2].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ 1 2 3 4 Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
- ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ Brown, T. E. (2005). Attention deficit disorder: The unfocused mind in children and adults. Yale University Press.
- ^ Mai, J. K., & Paxinos, G. (Eds.). (2012). The human nervous system. Academic Press.
