תרגומי הקוראן לעברית

מפעלי תרגום של הקוראן לעברית

הקוראן, הספר המרכזי המקודש בדת האסלאם, תורגם לעברית מספר פעמים, החל מן המאה ה-19. כמעט כל התרגומים לעברית נעשו לצורך מחקר או השכלה כללית ולא לצורך לימוד דתי, למעט קטעים מן הקוראן שתורגמו בידי אנשי העדה האחמדית בחיפה במטרה להפיץ את אמונות האסלאם.

עטיפת תרגום רקנדורף
עטיפת תרגום ריבלין
עטיפת תרגום בן שמש
עטיפת תרגום סובחי עלי עדוי
עטיפת תרגום אוניברסיטת אל-אזהר

דיני האסלאם אוסרים על תרגום הקוראן. הקוראן נחשב כיצירה מושלמת ומקודשת שבלתי אפשרי לחקות אותה, ואסור לנסות לכתוב יצירה הדומה לה (תפיסה המכונה איעג'אז אל-קוראן إعجاز القرآن, "פלאיותו של הקוראן"). כיוון שתרגום הוא כעין ניסיון לחקות את הקוראן, נחשב הדבר אסור באופן עקרוני. עם זאת, רוב המוסלמים בעולם, החל מסוף ימי הביניים וגם בראשית המאה ה-21, אינם ערבים ואינם דוברי ערבית. לפיכך, תרגום הקוראן חיוני לשם העברת הטקסט לרוב המאמינים. הפשרה המקובלת באסלאם בסוגיה זו, היא ראיית התרגום כפרשנות לקוראן ולא כתרגום ממש.

בימי הביניים עריכה

היהודים שחיו בימי הביניים באימפריה המוסלמית הכירו היטב את הקוראן במקורו הערבי. ידוע כי היו ספרי קוראן שנכתבו באותיות עבריות בידי יהודים, באופן דומה לשיטת הכתיבה של השפה הערבית היהודית. ידיעת הקוראן באה לידי ביטוי ביצירה היהודית הדתית והפילוסופית של ימי הביניים. עם זאת, לא ידוע על ניסיונות לתרגם את הקוראן לעברית, והיהודים שישבו בארצות לא-ערביות לא הכירו אותו.

בעת החדשה עריכה

מן התקופה שקדמה למאה ה-19 ידועים שלושה תרגומים של הקוראן לעברית, אשר נשמרו בכתב יד ואף אחד מהם לא הודפס[1]:

  • תרגום אחד שמור בספרייה הבודליינית באוקספורד. מלאכת התרגום לעברית נעשתה בידי החכם היהודי יעקב בן ישראל הלוי לא על פי המקור אלא מתרגום איטלקי בשנת 1636[2].
  • תרגום שני אנונימי מן מאה ה-18 שמור בספרייה הבריטית בלונדון.[2].
  • תרגום שלישי שמור בספריית הקונגרס האמריקאי. תרגום זה נערך בעיר קוצ'ין שבדרום הודו על ידי לאופולד עמנואל יאקוב ואן דורט (Leopold Immanuel Jacob van Dort), יהודי מומר שכיהן כפרופסור לתאולוגיה בקולומבו שבציילון. ואן דורט תרגם את הקוראן לעברית בשנת 1757 מתרגום הולנדי, מעשה ידיו של המתרגם ההולנדי יאן הנדריק חלסמקר (הו') שאף הוא לא תורגם מן המקור הערבי אלא מן התרגום לצרפתית שבוצע על ידי אנדרה דו ריאה (André Du Ryer). כתב היד העברי השמור בספריית הקונגרס אינה אלא העתקה שבוצעה בידי דוד בן יצחק כהן (David b. Isaac Cohen), יהודי יליד ברלין שהתגורר באותה עת בקוצ'ין[3].

בעת החדשה המאוחרת עריכה

תרגום צבי הרמן רקנדורף עריכה

ב-1857 תרגם צבי הרמן רקנדורף את הקוראן לעברית מהמקור הערבי. הוא השתמש בשפה מקראית כמקובל בתקופתו, ויש המוצאים את התרגום קשה לקריאה. למרות העברית המקראית, בהקדמה לתרגום הקוראן של אורי רובין כתב רובין שסגנונו של רקנדורף קולח ובהיר.[4] רקנדורף ליווה את תרגומו בביאורים, חלקם ענייניים, אך חלקם כוללים ביקורת על הדת המוסלמית.

תרגום יוסף יואל ריבלין עריכה

ב-1936 הושלם תרגום הקוראן לעברית מאת חוקר האסלאם יוסף יואל ריבלין. תרגום זה נחשב לתרגום קלאסי של הקוראן, ובמשך שנים רבות בחרו רוב המצטטים מהקוראן בעברית לצטט מהתרגום הזה. התרגום נעשה בשפה מקראית, עם גלישות ללשון חז"ל, תוך שמירה על מאפיינים תחביריים מסוימים של השפה הערבית הספרותית. במלאכת התרגום היה מעורב חיים נחמן ביאליק, שהיה עורך ההוצאה לאור דביר (אם כי הוא נפטר בטרם הושלם התרגום). יש דעות סותרות לגבי חלקו של ביאליק בתרגום ריבלין. נאסר באסל כותב: "ביאליק, שהרבה להתערב במלאכת התרגום של ריבלין כדי לעשותו מליצי יותר, ערם בכך קשיים גם לפני הקורא הנבון"[5]. ראובן ריבלין, לעומתו, מספר על אביו: "את ביאליק המשורר העריץ כנביא העברית המתחדשת וכגאון הרוח, אך את ביאליק העורך ב'דביר' דחה אבא בכל תוקף כששלח לו מכלול הערות על תרגומו לקוראן". התרגום של ריבלין נחשב פשוט וקריא יותר מזה של רקנדורף, אולם העברית שלו נחשבת למיושנת.

תרגום אהרון בן שמש עריכה

ב-1971 תרגם אהרון בן שמש את הקוראן מהמקור הערבי, באופן שונה. הוא כלל בתרגום פרשנות שנחשבת מרחיקת-לכת לביטויים ופסוקים. למשל, את הביטוי بسم الله الرحمن الرحيم ("בסם אללה א (ל)רחמן א (ל)רחים"), פסוק שפותח כמעט כל סורה בקוראן, תרגם בן שמש ל:"בשם אללה הרחמן והאהוב". התרגום המקובל לביטוי זה הוא: "בשם אללה הרחמן והרחום". כדי להימנע ממה שנראה בעיניו ובעיני חוקרים אחרים ככפילות מיותרת, העדיף בן-שמש לתרגם את התואר "רחים" בהוראה סבילה של "אהוב", על סמך משמעות השורש רח"ם בארמית[6] ( "רְחים" = "אהוב", והשוו למשל לביטוי "בדחילו ורחימו" = "ביראה ובאהבה"). ככלל, תרגומו של בן שמש נעשה תוך השוואות רבות לטקסטים יהודיים בעברית ובארמית, והוא כולל הערות שוליים רבות שמציגות פסוקים וביטויים דומים מן התנ"ך, המשנה, התלמוד ואגדות חז"ל. השפה שבה השתמש בן שמש היא עברית מודרנית שאינה שומרת על הסגנון והתחביר הערבי המקורי. מסיבה זו הוא נחשב קריא מאוד, בייחוד לדוברי עברית שאינם מכירים את הערבית הספרותית, ואינם מומחים באסלאם. חוקרי אסלאם רבים טוענים כי הפרשנות המשוקעת בתרגומו מטשטשת מחלוקות בנוגע לפירוש של פסוקים מסוימים, וכי התרגום אינו די מדויק.

תרגום אורי רובין עריכה

תרגום נוסף, של חוקר האסלאם אורי רובין, נעשה מהמקור הערבי ויצא לאור בשנת 2005. מהדורה חדשה, מעודכנת ומורחבת של תרגום זה הופיעה בדפוס בשנת 2016, בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב. רובין הוא חוקר של ההיסטוריה הטקסטואלית של הקוראן ושל המסורות אודות חייו של מוחמד. התרגום זכה לשבחים של עמיתיו של רובין, יוסף סדן (חוקר הספרות הערבית הקדומה) וששון סומך (חוקר הספרות הערבית המודרנית). מטרת התרגום, על פי רובין, היא ליצור נוסח קריא, שאינו מחייב היכרות מוקדמת עם השפה הערבית הספרותית, ואינו כתוב בשפה מליצית מדי, אך עם זאת מעביר את הטקסט הערבי בצורה מדויקת ככל האפשר.

רובין הוא מייצג בולט של הגישה הגורסת כי מן הקוראן והחדית' (המסורות המוסלמיות) אי אפשר כמעט ללמוד על ההיסטוריה של ראשית האסלאם, אלא רק על המגמות הדתיות והחברתיות שרווחו בעת שהועלו על הכתב, ופעמים רבות קשה להסיק דבר מה מהכתוב אלא תוך בחינת הפרשנויות שמלמדות על האופן שבו המאמינים מבינים אותו. על תרגומו אמר רובין, בין היתר: "תרגומי אינו שואף אפוא להיות 'אותנטי', כלומר למסור את משמעותו 'המקורית' של הקוראן. כל מטרתי היא למסור את תמונתו של הקוראן בעיני המאמינים"[7]. לגישתו של רובין יש התנגדות עזה בקרב חוקרים אחרים של התרבות וההיסטוריה המוסלמית, הגורסים כי מתוך השוואת מסורות מוסלמיות ומחקר פילולוגי קפדני של הקוראן והמסורות, אפשר ללמוד על ההיסטוריה של ראשית האסלאם[דרוש מקור: מי?]. הטקסט של תרגומו של רובין מלווה בהערות שוליים, שמציגות חלופות לתרגום במקומות שבהם הפירוש אינו ודאי, והבהרות מן המסורת המוסלמית ומן המחקר המדעי.

תרגומים נוספים עריכה

בשנת 2010 פרסמה העדה האסלאמית האחמדית בחיפה תרגום לעברית של שלוש הסורות הראשונות של הקוראן.

בשנת 2015 יצא לאור "הקוראן בלשון אחר" – תרגום לעברית בידי סובחי עלי עדוי, מלווה בהבהרות ופירושים, בהוצאת מרכז בַּיִנאת.

בשנת 2017 יצא לאור "תרגום משמעויות הקוראן המבורך", שהוא תרגום לעברית של הקוראן שתורגם על ידי צוות של מומחים המתמחים בשפה הערבית, בשפה העברית ובשריעה. תרגום זה יצא לאור על ידי דאר א-סלאם, המרכז להכרת האסלאם שבכפר קרע.

בשנת 2023 הושלם תרגום פרשני של הקוראן לעברית לאחר עבודה של למעלה משנה של צוות מתרגמים ומומחים לשפה העברית באוניברסיטת אל-אזהר.[8]

קישורים חיצוניים עריכה

תרגומים לקוראן עריכה

על תרגומו של יוסף יואל ריבלין עריכה

על תרגומו של אורי רובין עריכה

על תרגומו של סובחי עלי עדוי עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Witnesses to History": Table of Contents
  2. ^ 1 2 חוקר מצרי: תרגומי הקוראן לעברית בידי יהודים - מסולפים; תרגומו בידי מוסלמים יסייע להטפה האסלאמית בישראל ויהווה פעולת "התנגדות מדעית"
  3. ^ הקוראן בתרגום לעברית
  4. ^ אורי רובין, הקדמה לתרגום הקוראן.
  5. ^ נאסר באסל, "ידיעות אחרונות", מוסף לספרות, 7 באוקטובר 2005
  6. ^ A. Ben-Shemesh, "Some Suggestions to Qurˀān Translators", Arabica 16/1 (1969), pp. 81-82
  7. ^ הקוראן, תרגם מערבית והוסיף הערות, נספחים ומפתח: אורי רובין, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור ומפה הוצאה לאור, תשס"ה, עמ' יד (פתח דבר).
  8. ^ عبد الرحمن محمد, وزير الأوقاف: لأول مرة الإنتهاء من ترجمة "المنتخب في تفسير القرآن" باللغة العبرية.. صور, صدى البلد, ‏28.1.2023