תת-מקלע
תַּת-מַקְלֵעַ (תמ"ק) הוא סוג של כלי ירייה אשר הופיע לראשונה במלחמת העולם הראשונה. ההגדרה הקלאסית לתת-מקלע היא: "נשק היורה בקצב אוטומטי וחצי אוטומטי ומשתמש בתחמושת המיועדת לאקדחים". רובה סער (רוס"ר) על פי ההגדרה הנ"ל הוא: "כלי נשק היורה בקצב אוטומטי וחצי אוטומטי ומשתמש בתחמושת המיועדת לרובים". ההבדלים העיקריים בין תת-המקלעים לרובי הסער הם:
- יעוד - התמ"קים מיועדים לטווח קרוב ולכן הקנה הקצר, קצב אש גבוה והדיוק הנמוך. עוד סיבה לגודל הקומפקטי של התמ"קים יחסית לרובים, הוא שימושים בסביבה אזרחית, הדורשת נשק קטן הניתן להסתרה (בפרט, על גוף היורה) והסלקה.
- קוטר - בדרך כלל 9 מ"מ, לעומת 7.62 או 5.56 מ"מ של רובי הסער. תת-מקלע משתמש בכדורי אקדח הקטנים יותר מכדורי הרובה. לכן כדי להשיג תוצאה טובה נדרש קוטר הגבוה יותר מזה שנמצא בשימוש ברובים.
- שיטת הפעולה - תת-מקלע פועל בשיטת המכנס הפתוח (כמו המקלעים). בשיטה זו כשהסדן חוזר מהירי הוא גורף את הכדור ונוקר אותו בפעולה אחת (הנוקר קבוע). לעומת זאת רובי הסער פועלים בשיטת המכנס הסגור, בה הסדן גורף את הכדור וננעל, ובזמן הלחיצה על ההדק הפטיש משתחרר וגורם לנקירה.
כיום ישנם גם כלי נשק שפותחו סביב תחמושת ייחודית ולכן אינם עונים לאחת מההגדרות הנ"ל. דוגמה לנשק כזה הוא ה-P90 של חברת FN הבלגית. רובה המיקרו-תבור מאפשר שימוש הן בתחמושת 5.56 מ"מ של רובה סער והן בתחמושת 9 מ"מ, בגלל תצורת הבולפאפ שלו, הוא קצר יחסית ויכול לשמש גם כתמ"ק (עם תחמושת ה-9 מ"מ).
בין התת-מקלעים המפורסמים ניתן למנות את העוזי, ה-MP5, ה"טומיגאן" והסטן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יהודה לפידות על אימונים בתת-מקלע ברן ובתת-מקלע סטן, כולל תמונות