1408 (סרט)

1408
	כרזת הסרט
מבוסס על	סיפורו הקצר של סטיבן קינג (אנ')
בימוי	מיקאל האפסטרום
הופק בידי	לורנזו די בונאוונטורה
תסריט	מאט גרינברג, לארי קרצ'בסקי, סקוט אלכסנדר ולארי קרצ'בסקי, סקוט אלכסנדר
עריכה	פיטר בויל
שחקנים ראשיים	ג'ון קיוזק; סמואל ל. ג'קסון; מארי מקורמק; טוני שלהוב
מוזיקה	גבריאל יארד
צילום	בנויט דלום
מדינה	ארצות הברית, הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	דיימנשן פילמס
חברה מפיצה	Dimension Films; מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	22 ביוני 2007
משך הקרנה	106 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט אימה, סרט מותחן, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט דרמה, סרט אימה פסיכולוגי, סרט רוחות רפאים
תקציב	$25,000,000
הכנסות	$131,998,242
הכנסות באתר מוג'ו	1408
	www.1408-themovie.com
	דף הסרט ב־IMDb

1408 הוא סרט אימה משנת 2007 שבוים על ידי הבמאי השוודי מיקאל הפסטרום, ומבוסס על סיפורו הקצר בעל אותו שם (אנ') של סטיבן קינג.

עלילה עריכה

מייק אנסלין הוא ספקן ומחבר אשר, לאחר מותה של בתו קייטי, כותב ספרים על מקומות על-טבעיים, אם כי הוא מעולם לא חווה חוויה בלתי טבעית. אחרי ספרו האחרון, הוא מקבל גלויה אנונימית על "הדולפין", מלון הנמצא בשדרת לקסינגטון בניו יורק, הנושא את המסר: "אל תיכנס ל-1408."

מייק מתייחס לזה כאתגר ומנסה להזמין הזמנה לחדר 1408, אך המלון לא משכיר לו את החדר. עם זאת, לאחר שנודע לו מהסוכן שלו, סם פארל, כי חוק הדיור דורש ממלונות להשכיר חדרים פנויים, "הדולפין" בחוסר רצון שומר את חדר 1408 עבור מייק. לאחר שהגיע ל"הדולפין", מייק נמשך הצידה על ידי מנהל המלון, ג'רלד אולין, אשר לוקח אותו למשרדו. הוא מסביר למייק כי החדר סגור, וכי אף אחד לא מורשה להיכנס, והוא מנוקה פעם לחודש ובפיקוח שלו. הוא נותן לו תיק קבצים ואומר לו כי ב-95 שנות קיומו של המלון, היו 56 מקרי מוות ב-1408, וכי אף אחד לא שרד יותר משעה, אבל מייק רוצה להישאר בחדר. אולין מנסה לשחד את מייק לא להישאר בחדר, אבל מייק מסרב. אולין באי רצון מסכים לתת לו להישאר.

ברגע שהוא בתוך החדר, מייק שולף את מכשיר ההקלטה שלו ומדבר אליו, ומתאר את ההופעה העמומה של החדר וחוסר תופעות יוצאות דופן. במהלך הבדיקה שלו, שעון הרדיו פתאום מתחיל להשמיע בקולי קולות את השיר "We've Only Just Begun", אבל מייק מניח שזה רק טריק של אולין. מאוחר יותר, בשעה 8:07, השיר מתנגן שוב והמרקע הדיגיטלי של שעון הרדיו מתחיל בספירה לאחור החל מ-"60:00". זמן קצר לאחר מכן מייק נהיה לחירש מצלצול חזק וידו נרמסת על ידי מסגרת החלון. לאחר מכן ידו נצרבת כאשר הוא מנסה לשטוף את הפציעה בכיור ומים רותחים יוצאים מהברז במקום מים. מייק מנסה ללא הצלחה לצאת מהחדר: ידית הדלת נופלת מהדלת וכשהוא מטפס אל אדן החלון כדי לברוח לחדר אחר, החלונות של החדרים האחרים נעלמים. כל אותו הזמן, מייק מותקף שוב ושוב על ידי חזיון רפאים של מטורף האוחז בלהב וקורבנות לשעבר של החדר ההורגים את עצמם. יש לו גם הזיות של בני משפחתו, כולל אביו הלקוי בנפשו ושל בתו בזמן שהיא בבית החולים לפני מותה. מייק מבחין אז כי כעת יש רק לבנים על הקיר ועליה מפה של המלון, ואין בה חדרים אחרים מלבד שלו.

מייק מתחיל להיות נואש ומשתמש במחשב הנייד שלו ליצור קשר עם אשתו הפרודה לילי באמצעות שיחת וידאו אבל השיחה מסתיימת במפתיע כאשר יש קצר חשמלי במחשב הנייד שלו. מייק מנסה להזעיק עזרה שוב ומטפס לתוך פתחי האוורור, אך הוא נרדף בחזרה לחדר על ידי דמות דמוית גופה. טמפרטורת החדר יורדת מתחת לאפס, כאשר המחשב הנייד פתאום מתחיל לעבוד שוב, ולילי אומרת לו שהמשטרה נכנסה ל-1408, אבל החדר ריק. כפיל של מייק מופיע בחלון צ'אט חדש ומשכנע את לילי לבוא למלון בעצמה, ואז קורץ למייק. החדר מתנועע באלימות ומייק, בזעם, שובר תמונה של ספינה בסערה ופתאום החדר מוצף.

מייק עולה לחוף, ואחרי שחזר לחיים נורמליים ומתאחד עם לילי, הוא מניח שזה היה רק חלום. לילי מאמינה לסיפור שלו על החוויה שלו ומשכנעת אותו לכתוב ספר על זה. עם זאת, בעת ביקור בדואר כדי לשלוח את כתב היד למוציא לאור שלו, הוא מזהה צוות בנייה כצוות המלון של "החלום" שלו. העובדים הורסים את קירות החדר, ומייק מגלה שהוא לכוד עדיין ב-1408, עם הקירות שכעת הם שרופים ושבורים. חיזיון של קייטי מתגלה למייק, ואחרי אי רצון, הוא מחבק אותה עם דמעות בעיניים, לפני שהיא מתפוררת לאבק. מייק שומע את שעון הרדיו מתחיל לנגן ומחפש את זה, וכאשר הספירה לאחור מסתיימת, פתאום החדר משוחזר לרגיל, ושעון הרדיו מאפס את עצמו ל-60:00.

הטלפון מצלצל, וקול נשי של מרכזיה של המלון מודיעה לו כי הוא יכול לחיות מחדש את השעה שוב ושוב או לבצע "צ'ק אאוט" (בין השורות, להתאבד). מייק רואה את לולאה של תליין ויש לו חיזיון של עצמו נתלה, אבל מסרב לעשות זאת. מייק משתמש בבקבוק קוניאק שקיבל ממנהל המלון אולין ועושה אותו לבקבוק תבערה ומעלה את החדר באש. בינתיים, המלון מפונה ולילי נראית בפקק תנועה בדרכה למלון.

הכבאים נכנסים לחדר ומושכים את מייק למקום מבטחים, בזמן שאולין במשרדו מחייך ולוחש "כל הכבוד, מר אנסלין". מאוחר יותר, מייק מתאושש בבית החולים עם לילי ליד מיטתו, והוא מספר לה על קייטי, אבל לילי לא מאמינה לו. השנים מתאחדים ומייק שב לגור עם לילי, ובמהלך המעבר, היא מגישה לו קופסה של פריטים שנמצאו בהריסות של 1408. מייק מוצא את מכשיר ההקלטה שלו ומפעילו, והמקליט משחזר את שיחתו עם קייטי. לילי שומעת את קולה של בתה במקליט, והיא שומטת את הקופסה, בוהה במייק בהלם מוחלט ומייק מביט בה בחזרה.

בגרסה אחרת של הסרט מייק מוצא את מותו בשריפת החדר, והסרט מסתיים בסצנה של קבורתו של מייק, כשאולין מנהל המלון ניגש לאחר תום הטקס ומציע ללילי את חפציו של מייק ששרדו בחדר, והיא מסרבת לקבלן. המנהל נכנס לרכבו ולאחר כמה שניות הוא מביט בין חפציו של מייק ומשמיע את מכשיר ההקלטה ושומע את מייק מדבר ואת הבת שלו ששואלת "אבא אתה כבר לא אוהב אותי..." ואז מביט במראה ורואה את רוחו השרופה של מייק אנסלין במושב האחורי, לאחר מכן רואים את מייק בחדר המלון השרוף והבת שלו קוראת לו לבוא והוא נעלם כרוח רפאים.

צוות שחקנים עריכה

ג'ון קיוזק – מייק אנסלין
סמואל ל. ג'קסון – ג'רלד אולין
מארי מקורמק – לילי אנסלין
טוני שלהוב – סאם פארל
לן קריו – מר אנסלין
אייזיאה וייטלוק ג'וניור – המהנדס
ג'סמין ג'סיקה אנטוני – קייטי אנסלין
אנדרו לי פוטס
קים תומסון – פקידת קבלה במלון

הפקה עריכה

בנובמבר 2003 ו-2004, "Dimension Films" קנו את הזכויות על הסיפור הקצר "1408" של סטיבן קינג. האולפן שכרו את התסריטאי מאט גרינברג לעבד את הסיפור לתסריט.^[2] באוקטובר 2005, מיקאל הפסטורם נשכר לביים את "1408", והתסריט שוכתב מחדש על ידי התסריטאים סקוט אלכסנדר ולארי קרסצווסקי.^[3] במרץ 2006, השחקן ג'ון קיוזאק לוהק לככב בסרט,^[4] לצד השחקן סמואל ל. ג'קסון באפריל הבא.^[5] ביולי, השחקנית קייט וולש לוהקה לככב לצד קיוזאק כאשתו לשעבר,^[6] אבל היא נאלצה לפרוש באוגוסט בשל התנגשויות בזמנים עם תפקידה ב"האנטומיה של גריי". היא הוחלפה בשחקנית מארי מקורמק.^[7] לפי ג'ון קיוזאק, מלון רוזוולט בניו יורק שימש לצילומי חוץ של "הדולפין".^[8] סצנות הלובי צולמו במועדון הרפורמה בלונדון.^[9]