וזופרסין

הורמון
(הופנה מהדף ADH)

וזופרסין (Vasopressin) הוא הורמון סומטי המורכב מ-9 חומצות אמינו המכונה גם הורמון נוגד השתנה (הורמון אנטי-דיורטי) (ADH – Antidiuretic hormone) מסונתז על ידי ההיפותלמוס ומופרש מההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח), משפיע על הכליות כשהוא מווסת את הפרשת השתן בהתאם לרמת המלחים בדם וכמות הנוזלים בגוף. במינים שונים ישנן גרסאות שונות להורמון זה: בבני האדם זהו הArginine vasopressin או Argipressin בו חומצה אמינית מס' 8 היא ארגינין ואילו אצל החזירים זהו הLyspressin בו הארגינין מתחלף בליזין. וזופרסין משמש גם מוליך עצבי ממשפחת הנוירופפטידים במערכת העצבים.

AVP
מזהים
שמות נוספיםAVP, ADH, ARVP, AVP-NPII, AVRP, VP, arginine vasopressin, Vasopressin
מזהים חיצונייםOMIM: 192340 MGI: 88121 HomoloGene: 417 GeneCards: AVP
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום 20
כרומוזוםכרומוזום 20[1]
כרומוזום 20
מיקום גנומי עבור AVP
מיקום גנומי עבור AVP
עמדה20p13התחלה3,082,556 bp[1]
סוף3,084,724 bp[1]
מיקום הגן (בעכבר)
כרומוזום 2 (בעכבר)
כרומוזוםכרומוזום 2 (בעכבר)[2]
כרומוזום 2 (בעכבר)
מיקום גנומי עבור AVP
מיקום גנומי עבור AVP
עמדה2 F1|2 63.24 cMהתחלה130,422,540 bp[2]
סוף130,424,474 bp[2]
תבנית ביטוי RNA
נתוני התבטאות נוספים
אונטולוגיית גנים (GO)
תפקיד מולקולרי protein kinase activity
פעילות הורמונלית
cysteine-type endopeptidase inhibitor activity involved in apoptotic process
neurohypophyseal hormone activity
היקשרות לקולטן
V1A vasopressin receptor binding
V1B vasopressin receptor binding
neuropeptide hormone activity
מיקום בתא אזור חוץ תאי
ציטוזול
clathrin-coated vesicle membrane
חלל חוץ תאי
secretory granule
דנדריט
תהליכים ביולוגיים negative regulation of cysteine-type endopeptidase activity involved in apoptotic process
התכווצות כלי דם
negative regulation of release of cytochrome c from mitochondria
ERK1 and ERK2 cascade
water transport
cell-cell signaling
בקרה שלילית של תהליך אפופטוזה
protein kinase C signaling
generation of precursor metabolites and energy
positive regulation of peptidyl-serine phosphorylation
GO:1901313 בקרה חיובית של ביטוי גנים
renal water homeostasis
GO:0072468 מעבר אותות
GO:0097285 אפופטוזה
membrane organization
בקרה על פעילות קולטנים
G protein-coupled receptor signaling pathway
maternal aggressive behavior
positive regulation of systemic arterial blood pressure
positive regulation of cytosolic calcium ion concentration
negative regulation of female receptivity
grooming behavior
locomotory behavior
בקרה חיובית של שגשוג תאים
positive regulation of glutamate secretion
GO:1904578 response to organic cyclic compound
positive regulation of cell growth
positive regulation of prostaglandin biosynthetic process
positive regulation of cellular pH reduction
תגובה לטסטוסטרון
response to nicotine
התנהגות חברתית
regulation of renal sodium excretion
hyperosmotic salinity response
maternal behavior
זקפה
response to ethanol
positive regulation of vasoconstriction
multicellular organismal water homeostasis
negative regulation of transmission of nerve impulse
מקורות: Amigo / QuickGO
אורתולוגים
מיניםאדםעכבר
Entrez
Ensembl
UniProt
RefSeq (mRNA)

NM_000490

NM_009732

RefSeq (חלבון)

NP_000481

NP_033862

מיקום (UCSC)Chr 20: 3.08 – 3.08 MbChr 2: 130.42 – 130.42 Mb
חיפוש PubMed[3][4]
ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדםצפייה/עריכה נתוני עכבר

כאשר הגוף חש בירידת שיעור המים בדם (ובעליית שיעור המלחים) מופרש ההורמון מבלוטת יותרת המוח, ההיפופיזה, אל הדם ומגיע דרך מערכת ההובלה אל הכליות שם, באמצעות הגברת הספיגה החוזרת של מים מהנפרון שבכליה אל הדם, הוא מקטין את כמות המים אשר יגיעו לשלפוחית השתן. כך ייווצר איזון בין אחוז המלחים בגוף ולבין אחוז המים בו, ותישמר כמות מתאימה של נוזלים בגוף. ההורמון עושה זאת על ידי סטימולצית תאים המקיפים את הצינור המאסף ("Collecting duct"), בצינור זה נערך הסינון האחרון של השתן המופרש לפני ההגעה לשלפוחית השתן. ADH מגרה תאים אלו לייצור ושחרור שלפוחיות המכילות חלבונים הנקראים "אקוופורינים" (ובמקרה זה- AQP2). חלבונים אלו משמשים תעלות להולכת מים. השלפוחיות מתמזגות עם קרום התא הפונה אל הצינור המאסף וריכוז תעלות המים שבקרום עולה משמעותית. בעקבות כך, מים יוצאים מהצינור המאסף אל תאים אלו ומשם בפעפוע אל מחזור הדם.

השפעות קליניות עריכה

מצב בו קיים חסר בהפרשת ההורמון וזופרסין נקרא תפלת השתן (סוכרת תפלה), ובו מופרשות כמויות גדולות מאוד של שתן והחולה נמצא בסכנת התייבשות. הטיפול במחלה הוא מתן ההורמון בזריקה.

עוד מצב בו יש ירידה ברמות הADH בגוף הוא שכרות. אלכוהול גורם לדיכוי של הפרשת ADH, לכן כאשר אחוז האלכוהול בדם גבוה, רמת ייצור הADH נמוכה ומופרשות כמויות גבוהות באופן מופרז של מים בשתן (לכן השתן המופרש בעת שתייה מרובה חסר צבע), מה שגורם בסופו של דבר להתייבשות ולחמרמורת (הנג-אובר) המוכרת.

במינים רבים, ריכוז גבוה של ADH בדם גורם לעליה מרחבית בריכוז העורקיקים הגוררת עליה בלחץ הדם העורקי. בבני אדם בריאים ADH משפיע באופן מזערי בלבד על לחץ הדם.

מבנה עריכה

מבנה הווזופרסין:

מקור ההורמון בגן הממוקם על כרומוזום 20. לגן 3 אקסונים שרק אחד מהם (אקסון A) קשור לרצף התרגום של הוואזופרסין, אולם לרצפים באקסונים נוספים יש גם חשיבות פיזיולוגית:

האקסון הראשון A מקודד את הרצף של ה- signal peptide, ומכיל גם את הרצף בעל 9 חומצות האמינו המהווה את ההורמון עצמו.

האקסון השני B מקודד לנוירופיזין 2, אשר קשור להורמון הווזופרסין.

האקסון השלישי C מקודד לגליקופפטיד נוסף בעל תפקיד לא ידוע, אשר קשור גם הוא לווזופרסין.

מבנה ההורמון דומה למבנה הורמון האוקסיטוצין (שתפקידו בעיקר בכיווץ שריר הרחם). ההבדל ביניהם הוא שבמקום חומצת האמינו לאוצין יש ארגינין (בקצה הקרבוקסילי) ובמקום איזו לאוצין יש פניל אלנין. הורמון ה- DDAVP שהוא הורמון סינתטי הניתן במקרים של תפלת השתן (סוכרת תפלה) כאשר יש מחסור בהורמון הווזופרסין, הוא הורמון בעל משך חיים ארוך יותר (שעות ולא דקות) ובעל שתי מודיפיקציות עיקריות המבדילות בינו לבין ה- ADH האנדוגני.

הורמון ה-ADH הוא פפטיד המורכב מתשע חומצות אמינו. סדר החומצות האמיניות בפפטיד הוא: ציסטאין-טירוזין-פנילאלנין-גלוטמין-אספרגין-ציסטאין-פרולין-ארגינין-גליצין-אמיד.

ייצור הווזופרסין עריכה

הווזופרסין מיוצר בהיפותלמוס, תחת השפעתה של המערכת הסימפתטית והלוקוס צרוליוס. בהיפותלמוס שני סוגי תאים נוירונלים הקשורים לייצורו:

א. תאים פרבי סלולריים (parvicellular): אלו הם תאי נוירון אשר נמצאים בגרעין הפרא-וונטריקולרי בהיפותלמוס. הם מייצרים בעיקר את ההורמון CRH אולם יודעים לייצר גם את הווזופרסין (בי פונקציונליים). תאים אלו משפיעים בעיקר על ההיפופיזה הקדמית- הוואזופרסין משתחרר אל ההיפופיזה הקדמית ומביא לשחרור של ההורמון ACTH.

ב. תאים מגנו סלולריים (magnicellular): אלו הם תאי נוירון אשר נמצאים בגרעינים הסופרה-אופטיים שבהיפותלמוס. האקסונים של תאים אלו מגיעים להיפופיזה האחורית ומפרישים שם את הוואזופרסין. מלבד ההשפעה על ההיפופיזה האחורית, קצוות של אקסונים מאזור זה מגיעים למערכת הפורטלית המגיעה אל ההיפופיזה הקדמית, כך שהפרשת התאים המגנו סלולריים מתבצעת הן על ההיפופיזה האחורית והן על ההיפופיזה הקדמית.

גופי הרינג משמשים מאגר זמני של ADH עד לשחרורו.

מנגנון שחרור הוואזופרסין עריכה

בהיפותלמוס קיימים אוסמו-רצפטורים המופעלים על ידי שינוי בתכולה התוך תאית של מים. רצפטורים אלו מכילים תעלות מים, אשר הופכות אותם לחדירים למים ומאפשרים למים תנועה חופשית לפי מפלי הריכוזים. במצבים של התייבשות מים יעברו מתוך התא (המשמש כאוסמו- רצפטור) אל התווך החוץ תאי, וכתוצאה מכך נפח התא יצטמצם. הקטנת נפח התא תביא להפעלת תעלות קטיוניות (stretch inactivated cation channels) ותחול דה-פולריזציה בתא, אשר תגרום לשחרורו של ההורמון ואזופרסין.

מצב של התייבשות, אשר מביא למעבר מים מתוך התא אל חוץ התא, מופעל בעיקר על ידי היפרנתרמיה (יתר נתרן בדם)- הרצפטורים כאמור לעיל חשים בשטף העודף של הנתרן וכתוצאה מכך מווסתים את ההפרשה של הוואזופרסין. מכאן, שהנתרן הוא האוסמו-רגולטור העיקרי אשר קובע את מידת ההפרשה של ואזופרסין. רגולטור נוסף המשפיע על שחרור של הוואזופרסין הוא גלוקוז, בעיקר במצבים של סוכרת לא מאוזנת: כאשר רמת הסוכר עולה בדם, ישתחרר אינסולין אשר יכניס את הגלוקוז לתאים, אולם במצבים של סוכרת לא מאוזנת, המאופיינת ברמות גבוהות של סוכר ולעיתים במחסור או בסבילות לאינסולין, התא ישווה ריכוזי אוסמולליות על ידי הוצאת מים החוצה, נפח התא יקטן והאוסמו-רצפטורים כאמור לעיל יביאו להפרשת ואזופרסין.

רצפטורים לווזופרסין עריכה

קיימים כמה רצפטורים לווזופרסין. מבנה הרצפטורים הוא G פרוטאין רצפטור, עם 7 לולאות טרנסממברנליות.

רצפטור מסוג V1- רצפטור זה נמצא על כלי דם, בעיקר עורקים. לאחר היקשרות הורמון הוואזופרסין לרצפטור זה, מתבצעת הפעלה של פוספוליפאז C אשר מפרק PIP2 לאינוזיטול תלת זרחתי(IP3). כתוצאה מהגעתו של IP3 לרטיקולום האנדופלסמטי (ER), משתחרר סידן, ומתרחש כיווץ. הפעלת הרצפטור בכליה מביאה גם לשחרור של פרוסטגלנדין. short loop negative feedback effect: הפרשת ההורמון ואזופרסין מביאה להפרשה של פרוסטגלנדין ופרוסטציקלין. חומרים אלו מפריעים לפעילותו של ההורמון בכליה וגם לפעילותו בכיווץ כלי דם. כלומר, ההורמון מפעיל חומרים אשר מעכבים את פעילותו.

רצפטור מסוג V3- אלו רצפטורים הקשורים להשפעת ההורמון על ההיפופיזה הקדמית והפרשת ACTH.

רצפטור מסוג V2- אלו רצפטורים הקשורים בהשפעה הנוגדת למתן השתן של ההורמון: ההורמון מגיע אל הכליה וגורם לחדירה של מים בחזרה אל הגוף דרך תעלות מים מסוג aqua-porin 2, בדרך הבאה: ההורמון מגיע מכיוון הסירקולציה, נקשר לרצפטור מסוג V2 אשר נמצא בצד הבאזו-לטרלי של האבובית המאספת- collecting duct. על ידי ההיקשרות לרצפטור, יש שפעול של אדנילאט ציקלאז המביא לשחרור של cAMP, אשר בתורו מביא לשינוי של אנזים ה- PKA המביא לפוספורליציה של תעלות המים מסוג aqua porin 2. תעלות אלו נמצאות בצד הלומינלי (שפונה ללומן) ולא בצד הבאזולטרלי, ועל כן מים חודרים דרכן לתוך התא, אולם על מנת לצאת ולחזור בחזרה לגוף יש צורך בתעלות מסוג aqua porin 3 ו- 4. כאשר נפסקת פעולת הווזופרסין, תעלות אלו עוברות אנדוציטוזה לתוך התא. פעילותו של ההורמון גורמת לריכוז השתן- כדי לרכז את השתן יש צורך שהמדולה (ראה- כליה) תהיה היפרטונית- מרוכזת. לעיתים, במצבים של שתייה מוגזמת, המדולה אינה היפרטונית מספיק והיכולת להגיב לווזופרסין נמוכה. במצבים של מתן משתנים כגון פוסיד, הרה-אבסורפציה קטנה ויש שיבוש ביכולת לרכז שתן.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 GRCh38: Ensembl גרסה 89: ENSG00000101200 - Ensembl, מאי 2017
  2. ^ 1 2 3 GRCm38: Ensembl גרסה 89: ENSMUSG00000037727 - Ensembl, מאי 2017
  3. ^ "Human PubMed Reference:".
  4. ^ "Mouse PubMed Reference:".