DeadSee

סרט וידאו ארט של הפסלת הישראלית סיגלית לנדאו

DeadSee הוא סרט וידאו ארט מאת הפסלת הישראלית סיגלית לנדאו. הסרט מציג דימוי של פקעת אבטיחים, המחוברים זה לזה, וההולכים ונפרשים במהלך הסרט. הסרט פורש על יד מבקרים שונים כעוסק בתיאור סמלי של חיבור בין חיים ומוות.

DeadSee
בימוי סיגלית לנדאו
שחקנים ראשיים סיגלית לנדאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 11:39
שפת הסרט ללא פסקול
סוגה וידאו ארט, מיצג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

הסרט "DeadSee" הוקרן לראשונה בתערוכת היחיד של לנדאו "הפתרון האינסופי" (2005), שהוצגה בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו בתל אביב-יפו. שמו של הסרט - "DeadSee" (בעברית: מוות-ראייה) - נשמע באנגלית כשמו של ים המלח. במסגרת העבודה, יצרה לנדאו שרשרת של כ-500 אבטיחים, המצולמים במבט עילי. חלק מן האבטיחים חתוכים או מרוסקים מעט. האבטיחים נפרשים מתוך פקעת חלזונית, הנפרמת לאורך הסרט, והאמנית מופיעה בסרט כשהיא עירומה וצפה על גבי הפקעת. מבקרים רבים הצביעו על הקשר של צורת הספירלה בעבודתה של לנדאו אל עבודתו של רוברט סמיתסון "מזח לולייני" (1970).

האבטיח כדימוי בעבודתה של לנדאו, טען יגאל צלמונה, מהווה מעין "מתקן התפלה" מטאפורי המייצר סוכר מתוך המליחות היתרה של הסביבה שבה גדל. בכך הוא מהווה מעין חיבור אפשרי בין חיים ומוות.[1]

בשנת 2008 הוצג הווידאו במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק בתצוגה תחת השם "Projects 87", והוא נמצא כיום באוסף מוזיאון זה. עותק נוסף של העבודה נרכש על ידי מוזיאון ישראל. עם פתיחת תצוגת הקבע של אמנות ישראלית במוזיאון, בשנת 2010, הותקן הווידאו במוזיאון כשהוא מוקרן על רצפת האולם.

במשך השנים הוצגה העבודה בתערוכות שונות ברחבי העולם. בשנת 2011, לדוגמה, הוצגה העבודה במסגרת הטריאנלה לאמנות בעיר יוקוהמה, יפן, לצד כמה עבודות נוספות של לנדאו. תערוכה זו הוצגה תחת השפעת רעידת האדמה בסנדאי ועסקה ביחס אל מיתולוגיות ואגדות. סמדר שפי ציינה בביקורת על התערוכה כי "הצבת עבודתה של לנדאו ליד העבודות העוסקות ביחס אמביוולנטי לטבע, בקריאה מחודשת של מיתוסים ובחינתם לאור המחשת עוצמתו ההרסנית של הטבע בהווה, מוסיפה רבדים מעשירים לקריאת העבודה הזאת, ומדגישה את כוחה של הצבה אוצרותית טובה".[2]

גלריית תמונות עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • מנדלסון, אמיתי, נתן, אפרת, זמן אמת: 60 שנות אמנות בישראל, העשור השישי: 2008-1998, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2008.
  • עפרת, גדעון, "סיגלית לנדאו: מלח וסוכר", בתוך וושינגטון חוצה את הירדן, הוצאת הספרייה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 617-619.
  • צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 500-501.
*Recent Acquisitions“, The Israel Museum, Jerusalem Magazine, Summer – Fall 2006, No.2

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו: צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 500-501.
  2. ^ ראו: סמדר שפי, השעה הקסומה האיומה שלנו, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2011