Green Onions (בתרגום לעברית: "בצלים ירוקים") הוא להיט אינסטרומנטלי משנת 1962 שנכתב ובוצע על ידי בוקר טי וה-M.G.'s ‏ (Booker T. & the M.G.'s). השיר, שסווג בזמנו כשיר נשמה, הוא בלוז 12 תיבות שהכלי המוביל בו הוא אורגן האמונד. השיר נכנס לבילבורד הוט 100 ב-11 באוגוסט 1962 ולאחר כ-6 שבועות, ב-29 בספטמבר, הגיע למקום השלישי בדירוג זה. במקביל, הגיע השיר למקום הראשון בדירוג לשירי נשמה בבילבורד ושהה במקום זה ארבעה שבועות, אם כי לא ברציפות. השיר דורג במקום ה-183 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של המגזין רולינג סטון.

הקלטה עריכה

להקת "בוקר טי וה-M.G.'s" הייתה קבוצה של חלק מנגני הליווי של אולפן ההקלטות של סטאקס רקורדס שבממפיס, שניגנה בהקלטות אמנים שונים כמו וילסון פיקט ואוטיס רדינג. הקלידן, בוקר טי ג'ונס היה בן 17 והנגנים האחרים היו סטיב קרופר בגיטרה, לואי סטיינברג שניגן בגיטרה בס ואל ג'קסון ג'וניור בתופים. בקיץ 1962, בעת שחיכו להקלטות עם כוכב הרוקבילי של חברת התקליטים באותה עת, בילי לי ריילי, הם החלו לאלתר מנגינה בלוזית בסגנון ריי צ'ארלס. נשיא חברת התקליטים, ג'ים סטיוארט, שמע את הנעימה והחליט להקליטה בו במקום ולהוציאה על תקליטון. כיוון שנדרש גם צד ב' לתקליטון, נזכר קרופר בריף אורגן שניגן ג'ונס כמה שבועות לפני כן וכך יצרה החבורה שיר שני. סטיוארט הוציא תחילה את התקליטון כשהנעימה הראשונה, שנקראה “Behave Yourself", הייתה בצד א'. אולם, חיש מהר, התברר שהשדרים העדיפו את צד ב' וכך, מיד יצא התקליטון מחדש, עם "Green Onions" בצד א' ו-“Behave Yourself" בצד ב'. בראיון עמו ב-BBC ב-2008, אמר סטיב קרופר, כי השיר הפך להצלחה מיידית לאחר שהשדר רובן וושינגטון, מתחנת הרדיו WLOK בממפיס, השמיע את הנעימה ארבע פעמים ברציפות בטרם עוד היה לנעימה שם כלשהו. הרכב הנגנים, שקיבל את שמו לראשונה עם הוצאת התקליטון, הפך ללהקה שהוציאה תקליטים והופיעה בשנים שלאחר מכן. הלהקה הייתה מעורבת, כשג'ונס וג'קסון היו שחורים וקרופר וסטיינברג - לבנים; תופעה ייחודית וראשונית בארצות הברית באותן שנים.[1][2]

המקור לשם השיר אינו ברור. גיטריסט הלהקה, סטיב קרופר, טען כי אין מדובר ברמז למריחואנה, אלא לחתול בשם זה, שאופן הליכתו נתן השראה לכתיבת הקטע. אולם, אתר Songfacts.com טוען כי השם ניתן על ידי בוקר טי ג'ונס כשנתבקש על ידי ג'ים סטיוארט לתת שם לקטע המוזיקלי. כשנשאל על ידי סטיוארט "מדוע בצלים ירוקים?", ענה כי זהו הדבר הדוחה ביותר עליו הוא יכול לחשוב וכי זה דבר שזורקים אותו.

השפעות עריכה

שירו של ג'ון לי הוקר, "Onions", מזכיר בסגנונו ובהתפתחות האקורדים את "Green Onions". שירו של הוקר הופיע ב-1963 באלבומו "The Big Soul of John Lee Hooker" והקרדיט לכתיבת השיר ניתן לג'ון לי הוקר. בוקר טי וה-MG's הוציאו בעצמם, בנובמבר 1962, גרסת המשך לשיר שנקראה "Mo' Onions". סינגל זה יצא על תקליטון ב-1964 והצליח להגיע למקום ה-97 בבילבורד הוט 100. שירו של סאני בוי ויליאמסון, "Help Me", שהוקלט ב-1963, כולל נגינת בס של וילי דיקסון הדומה מאוד לריף הבס של לואי סטיינברג ב"Green Onions".

הקלידן וזמר הרית'ם אנד בלוז הבריטי, ג'ורג'י פיים, סיפר בזמנו כי כאשר שמע את הפזמון מתנגן על תקליט במועדון בו ניגן בפסנתר, הלך למחרת ורכש אורגן האמונד ועבר לנגן בכלי זה באופן קבוע.[3] פיים ממשיך עד היום לנגן את "Green Onions" בהופעותיו. ב-1999 זכה השיר להכלל בהיכל התהילה של פרס גראמי.[4]

השמעה בפסקולים וגרסאות כיסוי עריכה

"Green Onions" זכה להכלל בפסקולים רבים בקולנוע ובטלוויזיה וכן בתוכניות רדיו ובפרסומות. המפורסמים שבין הסרטים בהם נכלל הקטע הם: אמריקן גרפיטי (1973), קוואדרופוניה (1979), פלמינגו קיד (1984), הדרקון: סיפורו של ברוס לי (1993), תפוס את שורטי (1995), גילמור המאושר (1996) וסינגל מן (2009).

"Green Onions" זכה לגרסאות כיסוי רבות. בין הבולטות שבהן:

נעימת "Green Onions" משמשת כאות הפתיחה לתוכניתו של ערן סבאג בגלי צה"ל, "חיים של אחרים", ולתוכניתו של יורם שפטל ברדיו ללא הפסקה, "החיים על פי שפטל".

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שרון מולדאבי, בוקר טי והאמ.ג, האתר של שרון מולדאבי, 15 באוגוסט 2009
  2. ^ סטיינברג הוחלף על ידי דונלד "דאק" דאן ב-1965
  3. ^ Rik Gunnell, האינדפנדנט, 28 ביוני 2007
  4. ^ Get Green With Music, אתר פרס גראמי, 16 במרץ 2011
  5. ^ גיטריסט בוקר טי וה-MG's, סטיב קרופר, שיחק כחלק מלהקת הליווי המקורית בסרט האחים בלוז והיה חלק מלהקת "האחים בלוז"