ויקיפדיה

HIV וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים

מאז הדיווחים על הופעתו והתפשטותו של ה-HIV בארצות הברית בשנות ה-70 ושנות ה-80 של המאה ה-20,[1] מגפת ה-HIV/AIDS נקשרת לעיתים קרובות להומואים, ביסקסואלים וגברים אחרים המקיימים יחסי מין עם גברים על ידי אפידמיולוגים ואנשי מקצוע רפואיים אחרים.[1] הקישור הראשון לכך נעשה ב-1981, לאחר שרופאים גילו סרקומת קפושי ודלקת ריאות פנאומוציסטית (אנ') בקרב גברים הומואים בלוס אנג'לס, ניו יורק וסן פרנסיסקו.[1][2] הדו"ח הרשמי הראשון על הנגיף פורסם על ידי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן ב-5 ביוני 1981, שבו קיים פירוט של חמישה גברים הומוסקסואלים צעירים שאושפזו עם זיהומים חמורים.[3] חודש לאחר מכן, הניו יורק טיימס דיווח כי 41 הומוסקסואלים אובחנו עם סרקומת קפושי, וכי שמונה מהם מתו פחות מ-24 חודשים לאחר האבחנה.[4]

עד שנת 1982, המצב כונה בקהילה הרפואית כ-"מחסור חיסוני הקשור להומוסקסואלים" (GRID), "סרטן גאה" ו-"תסמונת הפשרה הגאה".[5] רק ביולי 1982, הוצע להחליף את המונחים הללו לשם אחד, לשם איידס,[6] כאשר המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן החל להשתמש במונח זה החל מספטמבר 1982.[7] כיום, מדענים ורופאים יודעים כי HIV/איידס לא משפיע רק על גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ויכול להדביק כל אחד, ללא קשר למגדר או נטייה מינית.[8] אף על פי כן, קבוצה זו עדיין נחשבת ל-"אוכלוסיית מפתח" ברחבי העולם, כלומר לאותה קבוצה יש שיעורים גבוהים של HIV/איידס והם בסיכון גבוה להידבק בו.[9]

הומוסקסואלים, ביסקסואלים וגברים אחרים המקיימים יחסי מין עם גברים הם אחוז קטן מאוכלוסיית ארצות הברית, אך הם באופן עקבי קבוצת האוכלוסייה המושפעת ביותר ממגפת ה-HIV/איידס בארצות הברית, והם השיעור הגדול ביותר של אזרחים אמריקאים שמתו לאחר שאובחנו עם איידס.[10] לפי האו"ם, השכיחות החציונית העולמית של HIV/איידס בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים הוא 7.7%.‏[11]

גורמי סיכון עריכה

לפי אונאיידס (אנ'), בשנת 2018, לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ברחבי העולם יש סיכון גבוה פי 22 לחלות ב-HIV/איידס מאשר גברים אשר לא מקיימים יחסי מין עם גברים.[12]

מחקר משנת 2007 שניתח שני סקרי אוכלוסייה גדולים מצא כי "לרוב הגברים ההומואים יש מספר דומה של פרטנרים מיניים לא מוגנים מדי שנה כמו גברים ונשים סטרייטים".[13][14] עם זאת, מחקר משנת 2006 מצא כי גברים שדיווחו כי ביצעו יחסי מין עם לפחות 4 גברים, נמצאו בסיכון מוגבר להידבקות ב-HIV/איידס. באותו מחקר נמצא גם כי משתתפי מחקר שדיווחו על שימוש כבד באמפטמין או באלכוהול לפני יחסי מין היו בסבירות גבוהה יותר להידבק ב-HIV/איידס ומחלות מיניות אחרות.[15]

לפי מחקר של קרן משפחת קייזר משנת 2009, HIV/איידס נמצא פחות בראש סדר העדיפויות הבריאות בארצות הברית בהשוואה לנתונים שנאספו ב-1995 ו-1996. ב-1996, 25% מהאמריקאים ראו ב-HIV "בעיה דחופה" לקהילה שלהם, כאשר ב-2009, רק 17% ציינו זאת כ"דחוף". אחוז בני 18 עד 29 שהיו מודאגים באופן אישי מהידבקות בנגיף ירד מ-28% ב-1995 ל-17% ב-2009.[16] במחקר שנערך ב-2007 ב-6 ערים גדולות בארצות הברית מצא שרק אחד מכל 4 גברים המקימיים יחסי מין עם גברים האמינו שהם נמצאים בסיכון אישי להידבק בנגיף ה-HIV.[17]

יחסי מין אנאליים לא מוגנים עריכה

נגיף ה-HIV מועבר בקלות רבה יותר באמצעות יחסי מין אנאליים לא מוגנים מאשר באמצעות יחסי מין נרתיקיים לא מוגנים.[18] כמו כן, על פי מחקר שבוצע בשנת 2006, גברים פסיביים שדיווחו כי הם מקיימים יחסי מין אנאליים לא מוגנים נמצאו בסיכון מוגבר להידבק בנגיף ה-HIV/איידס.[15] בדרך כלל, בן הזוג הפסיבי נמצא בסיכון גבוה יותר להידבק בנגיף ה-HIV מכיוון שהקרום הרירי של פי הטבעת דקה ועלולה לאפשר לנגיף לחדור לגוף באמצעות חילופי זרע. בן הזוג האקטיבי נמצא בסיכון גם כן מכיוון שמחלות מין יכולות להיכנס דרך השופכה או דרך חתכים קטנים, שפשופים או פצעים פתוחים בפין. כמו כן, קונדומים נוטים יותר להישבר במהלך מין אנאלי מאשר במהלך יחסי מין נרתיקי. לפיכך, אפילו עם קונדום, מין אנאלי יכול להיות מסוכן.[19] מחקר משנת 2004 שבוצע על גברים שאובחנו עם HIV מצא כי גברים שקיימו יחסי מין אנאליים לא מוגנים בשנה האחרונה היו בסיכון גבוה להידבק בנגיף. המחקר מצא שאחוז הגברים שדיווחו על מעורבות ביחסי מין אנאליים לא מוגנים עלה מ-30% ב-1996 ל-42% ב-2000. כמעט מחצית מכל הגברים שביצעו יחסי מין אנאליים לא מוגנים ב-1996–1997 אמרו כי הם לא ידעו את מצב ה-HIV של בן זוגם.[20] מחקרים אחרים מצאו כי גורמי הסיכון להידבקות ב-HIV הם יחסי מין אנאליים עם גבר ב-12 החודשים האחרונים, דיור לא יציב ושימוש בפופרס.[21] מחקר משנת 2009 על השכיחות של יחסי מין אנאליים לא מוגנים בקרב גברים חיובים ל-HIV המקיימים יחסי מין עם גברים מצא כי רוב הגברים שהשתתפו במחקר מקיימים יחסי מינים מוגנים עם בני זוגם.[22]

התעייפות קונדום עריכה

אף על פי ששיעורי העברת הנגיף ירדו לאורך שנות ה-90 של המאה ה-20, שיעורי העברת הנגיף עלה בחדות בסוף העשור. השיעור הגובר של מחלות מין בערים הגדולות בארצות הברית, קנדה והממלכה המאוחדת הובילו לדיווחים בתקשורת הגאה והמיינסטרימית על התעייפות קונדומים (אנ') ו-"אופטימיות לאיידס" כגורמים ל-"רפיון" בשיטות מין בטוחות.[23] טענה זאת נתמכה על ידי מחקרים שמצאו כי זוגות (הטרוסקסואלים והומוסקסואלים) נוטים להשתמש פחות בקונדומים ואמצעי מניעה אחרים לאורך זמן.[24][25][26][27][28][29] מחקר משנת 2010 מצא כי גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים בוחרים לקיים יחסי מין לא מוגנים ממגוון סיבות שונות, בין היתר אין-אונות, בעיות נפשיות ודיכאון, חוסר תקשורת או אינטימיות והימצאות בתת-תרבות שבה מקובל לקיים יחסי מין לא מוגנים.[23]

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 McDow, Thomas F. (באוקטובר 2018). "A Century of HIV". Columbus, Ohio: Ohio State University. ארכיון מ-21 בינואר 2022. נבדק ב-28 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "A Timeline of HIV and AIDS". HIV.gov (באנגלית). 11 במאי 2016. ארכיון מ-2017-05-25. נבדק ב-9 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Pneumocystis Pneumonia --- Los Angeles". CDC. 5 ביוני 1981. ארכיון מ-2009-04-22. נבדק ב-10 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Altman, Lawrence (3 ביולי 1981). "Rare Cancer Seen in 41 Homosexuals". The New York Times. ארכיון מ-2023-07-04. נבדק ב-10 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Oswald, G.A, et al (1982) 'Attempted immune stimulation in the "gay compromise syndrome"'. BMJ, 1982 October 16; 285(6348): 1082.
  6. ^ Grmek, M.D. (1990) 'History of AIDS: Emergence and origin of a modern pandemic', New Jersey: Princeton University Press.
  7. ^ MMWR Weekly (1982) 'Current Trends Update on Acquired Immune Deficiency Syndrome (AIDS) – United States', September 24, 31(37); 507-508, 513-514.
  8. ^ "2009 AIDS epidemic update". Joint United Nations Programme on HIV/AIDS and World Health Organization. בנובמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2011. נבדק ב-28 בספטמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Key Populations: Targeted Approaches Toward an AIDS-Free Generation". www.usaid.gov (באנגלית). 2019-09-18. ארכיון מ-2019-12-06. נבדק ב-2019-12-06.
  10. ^ Center for Disease Control. "HIV among gay, bisexual, and other men who have sex with men (MSM)" (2010). Department of Health and Human Services.
  11. ^ "Global HIV & AIDS statistics — Fact sheet 2023". www.unaids.org (באנגלית). ארכיון מ-2019-12-04. נבדק ב-2023-08-22.
  12. ^ UNAIDS (4 בדצמבר 2019). "UNAIDS data 2019" (PDF). UNAIDS. ארכיון (PDF) מ-2020-08-04. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Sexual Behavior Does Not Explain Varying HIV Rates Among Gay And Straight Men (ארכיון)
  14. ^ Goodreau SM, Golden MR (באוקטובר 2007). "Biological and demographic causes of high HIV and sexually transmitted disease prevalence in men who have sex with men". Sex Transm Infect. 83 (6): 458–462. doi:10.1136/sti.2007.025627. PMC 2598698. PMID 17855487. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 BA Koblin. "Risk factors for HIV infection among men who have sex with men" (2006) AIDS, 20. 731-739.
  16. ^ Kaiser Family Foundation. (2009) "2009 Survey of Americans on HIV/AIDS: summary of findings on the domestic epidemic."
  17. ^ MacKellar DA, Valleroy LA, Secura GM, et al. (2007) Perceptions of lifetime risk and actual risk for acquiring HIV among young men who have sex with men. AIDS Behav:263-270.
  18. ^ "Men who have sex with men (MSM), HIV and AIDS". 2015-07-20. ארכיון מ-2009-09-23. נבדק ב-2023-12-03.
  19. ^ "Center for Disease Control; "Can I get HIV from anal sex?"". אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-2017-09-09.
  20. ^ Dodds, J.P., D.E. Mercey, J.V. Parry & A.M. Johnson. (2004) Increasing risk behaviour and high levels of undiagnosed HIV infection in a community sample of homosexual men. Sex Transm Infect; 80:236-240
  21. ^ Mimiaga, M., Reisner, S., Cranston, K., Isenberg, D., Bright, D., Daffin, G., Bland, S., & Driscoll, M. (2009). Sexual mixing patterns and partner characteristics of black msm in Massachusetts at increased risk for HIV infection and transmission. Journal of Urban Health, 86(4), 602-623.
  22. ^ Crepaz, Nicole, Marks, Gary; Liau, Adrian; Mullins, Mary M; Aupont, Latrina W; Marshall, Khiya J; Jacobs, Elizabeth D; Wolitski, Richard J; (2009) "Prevalence of unprotected anal intercourse among HIV-diagnosed MSM in the United States: a meta-analysis", AIDS, 80, 23:1617-1629
  23. ^ 1 2 Adam, Barry D., Winston Husbands, James Murray, and John Maxwell. (2005): AIDS optimism, condom fatigue, or self-esteem? Explaining unsafe sex among gay and bisexual men, Journal of Sex Research, 42:3, 238-248
  24. ^ Appleby, P., Miller, L., & Rothspan, S. (1999). The paradox of trust for male couples. Personal Relationships, 6, 81-93.
  25. ^ Bochow, M. (1998). The importance of contextualizing research. In M. Wright, B. R. S. Rosser, & O. de Zwart (Eds.), New international directions in HIV prevention for gay and bisexual men. New York: Harrington Park Press.
  26. ^ Cusick, L., & Rhodes, T. (2000). Sustaining sexual safety in relationships. Culture, Health & Sexuality, 2(4), 473-487
  27. ^ Diaz, R., & Ayala, G. (1999). Love, passion and rebellion. Culture, Health &Sexuality, 1(3),277-293
  28. ^ Hays, R., Kegeles, S., & Coates, T. (1997). Unprotected sex and HIV risk- taking among young gay men within boyfriend relationships. AIDS Educationand Prevention, 9(4), 314-329.
  29. ^ Middelthon, A. L. (2001). Interpretations of condom use and nonuse among young Norwegian gay men. Medical Anthropology Quarterly, 15(1), 58-83.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=HIV_וגברים_המקיימים_יחסי_מין_עם_גברים&oldid=38516884"