STS-27
STS-27, היא המשימה ה-27 בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, והמשימה השלישית של מעבורת החלל אטלנטיס. המטען שנשאה שייך למשרד ההגנה האמריקאי[1]. זו הייתה המשימה השנייה בתוכנית מעבורת החלל של נאס"א אחרי אסון הצ'לנג'ר.
 | |||
 | |||
| משמאל לימין שורה אחורית: שפרד, מולאן שורה קדמית: גרדנר, גיבסון, רוס | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| מעבורת | אטלנטיס | ||
| כן שיגור | 39-B | ||
| שיגור | 2 בדצמבר 1988 14:30:34 UTC | ||
| נחיתה | 6 בדצמבר 1988 23:36:11 UTC | ||
| משך המשימה | 4 ימים, 9 שעות 5 דקות ו-37 שניות | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית |
14,500 ק"ג  | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 68 | ||
| אפהליון |
447 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
437 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה |
93.4 דק' | ||
| גובה מסלול | מסווג | ||
| נטיית מסלול | 57.0 מעלות | ||
| אורך מסע | 2,929,000 ק"מ | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
רוברט גיבסון, ג'רי אל רוס, ריצ'רד מולן, גיא גרדנר, ויליאם שפרד | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
| מזהים | |||
| מספר קטלוג לוויינים |
19670 | ||
| מאגר המידע הלאומי |
1988-106A | ||
  | |||
צוות עריכה
- מפקד המשימה: רוברט גיבסון - טיסה שלישית לחלל
- טייס: גיא גרדנר (Guy S. Gardner) - טיסה ראשונה לחלל
- מומחה למשימה: ריצ'רד מולאן (Richard Mullane) - טיסה שנייה לחלל
- מומחה למשימה: ג'רי רוס (Jerry L. Ross) - טיסה שנייה לחלל
- מומחה למשימה: ויליאם שפרד (William M. Shepherd) - טיסה ראשונה לחלל
המשימה עריכה
מעבורת החלל אטלנטיס, שהייתה הצעירה ביותר בצי מעבורות החלל של נאס"א, ביצעה את משימתה השלישית לחלל. משימה זו הייתה סודית בשביל משרד ההגנה האמריקאי. במקור, תוכנן השיגור ל-1 בדצמבר 1988, אבל נדחה בגלל עננות כבדה ורוחות עזות. השיגור התבצע במרכז החלל קנדי בכן שיגור 39-B ב-2 בדצמבר (למחרת) בשעה 9:30, לפי שעון מזרח ארצות הברית. במהלך המשימה שוחרר למסלול לוויין ריגול Lacrosse.
המעבורת נחתה ב-6 בדצמבר 1988 על מסלול נחיתה 17 בבסיס חיל האוויר האמריקאי, קליפורניה. סה"כ המשימה נמשכה 4 ימים ו-9 שעות. לאחר המשימה, אריחי מגן החום של המעבורת נמצאו פגומים יותר מהמצב הנורמלי, לאחר הכניסה לאטמוספירה. בנוסף, הטורבו פרופ של המנועים הראשיים נמצא מחורץ אחרי המשימה.
הנזק לאריחים עריכה
כ-85 שניות לאחר ההמראה חתיכות חומר בידוד מאף מאיץ הדלק המוצק הימני התפרקו ונפלו כשהם פוגעים באריחי מגן החום בצד הימני של המעבורת והורסים את חלקם. לאחר הכניסה למסלול התבוננו פקחי הטיסה בסרטונים מההמראה וראו את חתיכות חומר הבידוד נופלות, בעקבות כך ביקשו מהצוות לבדוק את צד ימין בעזרת הזרוע הרובוטית של המעבורת אשר הכילה מצלמה. אך הרזולציה הנמוכה וטווח הזרוע לא אפשרו להעריך באופן מדויק את היקף הנזק, עם זאת בהחלט ראו שהוא קיים. אנשי הצוות שלחו את התמונות למרכז הבקרה, אך בגלל אופייה המסווג של המשימה לא השתמשו בשיטה הסטנדרטית לשליחת תמונות לשליטה קרקעית ובמקום זאת השתמשו בשיטת שידור איטית ומוצפנת. ככל הנראה עקב זאת התמונות שהגיעו לפקחים הגיעו באיכות ירודה, מה שגרם להם לחשוב שהנזק הוא "רק משחק של אור וצל". כשראה רוברט גיבסון את הנזק חשב "אנחנו הולכים למות", הוא ואחרים לא האמינו כי המעבורת תשרוד את הכניסה מחדש. עם הנחיתה, גודל הנזק הדהים את נאס"א; למעלה מ-700 אריחים פגומים צוינו ואריח אחד היה חסר.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של STS-27
הערות שוליים עריכה
- ^ המעבורת "אטלנטיס׳ שיגרה לויין שיעקוב אחו כוחות צבא בריה"מ, חדשות, 8 בדצמבר 1988