STS-3
STS-3 היא המשימה שלישית של מעבורות החלל, והשלישית של הקולומביה. זו הייתה המשימה הראשונה שבה מכל הדלק החיצוני לא היה צבוע, והמשימה הראשונה והיחידה שנחתה בנמל החלל וייט סנדס שבניו מקסיקו.
 | |||
 | |||
| לאוסמה (משמאל) ופולרטון | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| מטרה מרכזית | בדיקות מעבורת חלל (טיסת ניסוי שלישית) | ||
| מעבורת | קולומביה | ||
| כן שיגור | 39A | ||
| שיגור | 22 במרץ 1982 16:00:00 UTC | ||
| נחיתה | 30 במרץ 1982 16:04:46 UTC | ||
| משך המשימה | 8 ימים 4 דקות ו-46 שניות | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית |
106,782 ק"ג  | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 130 | ||
| אפהליון |
249 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
241 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה |
89.4 דק' | ||
| גובה מסלול | 272 ק"מ | ||
| נטיית מסלול | 38.0 מעלות | ||
| אורך מסע | 5,367,009 ק"מ | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
גורדון פולרטון, ג'ק לאוסמה | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
| מזהים | |||
| מספר קטלוג לוויינים |
13106 | ||
| מאגר המידע הלאומי |
1982-022A | ||
  | |||
צוות עריכה
- מפקד המשימה: ג'ק לוסמה
- טייס: גורדון פולרטון
צוות גיבוי עריכה
- מפקד: תומאס מטינגלי
- טייס: הנרי הרטספילד
זוהי המשימה האחרונה שבה בוצע מינוי לצוות גיבוי בהיקף מלא.
המשימה עריכה
גם משימה זו בדקה את הביצועים המשולבים של המעבורת, שהייתה רכב חלל חדש עדיין. בנוסף, נשאה מספר ניסויים שבדקו את ביצועי המעבורת, וכן ניסויי תצפית על סערת שמש.
ב-22 במרץ 1982 בשעה 11:00:00 על פי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית, זמן השיגור המתוכנן, הקולומביה המריאה בשלישית ממרכז החלל קנדי שבפלורידה (כן שיגור 39A).
למעשה, השיגור נדחה בשעה בגלל כשל של מתקן חימום של צינור חנקן קרקעי.
המטרה העיקרית של שיגור זה הייתה בדיקת הזרוע הרובוטית של המעבורת, ובדיקת הבידוד התרמי של מגיני החום על ידי כיוון חלקה האחורי והקדמי של המעבורת לשמש.
לראשונה, בוצעו שורה של ניסויים בגוף החללית, ובהם ניסוי במערכת האלקטרופוריזה (Continuous Flow Electrophoresis System) כדי ללמוד יותר על ההפרדה ברכיבים ביולוגיים, וניסוי ה-Monodisperse Latex Reactor כדי ללמוד על חלקיקי לטקס אחידים בגודל מיקרומטר (uniform micrometre sized latex particles).
במשימה זו הוכנסה לראשונה לשימוש מסילת כושר, לאימון האסטרונאוטים בזמן המשימה כדי להקטין את השפעות חוסר המשקל על גוף האדם. במהלך 10 דקות אימון, עבר כל אסטרונאוט כ-3,000 מייל (כאשר המעבורת בתוכה היה עברה מעל כדור הארץ).
במהלך המשימה שני אנשי הצוות חשו לא טוב, השירותים לא היו תקינים, יחידת העזר לקביעת מהירות (Auxiliary Pacer Unit) התחממה יתר על המידה (אך פעלה היטב בזמן הנחיתה) ושלושה ערוצי תקשורת אבדו ב-26 במרץ.
מספר אריחי מגן נפלו מן החלק העליון של חרטום המעבורת, לפני החלון הקדמי, במהלך השיגור. הדבר נתגלה בצילומים של חלק זה שנעשו מן הזרוע הרובוטית במהלך המשימה. כמו כן, חומר כלשהו נפלט מן המנועים הראשיים של המעבורת במהלך שני ימי הטיסה הראשונים.
משימת STS-3 תוכננה במקור ל-7 ימי שהייה בחלל, אבל המשימה הורחבה ליום נוסף בגלל רוחות עזות באזור הנחיתה, ומסלול נחיתה 23 בקליפורניה ששירת את שתי המשימות הקודמות, שהיה למעשה קרקעית של אגם יבש, היה רטוב מכדי לאפשר נחיתה מוצלחת.
לבסוף, הנחיתה התקיימה בחלק הצפוני של מטווח הטילים וייט סנדס בניו מקסיקו, בשעה 9:05 בבוקר על פי שעון MST.
STS-3 הייתה המשימה היחידה שנחתה באזור זה. נראה היה כי המעבורת יכולה לנחות על חול, אך בפועל הדבר גרם לנזקים.
במשימה זו הקולומביה הקיפה 130 פעמים את כדור-הארץ בגובה מסלול של 272 ק"מ וגמאה כ-5,400,000 ק"מ במשך 8 ימים, 4 דקות ו-46 שניות. בסה"כ נשרו 36 אריחי בידוד ו-19 ניזוקו.
המעבורת הוחזרה למרכז החלל קנדי ב-6 באפריל 1982.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של STS-3- סיכום המשימה באתר נאס"א
- סרטון של נאס"א על המשימה בליווי הסברים של אנשי הצוות, עם כמה אנקדוטות משעשעות.
- תיאור המשימה
