Someday My Prince Will Come

סינגל מאת אדריאנה קסלוטי

"Someday My Prince Will Come" (בעברית: "כבר לא רחוק היום", בתרגום מילולי לעברית: "יום אחד הנסיך שלי יבוא") הוא שיר ג'אז מתוך הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים" של חברת וולט דיסני משנת 1937, אשר נכתב על ידי לארי מורי והולחן על ידי פרנק צ'רצ'יל. השיר בוצע בסרט על ידי שלגיה, כאשר בגרסת המקור שלו הוא בוצע על ידי אדריאנה קסלוטי, ובגרסת הדיבוב העברי שלו הוא בוצע על ידי לימור שפירא שביצעה את כל קטעי השירה של הדמות.

"כבר לא רחוק היום"
"Someday My Prince Will Come"
עטיפת הפסקול "Snow White and the Seven Dwarfs"
עטיפת הפסקול "Snow White and the Seven Dwarfs"
עטיפת הפסקול "Snow White and the Seven Dwarfs"
שיר בביצוע אדריאנה קסלוטי
מתוך האלבום Snow White and the Seven Dwarfs
יצא לאור 1937
סוגה ג'אז
שפה אנגלית
אורך 1:53
חברת תקליטים וולט דיסני רקורדס
כתיבה לארי מורי
לחן פרנק צ'רצ'יל

השיר נכלל ברשימת "מאה שנים... מאה שירים" של מכון הסרטים האמריקאי, כאשר הוא ממוקם בה במקום ה-19.

רקע עריכה

בזמן שאדריאנה קסלוטי לוהקה לדיבוב דמותה של שלגיה בסרט "שלגיה ושבעת הגמדים", עליו היא עבדה תמורת תשלום סמלי במשך שלוש שנים בזמן שהיה בהפקה, פרנק צ'רצ'יל נבחר להיות מלחין הסרט. השיר נכתב על ידי לארי מורי, כאשר נכתב על מילותיו בעיתון "פייננשל טיימס" שהוא מבטא את ההבטחה המרתקת של אהבה וטיפוח. מבנה האקורד של השיר הוא לא טיפוסי, דבר שהוביל אותו להיות פופולרי בתחום שירי הג'אז.

השיר מופיע בסרט כאשר שלגיה שרה לגמדים שיר לפני השינה, בו היא מספרת על האופן בו הנסיך שפגשה בטירה יבוא יום אחד עבורה. בהמשך הסרט מופיעה גרסה חוזרת לשיר אותה מבצעת שלגיה כאשר היא מכינה פשטידה, ובסיום הסרט השיר מבוצע על ידי מקהלה בזמן ששלגיה נפרדת מהגמדים ועוזבת עם הנסיך לארמונו.

 
שפרירה זכאי, מתרגמת השיר לעברית, ומשמאלה לימור שפירא, מבצעת השיר בדיבוב העברי, יולי 2019

גרסת הדיבוב העברי של הסרט הופצה ב-11 באפריל 1992, 55 שנים לאחר הקרנת הבכורה של הסרט. הגרסה העברית תורגמה על ידי שפרירה זכאי שתרגמה באותה תקופה את כל סרטי ההנפשה של חברת וולט דיסני. בגרסה העברית לימור שפירא, שביצעה את כל קטעי השירה של שלגיה בסרט, ביצעה את השיר. באותה שנה דיבבה שפירא את דמותה של הנסיכה שלגיה השנייה בסרט "שלגיה ושבעת הענקים" של חברת Filmation, שגם תורגם לעברית על ידי זכאי.

מכון הסרטים האמריקאי מיקם את השיר ברשימת "מאה שנים... מאה שירים" מסדרת 100 שנים... במקום ה-19. מפני שהשיר "When You Wish Upon a Star" מהסרט "פינוקיו" במקום ה-7, השיר נחשב לשיר השני של דיסני ברשימה, כאשר אחריו נמצאים השירים "Beauty and the Beast" מהסרט "היפה והחיה" במקום ה-62, ו"האקונה מטטה" מהסרט "מלך האריות" במקום ה-99.

עיבודים בולטים עריכה

לאחר יציאת הסרט הפך השיר לפופולרי, כאשר הוא זכה לעיבודים רבים בעיקר בסוגת הג'אז והפופ. העיבוד הראשון של השיר היה בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר הוא בוצע על ידי להקת Ghetto Swingers במחנה הריכוז טרזיינשטט[1]. בשנת 1957 השיר בוצע על ידי דייב ברובק כחלק מאלבומו "Dave Digs Disney", ובשנת 1960 הוא הופץ כחלק מהאלבום "Portrait in Jazz" בביצוע ביל אוונס. בשנת 1961 השיר בוצע על ידי מיילס דייוויס כחלק מאלבומו שבעל אותו שם של השיר.

בשנות ה-70 השיר זכה לחמישה עיבודים: בשנת 1971 השיר בוצע על ידי ג'ין סטייפלטון באחד מפרקי מהסדרה "הכל נשאר במשפחה" בה היא גילמה את אדית' בנקר, ובאותה שנה הוא בוצע על ידי אוסקר פיטרסון ומילט ג'קסון כחלק מהאלבום "Reunion Blues". בשנת 1977 השיר הופץ כחלק מאלבום בעל אותו שם בביצוע וינטון קלי. בשנת 1978 השיר בוצע על ידי הרבי הנקוק כחלק מאלבומו "The Piano", ושנה לאחר מכן הוא בוצע במחזמר "שלגיה ושבעת הגמדים" שמבוסס על הסרט.

בשנת 1980 השיר בוצע על ידי נורית גלרון במופע "פנטסיה בארץ הפלאות" ששודר בערוץ הראשון. בשנת 1983 השיר בוצע על ידי צ'ט בייקר כחלק מאלבומו שבעל אותו שם. בשנת 2001 השיר בוצע על ידי אנריקו פיראנונזי כחלק מאלבומו "Live in Paris". בשנת 2002 השיר בוצע על ידי קית' ג'ארט כחלק מאלבומו "Up for It", על ידי איומי האמאסאקי עבור קידום הפצת הסרט ביפן, ועל ידי אנסטייז'ה כחלק מהאלבום "Disneymania". בשנת 2006 השיר בוצע על ידי אשלי טיסדייל ודרו סילי כחלק מהאלבום "Disneymania 4", ובשנת 2008 השיר בוצע על ידי להקת The Cheetah Girls כחלק מהאלבום "Disneymania 6", כאשר באותה שנה השיר בוצע גם על ידי סטנלי קלארק כחלק מהאלבום "Jazz in the Garden". בשנת 2009 השיר בוצע על ידי טיפאני ת'ורנטון כחלק מקידום מהדורת היהלום של הסרט.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ליליאן פיזיצ'יני, The Life of a Song: Someday My Prince Will Come, באתר פייננשל טיימס, 8 ביולי 2016