The City on the Edge of Forever

The City on the Edge of Forever (בעברית: העיר על קצה הנצח) הוא הפרק ה-28 בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית". פרק זה שודר לראשונה ב-6 באפריל 1967. הפרק שודר שוב ב-31 באוגוסט 1967, וציין את הפעם האחרונה שרשת NBC שידרה פרק של הסדרה ביום חמישי בלילה. זה היה אחד הפרקים המהוללים ביותר של הסדרה וזכה בפרס הוגו לשנת 1968 בעבור מצגת הדרמה הטובה ביותר. הפרק היחיד השני עם מעמד כזה הוא הפרק הכפול "The Menagerie". הקרדיט עבור התסריט נזקף לזכותו של הרלן אליסון, על אף ששוכתב במידה רבה ידי מספר תסריטאים לפני הצילומים. ג'וזף פנבי היה הבמאי של פרק זה. ג'ואן קולינס השתתפה בפרק כשחקנית כוכבת אורחת, וגילמה את דמותה של אדית קילר.

The City on the Edge of Forever

פרק מ"מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית"
משמאל לימין: קירק, ספוק, או'הורה, סקוטי ואיש צוות בחולצה אדומה; מביטים בשומר הנצח.
מספר פרק	28
מספר עונה	1
קוד הפקה	028
תאריך שידור מקורי	6 באפריל 1967
אורך	45 דקות
שפה	אנגלית
תסריט	הרלן אליסון
הפקה	ג'ין ל. קון
בימוי	ג'וזף פאבני, ג'ין רודנברי
כוכבים אורחים	ג'ואן קולינס - האחות אדית קילר ג'ון הרמון - רודנט האל ביילור - שוטר דייוויד ל. רוס - לוטננט גאלוויי ג'ון וינסטון - טרנספוטר צ'יף קייל ברטל לה-רו - קולו של "שומר הנצח" הווארד קולבר אדי פאסקי - לוטננט לזלי
דף הפרק ב-IMDb

פרק זה כולל את הצוות של ספינת החלל אנטרפרייז, אשר מגלה פורטל זמן ובעקבות כך - ד"ר מק'קוי משנה בטעות את ההיסטוריה.

תיאור העלילה

כאשר ספינת החלל אנטרפרייז חוקרת הפרעות בזמן מכוכב לכת סמוך, סגן סולו נפצע בפיצוץ. ד"ר מק'קוי נותן לו זריקה של קורדרזין, ובטעות - מזריק גם לעצמו מנת יתר של הסם. כשהוא סובל מהזיות, מק'קוי בורח מגשר הפיקוד של הספינה, ומשגר את עצמו אל פני כוכב הלכת.

קפטן קירק משגר את עצמו אל פני כוכב הלכת, ביחד עם חוליית נחיתה, ומוצא את המקור לעיוותים בזמן - טבעת זוהרת עתיקה. כאשר שאלה שרירותית נשאלת, "שומר הנצח" מסביר שהוא פתח לכל זמן ולכל מקום. הצוות מאתר את מק'קוי, שברח דרך הפורטל. לפתע, חוליית הנחיתה מאבדת כל קשר עם האנטרפרייז ומתבשרת כי העבר השתנה והאנטרפרייז איננה קיימת עוד.

מאחר שיש לתקן את ציר הזמן, השומר מאפשר לקירק ולספוק ללכת בעקבותיו של מק'קוי על מנת לתקן את הנזק. קירק מורה לשאר אנשי הצוות שבמקום לנסות ולמצוא חיים חדשים בעבר, אם יכשלו במשימתם ולא יחזרו. קירק וספוק מגיעים אל העיר ניו יורק של 1930, בתקופת השפל הגדול. לאחר שהם גונבים כמה בגדים על מנת להיטמע בסביבתם, הם פוגשת באישה בשם אדית קילר (המגולמת על ידי ג'ואן קולינס), שמנהלת מיסיון ברחוב 21. הם מציעים לעבוד בשבילה. ספוק מתחיל לבנות מעבד שיתממשק עם מכשיר לקריאת נתונים שברשותו, כדי לברר כיצד מקוי שינה את ההיסטוריה.

קירק מתחיל להתאהב באדית. עם זאת, מק'קוי מגיע ומועד אל תוך המיסיון ואדית מכניסה אותו, ללא ידיעתו של קירק. ספוק מסיים את עבודתו, ומגלה כי אדית אמורה למות בתאונת דרכים, בעוד זמן קצר, אך במקום זאת - היא הקימה את התנועה הפציפיסטית אשר השפעתה מעכבת את כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, ובכך מתאפשר הזמן עבור גרמניה הנאצית לפתח נשק גרעיני ולנצח במלחמה. קירק יודע שאדית חייבת למות כדי לתקן את ציר הזמן.

בינתיים, אדית מטפלת במק'קוי, אשר מספר לה את סיפורו. אף על פי שאדית לא מאמינה לו, היא אומרת לו שבן-הזוג החדש והאקסצנטרי שלה ימצא חן בעיניו.

מאוחר יותר, כאשר קירק ואדית הולכים לקולנוע, אדית מזכירה את דוקטור מק'קוי. קירק אומר לאדית להישאר במקומה במבט מבוהל בטרם הוא יוצא לחפש אחר ספוק. שלושת החברים נפגשים ברחוב, בחזית המיסיון. אדית חוצה את הכביש, כדי להצטרף אליהם, אך היא נפגעת על ידי משאית הנעה במהירות גבוהה. באופן אינסטינקטיבי, קירק מגיב, אבל קופא כשספוק עוצר אותו. מק'קוי מרוסן על ידי קירק בזמן שהמשאית פוגעת בה ואומר לו שהוא יכול היה להציל אותה. "אתה יודע מה עשית כרגע?", שואל מק'קוי. ספוק עונה בשקט, "הוא יודע, דוקטור. הוא יודע."

עם מותה של אדית, ההיסטוריה חוזרת לצורתה המקורית והשלושה חוזרים אל כוכב הלכת של השומר. השומר מציין כי "מסעות רבים כאלו הם אפשריים". האנטרפרייז יוצרת קשר עם חוליית הנחיתה, וקירק ואנשיו עוזבים את פני הכוכב, חוזרים אל סיפון האנטרפרייז ועוזבים את המקום.

שחקנים ודמויות

שם השחקן/ית	שם הדמות
ויליאם שאטנר	ג'יימס טיבריוס קירק
לנרד נימוי	ספוק
דפורסט קלי	ליאונרד מק'קוי
ג'ורג' טאקיי	היקארו סולו
ג'יימס דוהאן	מונטגומרי סקוט
נישל ניקולס	או'הורה
ג'ואן קולינס	האחות אדית קילר
ג'ון הרמון	רודנט
האל ביילור	שוטר
דייוויד ל. רוס	לוטננט גאלוויי
ג'ון וינסטון	טרנספורטר צ'יף קייל
ברטל לה-רו	קולו של "שומר הנצח"
אדי פאסקי	לוטננט לזלי

חידוש הפרק

פרק זה עבר תהליך של מאסטרינג מחדש ב-2006, ושודר ב-7 באוקטובר 2006, כחלק מתהליך המאסטרינג מחדש שבוצע לכל פרקי "מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית", במלואת לה 40 שנה. בשבוע שלפני כן שודר הפרק "The Naked Time", ובשבוע שלאחר מכן שודר הפרק "I, Mudd". פרט לביצוע עבודת מאסטרינג עבור הווידאו והאודיו, והחלפת קטעי האנטרפרייז באנימצית CGI - שנחשבים לסטנדרטיים בתיקונים מסוג זה - שינויים ספציפיים שנעשו בפרק כוללים גם את השינויים הבאים:

• כוכב הלכת בו נמצא פורטל הזמן עודכן על מנת להיראות יותר מציאותי. חלק גדול מהאפקטים המקוריים של הפרק שופרו.
• התצוגה על קורא הנתונים של ספוק נוקתה, וכאשר הוא משלים את המעגל החשמלי, התצוגה מראה אפקט בצבע מלא, במקום אפקט סטטי בשחור-לבן.
• כאשר הפרק עבר תהליך של מאסטרינג מחדש בשנת 2006, הסצנה של חסר הבית היורה בעצמו עם הפייזר של ד"ר מקוי לא נכללה בהדפסה החדשה. במקום זאת, הסצנה נחתכת בפתאומיות ממק'קוי, המתמוטט כאשר הגבר עומד מעליו, אל מק'קוי המשוטט נכנס אל בית המיסיון של אדית. הסצנה לא נחתכה מגרסאות שהופצו למכירה בפורמטים שונים על ידי סרטי פרמאונט. בגרסאות אלו האפקט שונה מעט.
• כאשר רשימת הקרדיטים מתחילה להופיע, לאחר שחוליית הנחיתה חוזרת אל הספינה, אפקט הערפל של השומר ממשיך כזיכויים הראשוניים להתגלגל לאחר מסיבת נחיתת הקורות עד הספינה, אפקט הערפל החזותי של גרדיאן ממשיך ללא הפרעה, במקום הקפאת התמונה עם הופעת כל שם על המסך.

הפקה

טריטמנטים ותסריטים מקוריים

בספרו משנת 1996 "The City on the Edge of Forever", הרלן אליסון מספק שני טריטמנטים, תסריט מלא ומערכה ראשונה לאחר תיקונים.

טריטמנט מ-21 במרץ 1966

לוטננט ריצ'רד בקוויט, סוחר סמים המוכר את "תכשיטי הקול" הבלתי-חוקיים, הורג את לוטננט לה-בק לאחר שזה מאיים לחשוף את פעילויותיו של בקוויט. זה מתרחש לאחר שלה-בק מבין שכמעט וגרם לתאונה, כשהוא תחת השפעת הסם. לפשעו של בקוויט יש עד; הוא עומד למשפט צבאי ונגזר עליו עונש מוות. הפסיקה קובעת כי יש להוציא אותו להורג על כוכב לכת לא מיושב.

האנטרפרייז מאתרת מה שנראה כמו עולם מת. קירק לוקח את בקוויט אל פני כוכב הלכת, יחד עם ספוק, שני שוטרים וכיתת יורים של 12 איש. אולם בהגיעם לכוכב, הם מוצאים עדויות לכך שייתכן וישנם תושבים, מה שאומר שהם לא יכולים להוציא שם להורג את בקוויט.

הם חוקרים את פני השטח, ונתקלים בשומרי הנצח, חייזרים דמויי-אדם בעלי מראה עתיק, כשלושה מטרים גובהם, שמסבירים כי הם השומרים של מערבולת זמן, קשר אל העבר שיכול להתקיים רק על כוכב זה. הם מראים לקירק סצנות מהעבר של כדור הארץ, ומסבירים שזה אפשרי לחזור, אבל לא יהיה חכם לעשות כן, שכן מבקר יכול לשנות הכל. בקוויט שומע את דבריהם, ובורח אל תוך מערבולת הזמן. השומרים של הנצח נכנסים לפאניקה: הכל השתנה, אבל הם לא יודעים איך. הם נעלמים בחזרה אל העיר שלהם.

קירק מנסה לחזור לספינתו, אך מגלה כי ההשפעות של השינויים בזמן גרמו לאנטרפרייז להפוך להיות קונדור, ספינת פיראטים. קירק וספוק מצליחים לתפוס שליטה בחדר הטרנספורטר, ושבים לספינה על מנת לראות אם ניתן לתקן את הזמן.

בחזרה אל פני השטח של הכוכב, השומרים אומרים כי המפתח לשינוי הוא אישה בשם אדית קסטלר, אשר הייתה אמורה להיפגע ממשאית נוסעת ולהיהרג בנקודת זמן מסוימת. בקוויט יהיה שם כדי למנוע זאת, והם חייבים לעצור אותו מלעשות זאת.

קירק וספוק נכנסים אל תוך המערבולת ומגיעים אל שיקגו, שנת 1930. אדם המפעיל דוכן ברחוב רואה אותם מגיעים, ולמראהו של ספוק הוא חוטף התקף לב. השניים מואשמים, ובורחים מהמקום. כמו כן, עליהם להתאים את המתרגמים שלהם - קירק אומר שהוא כמעט יכול להבין את השפה האנגלית של שנת 1930, אבל קשה לו, כמו שאנגלית-שייקספירית תהיה קשה עבורם.

השניים מתאימים עצמם ומוצאים עבודה. הם נפגשים באדית קסטלר, וקירק נמשך אליה. בגרסה זו, יש לה אופי ראוי להערצה, אך היא איננה מתוארת כמישהי מטיפה או העושה מעשים טובים; כמו כן - היא איננה אחות. אין כל אינדיקציה מדוע מותה חשוב כל כך להיסטוריה.

בקוויט מגיע, אבל הם לא מצליחים ללכוד אותו. הוא רודף אותם וכמעט הורג את ספוק. לבסוף, מגיע הרגע שבו אדית קסטלר מיועדת למות בו. אבל בגרסה זו, בקוויט מנסה להציל את אדית, וספוק חייב לעצור אותו. קפטן קירק, בידיעה שאדית חייבת למות, אבל רוצה שתמשיך לחיות, מאחר שהוא התאהב בה לגמרי, קופא במקומו, מתלבט, ולא עושה דבר. ספוק עוצר את בקוויט, מניח לאישה למות ואז עוזר לקירק לחזור עם האסיר שלהם.

לאחר שציר הזמן חזר לקדמותו, בקוויט מנסה שוב להימלט דרך מערבולת הזמן, אך הפעם שומרי הנצח טמנו לו מלכודת: הוא מוצא את עצמו על כוכב לכת שהופך לסופרנובה, ורגע לפני שהוא מת בלהבות, הוא נמשך אחורה בזמן, ונאלץ לחוות את מותו המייסר שוב ושוב, לעולם ועד.

הסצנה האחרונה הייתה שקט בין קירק וספוק, שבו ספוק מתייחס בחמלה אל הקפטן שלו, אומר לו כי "לאף אישה אחרת לא הוצע היקום בתמורה לאהבתה". כמו כן, הוא פונה אליו בשמו הפרטי "ג'ים", בעוד בכל הפעמים האחרות הוא נשאר רשמי, וקורא לו "קפטן".

טריטמנט מ-13 במאי 1966

טריטמנט זה מתחיל עם הסבר של קפטן קירק על איך דעתו של אחד מאנשי הצוות עלולה להשתבש, על אף שהצוות עובר כל הזמן בדיקות פסיכיאטריות. הפשע הראשוני הוא זהה. אך בקוויט נמלט מיידית אל פני כוכב הלכת, עם קירק, ספוק, ראנד ועוד חמישה אנשי צוות בעקבותיו.

הכוכב הוא אותו הדבר, ושומרי הנצח שומרים על מערבולת הזמן. קירק וספוק עדיין מגלים כי ה"אנטרפרייז" הפכה לספינת הפיראטים "קונדור", למצוא אך משאירים את ראנד וחמשת אנשי הצוות מאחור, לשמור על חדר הטרנספורטר. השניים חוזרים אל פני השטח, ולא מקבלים שום הסבר ברור אודות המהות של השינוי. השומרים מדברים בחידות -- "הוא ימצא את זו שחייבת למות, וייתן לה חיים. עצרו אותו", ו-"כחול זה יהיה. כחול כשמיים של כדור הארץ הישן, ובהיר כמו האמת. והשמש תשרוף את זה, ושם המפתח".

קירק וספוק נלקחים לניו יורק, 1930. המון זועם תוקף אותם, מזהה אותם כזרים האחראים על לקיחת מקומות עבודה מאמריקאים טובים. השניים בורחים ומסתתרים במרתף. האפוטרופוס מוצא אותם ומסייע להם למצוא עבודה. ספוק נתקל באחות אדית קילר בפינת רחוב, מטיפה למען אהבה ותקווה. היא לובשת גלימה כחולה עם סיכה בצורת השמש. כמו כן, שמה קשור למפתח, והוא מבין שקילר היא האחת.

שאר העלילה ממשיכה כמו בטריטמנט הראשון.

טיוטה ראשונה, 3 ביוני 1966

העלילה היא אותו הדבר כמו בטריטמנט השני, פרט לכך שקירק וספוק כבר יודעים כי כוכב הלכת הוא מוזר, עם שעונים שרצים. חוליית הנחיתה מורכבת קירק, ספוק, ראנד, ועוד שישה אנשי צוות. בריחתו של בקוויט, הפיכתה של האנטרפרייז לקונדור תקרה כמו בעבר, והשומרים נותנים להם את אותם הרמזים.

האירועים ראשוניים בניו יורק הם גם אותו הדבר, פרט לכך שספוק משתמש בקורא הנתונים שלו כדי לנסות לאתר את השינוי המדויק. המכשיר נשרף. אז הוא מבחין באחות אדית קילר ומבין את הרמז. לאחר מכן הוא מצליח חלקית לתקן את קורא הנתונים. הוא גם מעלה את הספקולציה הראשונה, מדוע אחות אדית קילר צריכה למות: ההצעה הראשונה שלו היא שהיא עלולה ללדת ילד שיהיה דיקטטור; ההצעה השנייה שלו היא שאולי היא יכולה להשאיר את אמריקה מחוץ למלחמה למשך עוד שנתיים ארוכות, ובכך לאפשר לגרמניה לשכלל את הנשק האטומי שלה.

כמו כן, אנו נתקלים בדמות נוספת - אדם קטוע רגליים, יוצא מלחמת העולם הראשונה, הידוע בשם "טרופר". הם שוכרים אותו כדי למצוא בקוויט, והוא עושה כן. קירק וספוק מנסים להכניע את בקוויט, אשר יורה בנשק פייזר לעברם והורג את טרופר. הם חשים סימפתיה, אך תוהים אם הוא היה בעל חשיבות בנוגע לרצף ציר הזמן.

כמו בעבר, בקוויט עומד להציל את אדית, קירק לא מסוגל לפעול, אבל ספוק מגן עליו והם חוזרים. השומר מבטיח להם כי הזמן חידש את צורתו. ספוק שואל: "מה בנוגע למותו של הנכה?", והשומר עונה: "הוא היה זניח."

כמו בעבר, הפרק מסתיים בשיחה בה ספוק פונה אל קירק בשמו הפרטי - ג'ים. הפעם קירק מעיר כי ספוק מאז ומעולם פנה אליו רק כ-"קפטן" בעבר. כמו כן, קירק מציין כי בקוויט, למרות שהיותו רוצח לא מוסרי, עדיין היה מוכן לנסות להציל את האישה, תוך סיכון חייו שלו. הוא רואה את זה כסימן של תקווה: "הגרוע ביותר שבקרבנו עושה דבר גדול".

טיוטה שנייה מתוקנת סופית, 1 בדצמבר 1966

בעת שהאנטרפרייז מתקרבת אל כוכב לכת שלא נחקר מעולם, ד"ר מקוי ננשך על ידי בעל חיים רעיל (שבאופן בלתי מוסבר - נעשה צעיר יותר ויותר ככל שהזמן חולף, עם התקרבותם אל כוכב הלכת המסתורי), מה שגורם לו לאבד את שפיות הדעת ולשגר את עצמו אל פני הכוכב. למעשה, הוא משתלט לגמרי על התפקיד של בקוויט בשינוי העבר על ידי הצלת חייה של אדית קילר. השומרים משתנים מדמויי-אדם לשומר יחיד, המתואר כ-"כדור אור מנצנץ... כמו מלוא החופן של ערפל...", ששומר על מערבולת הזמן של הקדמונים.

שינויים מאוחרים יותר

בעיבודו של הסיפור לספר "Star Trek 2", ג'יימס בליש הסביר לקוראים כי הוא ניסה לשמר את האלמנטים הטובים ביותר הן של התסריט המקורי של הרלן אליסון והן של התסריט, בגרסתו המשוכתבת והסופית. בגרסתו של בליש, קירק מאפשר לאדית למות, כאשר לאחר מכן ספוק אומר לו: "לאף אישה אחרת מעולם לא כמעט הוצע היקום בתמורה לאהבתה".

מחלוקת

התסריט הוזמן בתחילת 1966 מהרלן אליסון. על פי ספרם של יוסטמן וסולאו "Inside Star Trek", התסריט הוגש באיחור.

צוות ההפקה חשב כי התסריט של הרלן אליסון הוא מעולה (למרות שהבמאי ג'וזף פנבי אמר של"הרלן לא הייתה שום תחושה של תיאטרון ... ברגעים הדרמטיים של התסריט המקורי, הוא מפספס בגדול"), אבל היה להם כמה חששות. כפי שנכתב במקור, הפרק היה ארוך מדי עבור תוכנית של שעה, יקר מדי לבמה, עם יותר מדי דיאלוגים ואפקטים מיוחדים משוכללים. כמו כן, מספר אלמנטים עלילתיים - כגון חבר צוות הסוחר בסמים ונכונותו של קירק להקריב את צוותו על מנת להיות עם אדית - הובילו את המפיקים להחלטה שהתסריט של אליסון, בפשטות, "איננו מסע בין כוכבים". אליסון עשה מספר שכתובים בעצמו, וסיפק טיוטה שנייה מתוקנת וסופית בדצמבר 1966. הסיפור עדיין נחשב ליקר מדי מכדי לצלם אותו כפי שהוא כתוב, ובמקום זאת הוא שוכתב לחלוטין, על ידי מספר עורכים, לרבות סטיבן ו. קרבטוס, ג'ין ל. קון, ד.ס. פונטנה ואפילו ג'ין רודנברי בעצמו. אליסון לא היה מרוצה מהשכתובים, ושקל להתכחש לתסריט שכתב, על ידי החלפת שמו בשם בדוי.

חלק מהסיבה למחלוקת זו היה שינוי עדין, אך חשוב, בדמותה של אדית קילר. בתסריט המקורי היא הייתה עובדת סוציאלית עם נטיות פילוסופיות היפי מעורפלות; ואילו, בגרסה הסופית, היא השתנתה למפגינה אנטי-מלחמתית נלהבת. הגרסה של הפרק ששודר בסופו של דבר נשאה את המשמעות כי תנועות אנטי-מלחמתיות הן מזיקות לעתיד האנושות. (קירק: "היא צדקה, השלום הוא הדרך". ספוק: "היא צדקה... אבל בזמן הלא הנכון.") כאשר המפיק-שותף רוברט יוסטמן נשאל האם בכוונה הפרק נועד "לכלול את ההתנגדות של אותה התקופה למלחמת וייטנאם כסאבטקסט", הוא ענה: "כמובן". אלמנט תימתי חדש זה, אשר עלול להתפרש כביקורתי כלפי התנועה האנטי-מלחמתית, היה מנוגד לדעותיו של אליסון נגד המלחמה (דעות אשר מבוססות ברבים מכתביו).

על פי אליסון, ג'ין רודנברי מאוחר יותר טען כי בתסריט המקורי של אליסון היה זה סקוטי שסוחר בסמים, אולם סקוטי לא מופיע כלל שבתסריט. רודנברי מאוחר יותר הודה כי כשהוא העיר את ההערה, זה היה לאחר שלא קרא את הטיוטה של אליסון מזה שנים. אליסון פרסם את הצד שלו בסיפור בספר שיצא לאור בשנת 1995, בשם "The City on the Edge of Forever: The Original Teleplay that Became the Classic Star Trek Episode", המכיל שתי טיוטות של קווי העלילה של סיפורו, והמערכה הראשונה של הטיוטה השנייה המתוקנת והסופית (מדצמבר 1966).

צילומי פרק זה החלו ב-3 בפברואר 1967, והסתיימו ב-14 בפברואר 1967. פרק זה צולם במשך שבעה ימים וחצי, זמן רב יותר מאשר מקובל, על פי "Inside Star Trek", כאשר עלותו הכוללת הסתכמה בכ-250,000 דולר אמריקאי, בעוד עלותו של פרק ממוצע הייתה כ-185,000 דולר בלבד.

עיצוב פני כוכב הלכת כחורבות עתיקות (Ruins, באנגלית) היה תוצאה, לכאורה, של קריאתו השגויה של התסריט של אליסון, המתאר את העיר כ"מכוסה ברוני" (Runes, באנגלית).

לפני שנדפס בספרו של אליסון בשנת 1996, התסריט המקורי של "The City on the Edge of Forever" יצא לאור בשנת 1976 ב-"Six Science Fiction Plays", בערכית רוג'ר אלווד (ISBN 0-671-48766-3).

ב-13 במרץ 2009, הרלן אליסון הגיש תביעה נגד רשת הטלוויזיה CBS-סרטי פרמאונט, בדרישה לקבלת תשלום של 25% נטו מתקבולים משיווק, פרסום והכנסות אחרות מהפרק מאז 1967; התביעה גם מציינת את גילדת התסריטאים האמריקאית על כישלונה החוזר, לכאורה, לפעול בשמו של אליסון בעניין זה. ב-22 באוקטובר 2009 התביעה יושבה עם אליסון, שטען כי הוא מרוצה מהתוצאה.

צילומים של הפרק

למעט חומר ארכיון של העיר ניו יורק שנעשה בו שימוש בפרק זה (שבו ניתן לראות את גשר ברוקלין, כמו גם רחוב מול הדירה בה התגוררו קירק וספוק), כל צילומי החוץ שנעשו בפרק זה צולמו באולפני דסילו, בקולבר סיטי, קליפורניה. פרקים קודמים שצולמו שם היו: "Miri" ו-"The Return of the Archons". המיסיון שברחוב 21 היה חלק מסט תפאורה המכונה "Main Street", אליו התייחסו במקור ב-"מופע של אנדי גריפית'" כתיאטרון הגדול. בנוסף, במהלך הסצנה שבה קירק ואדית מטיילים ברחוב ומשוחחים על הכוכבים, המילים "Floyd's Barber Shop" נראים בבירור על חלון הראווה של אחת מהחנויות.

מוזיקה

בנוסף לנעימת הנושא הסטנדרטית של "מסע בין כוכבים", בה נעשה שימוש בפרקים רבים, בפרק זה יש גם מעט מוזיקה מקורית מאת פרד שטיינר. במקור, בפרק זה נעשה שימוש במוזיקה מתוך השיר הפופולרי משנת 1931 "Goodnight, Sweetheart". מוזיקה זו נכללה, ללא שינוי, במהדורת הווידאו הביתית הראשונה. כאשר הסדרה כולה הופצה ב-VHS, חלק שכלל קטעים מ-"Goodnight, Sweetheart" הוחלף במוזיקה גנרית, בשל בעיות של זכויות יוצרים (ג'יי פיטר רובינסון הלחין את המוזיקה החדשה). עם שחרורו של ה-DVD הראשון של הפרק, התוכנית הייתה, שוב להימנע משימוש במוזיקה המוגנת בזכויות יוצרים, ולפיכך ה-DVD הופץ עם ההודעה: "חלק מהמוזיקה השתנתה עבור DVD זה". איכשהו, חלק מהשיר המקורי נכלל בטעות ב-DVD, וסרטי פרמאונט דיווחה על כך ושילמה תמלוגים. מאחר שהתמלוגים שולמו, כל הגרסאות הבאות שהופצו ב-DVD וב-Blu-Ray כללו את קטע המוזיקה המקורי מתוך "Goodnight, Sweetheart".

תגובות

הגרסה המצולמת של "The City on the Edge of Forever" נחשבת הפרק הטוב ביותר של הסדרה המקורית על ידי מבקרים רבים, כגון "אנטרטיינמנט ויקלי". העיתון "TV Guide" דירג אותו במקום 68 מתוך 100 הרגעים הזכורים ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה, בכתבה מה-1 ביולי 1996, במקום 92 מתוך 100 פרקי הטלוויזיה הגדולים ביותר של כל הזמנים, ובמקום 80 מתוך 100 הפרקים הטובים בכל הזמנים. אתר האינטרנט IGN דירג אותו במקום הראשון מתוך "עשרת הפרקים הקלאסיים הטובים ביותר של מסע בין כוכבים". זאק הנדלן, מבקר של "The A.V. Club", נתן לפרק ציון "A", ותיאר אותו כפרק "קלאסי נערץ, ובצדק".

זהו אחד מהפרקים המוערכים ביותר של "מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית". הפרק זכה בפרס הוגו בשנת 1968 בעבור "הצגת הדרמה הטובה ביותר", בכנס המדע בדיוני העולמי באותה השנה. רק לאחר 25 שנה פרק טלוויזיה נוסף זכה בפרס המכובד הזה שוב, והפעם היה זה הפרק "The Inner Light" מהסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא".

התסריט של הרלן אליסון, בגרסתו המקורית, זכה בפרס גילדת התסריטאים האמריקאית השנתית עבור התסריט הדרמטי הטוב ביותר באורך של שעה. על פי דיווים, ג'ין ל. קון אמר בשעתו: "אם הרלן מנצח, אני הולך למות", וכי "יש שני תסריטים הלילה המתמודדים על פרס גילדת התסריטאים, ואני כתבתי את שניהם". עם זאת, יש להטיל ספק בציטוט, משום שכללי WGA אינם מאפשרים לחברות הפקה להגיש תסריטים, אלא רק את שמות הכותבים, אשר רשאים להגיש כל טיוטה של התסריט שלהם, על פי בחירתם. אליסון הגיש את הטיוטה המקורית הראשונה שלו כמועמדת לפרס, ולא כל גרסה שנערכה על ידי צוות ההפקה של מסע בין כוכבים, ולפיכך, גרסתו לכאורה של קון של התסריט מעולם לא הייתה זכאית להתמודדות ומעולם לא הוגשה. ג'ין רודנברי ציין כי "אנשים רבים יקבלו פרסים אם הם כתבו תסריטים שתוקצבו פי שלושה מעלות התוכנית". בסרט התיעודי "To Boldly Go..." כלול בערכת עונה 1 של מהדורת ה-DVD, לנרד נימוי אומר כי הפרק קבע רף גבוה על הסדרה, וכינה אותו "טרגדיה טובה". ויליאם שאטנר מחשיב אותו לאחד הפרקים האהובים עליו ביותר, והוא כלול באוסף "Captain's Pick" (שנת 2001).

בסקירה של מגזין ורייאטי של 57 הפרקים הטובים ביותר בזיכיון (מתוך כ-900 פרקים נכון ל-2023) דורג הפרק במקום ה-5.

קישורים חיצוניים

• "The City on the Edge of Forever", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "The City on the Edge of Forever", באתר TV.com (באנגלית)
• The City on the Edge of Forever באתר Memory Alpha (ויקי מסע בין כוכבים)
• The City on the Edge of Forever באתר StarTrek.com