The Doors (אלבום)

אלבום מאת הדלתות

The Doors הוא אלבום הבכורה של להקת הדלתות, שיצא בשנת 1967. האלבום, שיצא לאחר תקופה בה הופיעה הלהקה במועדונים באזור לוס אנג'לס, זכה להצלחה גדולה, והביא לפריצתה המהירה של הלהקה. לצד שירים יותר קלילים, מכיל האלבום טקסטים בסגנון פואטי בעלי משמעות מיסטית הנוגעים בין היתר גם במוות ובמיניות.

The Doors
אלבום אולפן מאת הדלתות
יצא לאור 4 בינואר 1967
הוקלט אוגוסט - ספטמבר, 1966
סוגה רוק קלאסי, רוק פסיכדלי
שפה אנגלית
אורך 43:05
חברת תקליטים Elektra
הפקה פול רוטשילד
כרונולוגיית אלבומים של הדלתות
The Doors
(1967)
Strange Days
(1967)

האלבום כולל כמה משיריה הידועים של הלהקה, ובהם "Light My Fire", אחד מלהיטיה הגדולים של הלהקה, שהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי; "Alabama Song" (שיר אלבמה), המבוסס על שיר מאת ברטולט ברכט וקורט וייל, ובמקורו נכתב בעבור האופרה "Aufstieg und Fall der Stadt Mahagonny" (גרמנית: עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני); "Break on Through", שפותח את האלבום, ו - "The End" המקאברי, המתנגן לאורכן של כ-12 דקות, שסוגר את האלבום.

מגזין המוזיקה המשפיע רולינג סטון מיקם את האלבום במקום ה-42 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים".

רשימת השירים עריכה

מס' שם משך
1. Break on Through (To The Other Side) 2:25
2. Soul Kitchen 3:30
3. The Crystal Ship 2:30
4. Twentieth Century Fox 2:30
5. (Alabama Song (Whisky Bar 3:15
6. Light My Fire 6:30
7. Back Door Man 3:30
8. I Looked At You 2:18
9. End of the Night 2:49
10. Take It As It Comes 2:13
11. The End 11:35

שירי האלבום עריכה

Break on Through (To The Other Side) עריכה

Break On Through (To The Other Side) הוא השיר הראשון, הפותח את האלבום.

את השיר כתב ג'ים מוריסון.

חברת התקליטים של הלהקה Elektra, התנגדו לשימוש במילים "she gets high" ("היא עפה גבוה", ביטוי להתמסטלות) בגלל שזהו התייחסות לשימוש בסמים. בכל ההוצאות של אלבום הבכורה המשפט הזה נכתב וכל מילות השיר הופיעו, עד 1990 שבו מחקו את המילה "high" וכך ג'ים שר "she gets" ארבע פעמים עד ליללה. תחנות רדיו עד היום משתמשות בגרסה המצונזרת.

Soul Kitchen עריכה

Soul Kitchen הוא השיר השני באלבום. השיר הוא מעין מחווה למסעדה בשם "אוליביאס'ס" בחוף ונציה, לוס אנג'לס, בה סולן הלהקה ג'ים מוריסון הרבה לאכול שם ואמר שהמסעדה מזכירה לו את הבית.

משתתפי השיר: ג'ים מוריסון - סולן, רובי קריגר - גיטרה, ריי מנזרק - קלידים, קלידי בס, קולות, ג'ון דנסמור - תופים וכנגן אולפן לארי קנשטל - גיטרת בס.

שיר זה כמו שירים רבים של הלהקה, מופיעים בסרט פורסט גאמפ.

ב-1980, להקת הפאנק X, ביצעה גרסת כיסוי המופיעה באלבום הבכורה שלה.

אקו והבאנימן עשו גרסת כיסוי המופיעה כרצועת בונוס בגרסת הרימסטר לאלבום Echo & the Bunnymen מ-2003.

אדמסקי ביצע גרסת כיסוי לשיר בשם "Soul Kitsch Inc" באלבומו "Doctor Adamski's Musical Pharmacy" מ-1990.

באדי ריץ' ביצע גרסת כיסוי לשיר באלבום ההופעה שלו מ-1969, Buddy & Soul.

The Crystal Ship עריכה

The Crystal Ship הפך לבי-סייד לסינגל המצליח שהגיע למקום ה-1 במצעד הפזמונים, Light My Fire. לפי דבריו של מתופף הלהקה ג'ון דנסמור, מוריסון כתב את השיר לחברתו לשעבר מארי וורבלו.

הוצע לקרוא לשיר "Crystal Ship" (ספינת הגבישים) המתייחס לפלטפורמת הולי, אסדת נפט מול חופי סנטה ברברה, קליפורניה, שנוצצת כמו ספינת גבישים שמוארת בלילה, בהשפעת לילה אחד בחוף הים שסולן הלהקה ג'ים מוריסון בילה.

Twentieth Century Fox עריכה

Twentieth Century Fox מספר על אישה אופנתית אך חסרת רגש כמטפורה לחברת הסרטים והטלוויזיה בעלת אותו השם.

לעומת זאת, מעריצי הלהקה טוענים כי לפי האוטוביוגרפיות של קלידן הלהקה ריי מנזרק ומתופף הלהקה ג'ון דנסמור, השיר עוסק בחברתו לשעבר של מנזרק (כיום אשתו) דורותי.

חלק מהשיר כולל סולו גיטרה שנשמע בדיוק כמו בקטע מסולו הגיטרה בשיר השני באלבום, Soul Kitchen.

(Alabama Song (Whisky Bar עריכה

שיר זה הוא גרסת כיסוי לשיר אלבמה.

הסולן ג'ים מוריסון שינה מעט את המילים; במקום Show us the way to the next pretty boy (הראו לנו את הדרך לבחור היפה הבא) הוא שר: Show me the way to the next little girl (הראו לי את הדרך לילדה הקטנה הבאה).

Light My Fire עריכה

Back Door Man עריכה

I Looked At You עריכה

End of the Night עריכה

Take It As It Comes עריכה

The End עריכה

קישורים חיצוניים עריכה