Tour De Force

סיבוב הופעות שערך המוזיקאי הבריטי אלטון ג'ון באוסטרליה ב־1986

Tour De Force הוא סיבוב הופעות שערך המוזיקאי הבריטי אלטון ג'ון ב־1986 באוסטרליה, עם התזמורת הסימפונית של מלבורן. סיבוב ההופעות כלל 28 הופעות.

Tour De Force
ג'ון במהלך סיבוב ההופעות, כרזת המופע
ג'ון במהלך סיבוב ההופעות, כרזת המופע
מאת אלטון ג'ון
אלבום נתמך Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra
תאריך התחלה 5 בנובמבר 1986
תאריך סיום 14 בדצמבר 1986[1]
לגים 1
מספר הופעות 28
כרונולוגיית הופעות אלטון ג'ון
Ice on Fire Tour
‏(1985-86‏)
Tour De Force
‏(1986‏)
Reg Strikes Back Tour
‏(1988-89‏)

במהלך סיבוב ההופעות שר ג'ון באופן צרוד ומאומץ באופן ניכר. לאחר בדיקות שעבר אצל מומחים באוסטרליה, התגלה שהוא סובל מפוליפים על מיתרי הקול. לאחר סיבוב ההופעות עבר ג'ון ניתוח להסרת הגידולים ממיתרי קולו. הניתוח גרם לשינוי קולו לצמיתות.

ההופעה האחרונה הוקלטה, וחלקה השני יצא לאור באלבום ההופעה "Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra".

רקע עריכה

סיבוב ההופעות "Tour De Force" באוסטרליה עם התזמורת הסימפונית של מלבורן היה פרי חודשים של תכנון והכנה. הוא גם גילה את מוסר העבודה וכושר ההתמדה יוצאי הדופן של הזמר, שהתמיד במסע אף על פי שסבל מכאבים חזקים וקשיים בזמרה עקב מה שהתגלה כגידולים לא ממאירים על מיתרי הקול שלו, גידולים שהצריכו אותו לעבור ניתוח להסרתם. זאת נוסף על מצבו הגופני והנפשי שהיה ירוד ממילא, עקב בולימיה והתמכרותו לסמים ולאלכוהול, שהיו בשיאם בשנים אלה.

סיבה מרכזית לתזמון מסע ההופעות לסוף השנה היה רצונו של ג'ון לתמוך בנבחרת אנגליה בקריקט (אנ'), שביקרה באוסטרליה באותה תקופה כדי להשתתף בטורניר ה"אשס" המסורתי[א]. ג'ון שהה עם הנבחרת למשך רוב המסע ואף שימש די ג'יי במסיבת הניצחון שלה, לאחר שזכתה בגביע[2][3].

סיבוב ההופעות הסימפוני המצועצע והמתוכנן לפרטיו, הראשון מסוג זה שנערך על ידי כוכב רוק, הסתיים ב־11 הופעות במרכז הבידור של סידני. הלהקה שליוותה את ג'ון בסיבוב הייתה מורכבת בעיקרה מהנגנים שליוו אותו בהקלטת האלבום "Leather Jackets". נוספו להם חטיבת כלי הנשיפה Onward International, שלושה זמרי רקע, ושני נגני כלי הקשה (עם ריי קופר, שחזר ללהקה והצטרף לג'ודי לינסקוט (אנ')).

המופע עריכה

 
ג'ון בתמונה מהחלק הראשון של המופע

המופע שג'ון העלה היה תוצאה של חמישה חודשי תכנון, וחזרות רבות מאוד. הייתה זו הפעם הראשונה מזה שנתיים שג'ון הופיע באוסטרליה[4].

המופע היה מורכב משני חלקים. החלק הראשון היה הופעה אופיינית של ג'ון ולהקתו. בחלק השני הצטרפה אל ג'ון והלהקה, התזמורת הסימפונית של מלבורן.

בחלק הראשון הופיע ג'ון עם להקה שמנתה 14 נגנים, שאליהם הצטרפו זמרי ליווי וחטיבת כלי הנשיפה Onward International. בחלק הזה לבש ג'ון תלבושות ראוותניות אופייניות: פאות המחקות תספורת "מוהיקני" ואת שערה של טינה טרנר, ומשקפיים מוזרים אופייניים. בחלק השני הצטרפו אל ג'ון ולהקתו 88 נגני התזמורת הסימפונית של מלבורן. בחלק הזה התלבש ג'ון באופן קלאסי יותר, עם פאה מנופחת ותלבושת המחקות את אופנת סוף המאה ה־18 / אמצע המאה ה־19. בראיונות הזכיר ג'ון את המלחינים מוצרט ושופן כמודלים לתלבושות שנלבשו בחלק הזה של ההופעה. מעצב האופנה בוב מאקי (אנ') עיצב את כל התלבושות שלבש ג'ון במסע ההופעות[5].

אורך המופע היה בדרך כלל כשלוש שעות, שבהן בוצעו 34 שירים. סיבוב ההופעות הסתיים בהופעה שנערכה ב־14 בדצמבר 1986 במרכז הבידור של סידני. ההופעה הוקלטה, וחלקה השני יצא לאור (עם עריכה) ביוני 1987 באלבום ההופעה "Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra".

העיבודים לתזמורת עריכה

ג'יימס ניוטון הווארד, שהיה מלחין עם עתיד מבטיח בהוליווד באותה תקופה, הצטרף וערך התאמות לתזמורת בת 88 נגנים של העיבודים התזמורתיים המקוריים שלו ל־"Tonight"[ב], וכן של עיבודים של פול בקמסטר לשירים נוספים, עיבודים שנועדו כולם במקור לתזמורת קטנה יותר. ניוטון הווארד גם כתב עיבודים תזמורתיים חדשים לשיר "Don't Let the Sun Go Down on Me", שבמקור כלל רק עיבודי כלי נשיפה.

הגידולים במיתרי הקול, הניתוח ושינוי הקול עריכה

ג'ון התנסה בבעיות בקולו כשנה לפני סיבוב ההופעות[6], בעיות שהחריפו במהלך מסע ההופעות באוסטרליה. הוא התקשה לשיר, השתעל על הבמה וחווה כאבים חזקים כששר. כששר, קולו נשמע צרוד, מתוח ומאומץ[7]. הוא היה אמור לערוך שלוש הופעות בפרת', אך נאלץ לבטל את אחת ההופעות: לדברי גאס דאג'ן (אנ') ”בלילה השלישי הוא ישב בחדר ההלבשה ופתאום גילה שהוא לא יכול לדבר בכלל”[8]. הורו לו לא לדבר במשך ארבעה ימים. לקראת סיום המסע ג'ון אף התמוטט על הבמה בהופעה בסידני[9][7]. לימים סיפר: ”יכולתי לדבר, ורק בקושי לשיר. בתוך תוכי, ידעתי שמשהו היה לא בסדר באופן כרוני עם הקול שלי”[10]. חברי להקתו סיפרו לימים שג'ון חשש מאוד שמא הוא לוקה בסרטן בגרון, וסיפר להם בדמעות על דאגותיו[1]. בבדיקות שנערכו לאחר ההופעה האחרונה, התגלו על מיתרי קולו "נגעים לא ממאירים" (או פוליפים)[6][7]. ג'ון, שלקראת סוף שנות ה־80 (כלומר, גם במהלך סיבוב ההופעות) היה בשיאה של הבולימיה שלו והתמכרותו לסמים ולאלכוהול, סיפר שרופא אמר לו שעישון מריחואנה גרם לגידולים על מיתרי קולו[10].

כשלושה שבועות לאחר תום סיבוב ההופעות, בינואר 1987, עבר ג'ון ניתוח להסרת הגידולים. ההופעה האחרונה בסיבוב ההופעות הייתה ההופעה האחרונה לפני הניתוח. אף על פי שהניתוח הצליח לחלוטין, קולו של ג'ון השתנה בעקבות הניתוח לצמיתות: מטנור לבריטון[11]. ג'ון סיפר על השפעות הניתוח על קולו: ”הניתוח הנמיך את גוון קולי. הוא עמוק יותר, יש לו יותר תהודה והוא חזק יותר”[10]. ג'ון הודה שהטענות שנשמעו על איבוד הפלסט שלו ”נכונות במידה מסוימת”, אבל מבחינות אחרות כישוריו כזמר השתפרו באופן משמעותי: ”למדתי לנשום נכון[ג], התבוננתי באנשים אחרים שרים, הפכתי לזמר הרבה יותר טוב”[14].

באופן אירוני, חרף הבעיות בקולו, ההופעות נחוו אצל הקהל כהצלחה גדולה. ג'ון השקיע את כולו בהופעות משום שחשש שהוא מאבד את קולו לצמיתות. בהופעה האחרונה, הוא פחד שתהיה זאת הופעתו האחרונה בכלל[7][15][16].

לאחר הניתוח, ג'ון לקח כמה חודשי מנוחה מהקלטות ומסיבובי הופעות.

רשימת השירים עריכה

חלק ראשון: ג'ון והלהקה עריכה

מקור: setlist.fm[17]

  1. "Funeral for a Friend" /‏"One Horse Town"
  2. "Philadelphia Freedom"
  3. "Levon"
  4. "Rocket Man"
  5. "The Bitch Is Back"
  6. "Daniel"
  7. "Song For You"[ד] / ‏"Blue Eyes" / ‏"I Guess That's Why They Call It the Blues"
  8. "Bennie and the Jets"
  9. "Heartache All Over the World"
  10. "Nikita"
  11. "Sad Songs (Say So Much)"
  12. "This Town"
  13. "I'm Still Standing"

חלק שני: ג'ון, הלהקה והתזמורת הסימפונית של מלבורן עריכה

  1. "Sixty Years On"
  2. "I Need You to Turn To"
  3. "The Greatest Discovery"
  4. "Tonight"
  5. "Sorry Seems to Be the Hardest Word"
  6. "The King Must Die"
  7. "Cold as Christmas (In the Middle of the Year)"
  8. "Take Me to the Pilot"
  9. "Carla/Etude"
  10. "Tiny Dancer"
  11. "Have Mercy on the Criminal"
  12. "Slow Rivers"
  13. "Madman Across the Water"
  14. "Don't Let the Sun Go Down on Me"
  15. "Candle in the Wind"
  16. "Burn Down the Mission"
  17. "Your Song"
  18. "Saturday Night's Alright for Fighting"

תאריכי ההופעות עריכה

תאריך עיר מדינה מיקום
אוקיאניה
5 בנובמבר 1986 בריזבן אוסטרליה מרכז הבידור של בריזבן
6 בנובמבר 1986
7 בנובמבר 1986
10 בנובמבר 1986 מלבורן מרכז הספורט והבידור של מלבורן
11 בנובמבר 1986
12 בנובמבר 1986
13 בנובמבר 1986
14 בנובמבר 1986
15 בנובמבר 1986
16 בנובמבר 1986
17 בנובמבר 1986
18 בנובמבר 1986
21 בנובמבר 1986 אדלייד פארק פוטבול (אצטדיון MMAI)
25 בנובמבר 1986 פרת' מרכז הבידור של פרת'
26 בנובמבר 1986
1 בדצמבר 1986 סידני מרכז הבידור של סידני
2 בדצמבר 1986
3 בדצמבר 1986
4 בדצמבר 1986
6 בדצמבר 1986
7 בדצמבר 1986
8 בדצמבר 1986
9 בדצמבר 1986
10 בדצמבר 1986
11 בדצמבר 1986
12 בדצמבר 1986
13 בדצמבר 1986
14 בדצמבר 1986

משתתפי להקת סיבוב ההופעות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ להרחבה ראו (The Ashes).
  2. ^ מהאלבום "Blue Moves".
  3. ^ ג'ון נתן בעבר את הקרדיט לשיפור הנשימה למוזיקאי תום בל (אנ'), שאיתו עבד ב־1977. הוא גם אמר שבל לימד אותו לשיר ברגיסטר (אנ') נמוך יותר"[12][13].
  4. ^ גרסת כיסוי לליאון ראסל.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 ‏Elton’s Tour de Force Remembered, באתר eltonjohn.com, ‏27 בדצמבר 2016, 28 ביוני 2022
  2. ^ ג'ון טובלר (אנ'), הערות אלבום "Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra" מהדורת רימסטר (1998)
  3. ^ מארק מיצ'נר, צופי BBC בוחרים רגעים נבחרים ממסעות אנגליה באוסטרליה להתמודדות על גביע האשס, באתר BBC, ‏8 בדצמבר 2017, בדיקה אחרונה ב־18 באוגוסט 2021
  4. ^ הופעות וסיבובי הופעות של אלטון ג'ון באוסטרליה, באתר ארכיון האינטרנט, אורכב מהמקור ב־27 במרץ 2012, בדיקה אחרונה ב־28 במאי 2021
  5. ^ ג'ון מבצע את 'Your Song' בהופעה בסידני (בתיאור הסרטון), באתר יוטיוב, בדיקה אחרונה ב־28 במאי 2021
  6. ^ 1 2 אלטון ג'ון שוחרר מבית החולים, באתר upi.com, ‏8 בינואר 1987, בדיקה אחרונה ב־25 במאי 2021
  7. ^ 1 2 3 4 אנדי גרין, זיכרון: אלטון ג'ון באוסטרליה, באתר רולינג סטון, ‏11 בפברואר 2014, בדיקה אחרונה ב־25 במאי 2021
  8. ^ Philip Norman, Elton John, אוסטרליה: Random House, 1991, עמ' 441, ISBN 0091825563
  9. ^ אלטון ג'ון יעבור ניתוח גרון, מבטל מופעים ב־1987, באתר לוס אנג'לס טיימס, ‏2 בינואר 1987, בדיקה אחרונה ב־25 במאי 2021
  10. ^ 1 2 3 הניתוח שעבר אלטון ג'ון היה כדי להציל את קולו, באתר femalefirst.co.uk, בדיקה אחרונה ב־25 במאי 2021
  11. ^ סער גמזו, אלטון ג'ון בישראל: הכינו עצמכם להופעה, באתר הארץ, ‏17 ביוני 2010, בדיקה אחרונה ב־25 במאי 2021
  12. ^ Tom Doyle, Captain Fantastic: Elton John's Stellar Trip Through the '70s, Ballantine Books, 2017, עמ' 225
  13. ^ Claude Bernardin & Tom Stanton, Rocket Man: Elton John From A - Z, Paperback edition, Praeger, 1996, עמ' 7-8, ISBN 0-275-95698-9
  14. ^ ג'ף גיילס, כשאלטון ג'ון עבר ניתוח גרון משנה קול, באתר ultimateclassicrock.com, ‏5 בינואר 2017, בדיקה אחרונה ב־25 במאי 2021
  15. ^ סופי סמית', קבלו מחר הזרמת מדיה של המופע ההיסטורי של אלטון ג'ון בסידני מ־1986, באתר udiscovermusic.com, ‏10 ביולי 2020, בדיקה אחרונה ב־25 במאי 2021
  16. ^ לינדזי פלאנר, ביקורת "AllMusic" לאלבום ההופעה, באתר AllMusic, בדיקה אחרונה ב־23 במאי 2021
  17. ^ הופעה ב־17 בנובמבר 1986 ב־‏Sports & Entertainment Centre, Melbourne, Australia, באתר setlist.fm, בדיקה אחרונה ב־28 ביוני 2022