X-19
קרטיס-רייט X-19 (באנגלית: Curtiss-Wright X-19) היה מטוס ניסיוני אמריקאי לבחינת אפשרויות VTOL (המראה ונחיתה אנכית) בתחילת שנות ה-60.
הX-19 בעת ריחוף | |||||||||||||||||
מאפיינים כלליים | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס ניסוי | ||||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||||||
יצרן | קרטיס-רייט | ||||||||||||||||
טיסת בכורה | נובמבר 1963 | ||||||||||||||||
תקופת שירות | בוטל–הווה | ||||||||||||||||
צוות | 2 | ||||||||||||||||
יחידות שיוצרו | 2 | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
|
עיצוב פיתוח עריכה
בחודש מרץ 1960, חברת קרטיס-רייט פיתחה את ה- X-100, אב טיפוס חדש, למטוס תובלה בעל יכולות המראה ונחיתה אנכית. ל- X-100 היה מנוע יחיד, שהניע שני רוטורים ובנוסף פלט את הגזים שנוצרו בתוכו בזנב המטוס, דבר שנתן יכולות תמרון טובות יותר במהירויות נמוכות.
מה- X-100, קרטיס-רייט פיתחו את ה- X-200 שהיה גדול יותר, אשר חיל האוויר האמריקאי הזמין שני אבות טיפוס שלו שלהם ניתן הכינוי X-19A
ה- X-19 היה מטוס בעל שני סטים של כנפיים, זוג קדמי וזוג אחורי. על כל כנף הורכב פרופלור בקוטר 4 מטרים שיכל לנטות 90 מעלות מה שאיפשר למטוס להמריא ולנחות כמו מסוק. המדחפים הונעו על ידי שני מנועי Avco Lycoming T55-L-5 turboshaft שהותקנו בתוך המטוס.
היסטוריה מבצעית עריכה
הטיסה הראשונה של ה- X-19 התקיימה בנובמבר 1963 (לפי מקורות אחרים ב-26 ביוני 1964). התכנון היה שה- X-19 יתפתח להיות מטוס תובלה מסוג VTOL. עם זאת ה- X-19 הראשון נהרס בהתרסקות ב-25 באוגוסט 1965, והתוכנית בוטלה. אב הטיפוס השני נמצא כיום במתקני השיקום במוזיאון הלאומי של חיל האוויר של ארצות הברית בדייטון, אוהיו.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- על הX-19 (באנגלית)