הפינגווין (מועדון)
הפינגווין היה מועדון לילה בתל אביב שפעל בשנות ה-80, ברחוב יהודה הלוי 43, והיה חלק מסצנת המועדונים של מוזיקת הגל החדש בישראל, שכללה גם את "הליקוויד", "קולנוע דן", "הקולוסיאום" ותיאטרון פרגוד בירושלים[1].
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
 | |
היסטוריה עריכה
המועדון הוקם בשנת 1982 על ידי היזם עדי מילשטיין[2]. במרתף שקירותיו כוסו במראות ושימש קודם כאולם חתונות[3]. תחילה פעל כדיסקוטק ומועדון לילה, אך המוזיקאי והאמן דורון אייל ("שולץ האיום") הציע למילשטיין להקים במקום במה להופעות. תוך זמן קצר הפך המועדון למקום פופולרי להופעות רוק[4]. במועדון הופיעו בעיקר אמני גל חדש, בהם: הקליק, ז'אן קונפליקט, כרומוזום, מינימל קומפקט, סיאם, רמי פורטיס ומשינה (שהחלה את פעילותה בהופעות במועדון). בפינגווין גם החלו להופיע אמנים מחוץ לישראל, דוגמת: ליבי והפלאש, סוזי והבנשיז ובאוהאוס.
בשנת 1986 רכש איש העסקים איציק אבנרי את המועדון, הוא החל לפעול בכל ימות השבוע ושימש גם כאולם להופעות ג'אז ולמסיבות פרטיות[5]. במחצית השנייה של שנות ה-80 המשיך הפינגווין לשמש במה ללהקות רוק צעירות[6], בהם: פוליאנה פרנק[7], להקה רטורית, נוער שוליים, נושאי המגבעת, דורלקס סדלקס, תופעת דופלר, DXM, איזי והפתולוגים, הרידינג ג', זקני צפת (שגרסת כיסוי שביצעו, בסגנון פאנק, לשיר "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" של אריק איינשטיין ושלום חנוך, הוקלטה במועדון) וטאטו (שאלבומה "חתוך תוכן" הוקלט בהופעה חיה במועדון).
ביוני 1990 נסגר המועדון לחודשיים של שיפוצים, שכללו גם התקנת ציוד הגברה מודרני, ונפתח מחדש בניהולו של המפיק דני רכט[8]. בתחילת שנות ה-90 דעכה הפופולריות של הפינגווין והוא נסגר. במקומו הקים היזם שמעון שירזי את מועדון "הברדרז", שנסגר לאחר מספר שנים. ב-2006 נפתח במקום בית ספר לברמנים ומוזיאון לאלכוהול[9].
בתחילת 2009 נפתח המועדון שוב בשם "פינגווין קלאב" ופעל במתכונות של "דאנס בר"[10]. הוא ניסה לפנות לקהל של בעלי אמצעים, היה ידוע בסלקציה הקפדנית שלו ונסגר לאחר כשנתיים[11].
בקיץ 2012 פתחו לירון תמיר, אדם הורוביץ, אהל עדן וגל עופר במקום בר-מועדון חדש בשם "השלאגזאנה"[12]. לאחר זמן קצר, עקב סכסוך בין השותפים, חזר לפעול בשם "הפינגווין", במאי 2014 עוצב מחדש כך שיוכל לארח שוב גם הופעות חיות[13]. אולם נסגר שוב לאחר זמן קצר של פעילות.
בתרבות עריכה
ב-1998 הוקדש פרק בסדרה התיעודית של יואב קוטנר, סוף עונת התפוזים - סיפורו של הרוק הישראלי, לפינגווין וסצנת מוזיקת הגל החדש בישראל.
ב-2004 צלמו במועדון כמה סצינות בסרט תגובה מאוחרת, בו כיכב ליאור מילר כבעלים והמנהל של מועדון לילה[14].
ב-2008 יצא לאור, בהוצאת רסלינג, ספרו של ניסן שור "לרקוד עם דמעות בעיניים", בו סקר את תולדות תרבות המועדונים בישראל, כולל "הפינגווין". שנה אחר כך עובד הספר לסדרה תיעודית של שלושה פרקים ששודרה בערוץ 8[15].
בקיץ 2013, אריאל סמל שעבד בבר של "הפינגווין" ונהג לצלם מדי פעם את המבלים וההופעות[16], מצא נגטיבים של כאלף תמונות שצילם. לאחר שקיבל תגובות נלהבות לצילומים שהעלה בפייסבוק פתח קמפיין בהדסטארט להוצאת ספר שיכלול כ-200 צילומים מהתקופה[17]. הספר יצא לאור במאי 2014 בשם "אנשי הפינגווין: ההיסטוריה הסודית של תל אביב"[18].
ב-2014 יצא לאור, בהוצאת רסלינג, ספרו של אבי פיטשון, “ג’וני הרקוב ומלכת הצמרמורת”, המתעד את תרבות הנגד וסצנת "הפינגווין" במחצית השנייה של שנות ה-80[19].
בספטמבר 2014 ערכה הצלמת מירי דוידוביץ תערוכת התצלומים בשם "רוק בשחור" במוזיאון ארץ ישראל, שהציגה תנמונות שצילמה ב"פינגווין" וקולנוע דן בחצי הראשון של שנות ה-80[20].
קישורים חיצוניים עריכה
- דורון רוזנבלום, תל־אביב אינה מאמינה בדמעות (או בכל דבר אחר), כותרת ראשית, 24 במרץ 1983 - כתבה וצילומים של הופעה של פורטיס בפינגווין
חדשות מבט - הצלם אריאל סמל שליווה את מועדון הפינגווין המיתולוגי מוציא ספר צילומים מהתקופה, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:40)- גל אוחובסקי, פינגווין שלי, ההיית או חלמתי חלום?, באתר מאקו, 29 במאי 2014
הערות שוליים עריכה
- ^ יאיר לפיד, אבי מורגנשטרן וטל פרי, פרובוקטורים כמו בייגלה, מעריב, 13 במאי 1988
- ^ מאחורי הבורסה - עדי מילשטיין שוב עשה זאת. מילשטיין, שפתח את מועדון הפינגווין לפני שמונה שנים, פתח דיסקוטק חדש ברמת גן, "העולם הזה", גיליון 2649 מ-8 ביוני 1988, עמוד 22
- ^ נעמי אלון, סקס ומקדש הניו-ווייב, באתר ynet, 19 ביולי 2001
- ^ דורון רוזנבלום, תל־אביב אינה מאמינה בדמעות (או בכל דבר אחר), כותרת ראשית, 24 במרץ 1983
- ^ חיים נגיד, מיצגים נ"פינגווין", מעריב, 14 באוקטובר 1986
- ^ רענן שקד, בום בשוליים - להקות צעירות קמות,מקליטות,נופלות,מתחברות, מופיעות,מתפרקות."זה רוק,זה רוק, חדשות, 7 בספטמבר 1988
- ^ אהד פישוף, קונצרט - אנה פנתה פוליאנה - הופעת פרידה בפינגווין, כל העיר, 19 בפברואר 1988
- ^ עמית שהם, הפינגוון מתעורר, חדשות, 12 ביוני 1990
- ^ עידן חגואל, עכבר העיר, היה דיסקו: מסע בעקבות מועדוני עבר מיתולוגיים, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2012
מיכל שפירא, הפינגווין יהפוך למוזיאון אלכוהול, באתר nrg, 2 באפריל 2006 - ^ דנה שוופי, מועדון הפינגווין נפתח מחדש, באתר הארץ, 2 באפריל 2009
- ^ חן שמש, עכבר העיר תל אביב, אנשי הלילה לא עוברים סלקציה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2009
נועם אבידן-סלע, עכבר העיר תל אביב, ערב S&M בפינגווין: הכל חוץ מסקס, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2010 - ^ מיכל גרוסברג, עכבר העיר, לירון הו? למלך המיינסטרים נמאס מסחים, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2012
- ^ ניר גפן, הגלגול הבא, באתר "Time Out ישראל", 4 במאי 2014
- ^ אורי קליין, כל הפרצופים הנכונים, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2004
פבלו אוטין, לא תמיד הכוס נשברת, באתר גלובס, 6 באפריל 2005 - ^ ניב הדס | תצלום: גבריאל בהרליה, סקס, סמים וריקודים: תרבות המועדונים בישראל, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2009
- ^ רון מיברג, מהפינגווין להירושימה, חדשות, 14 במאי 1993
- ^ אבי פיטשון, הצד הלא מוכר של מועדון הפינגווין, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2013
נועה הרשקוביץ, "אנשי הפינגווין": הפרויקט שיחשוף את תל אביב האפלה של האייטיז, באתר וואלה, 30 ביולי 2013 - ^ גלעד מלצר, חזרה אל העושר המגדרי והחופש המיני של אנשי הפינגווין, באתר הארץ, 23 במאי 2014
נועה הרשקוביץ, פינת התרבות יוצאת בעקבות אנשי הפינגווין, באתר וואלה, 25 במאי 2014 - ^ משה קוטנר, איך נולד הפאנק האנרכיסטי בלב התרבות הישראלית, באתר הארץ, 17 ביוני 2014
- ^ אבי פיטשון, האם באמת היינו כל כך יפים באייטיז?, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2014