יואב צרי

יואב צרי
	אין תמונה חופשית
לידה	10 ביוני 1942; אפיקים, פלשתינה (א"י)
נהרג	6 ביוני 1967 (בגיל 24)
מידע כללי
מדינה	ישראל
ספורט
ענף ספורט	שחייה
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראל
המכביה

ערך זה עוסק בשחיין ישראלי שנפל במלחמת ששת הימים. אם התכוונתם לחוקר המתמחה בהנדסה כימית, ראו יואב צרי (חוקר).

יואב צרי (10 ביוני 1942 - 6 ביוני 1967) היה שחיין ישראלי, אלוף ישראל ואלוף המכביה החמישית במשחה ל-100 מטר גב. נהרג בקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים.

ביוגרפיה עריכה

צרי נולד וגדל בקיבוץ אפיקים בנם של נעמי ומיכאל. הוא התאמן בשחייה בקיבוצו בהדרכת שמריהו נאבל.

באליפות ישראל בשחייה שנערכה בבת גלים בחיפה בספטמבר 1955 סיים צרי במקום רביעי במשחה ל-100 מטר גב בתוצאה של 1:19.4 דקות^[1].

באליפות ישראל בשחייה שנערכה בבת גלים בחיפה באוקטובר 1956, הוא זכה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב בתוצאה של 1:14.5 דקות אחרי עוזי רוזן (1:12.0 דקות) ולפני דוד מלמד מהפועל גוש זבולון (1:14.9 דקות)^[2].

אלוף המכביה עריכה

בתחרויות השחייה של המכביה החמישית שנערכו בבריכת גלי גיל שברמת גן בספטמבר 1957 בהיותו רק בן 15 זכה צרי במדליית זהב במשחה ל-100 מטר גב בתוצאה של 1:13.3 דקות, לפני עוזי רוזן (1:13.9 דקות)^[3]. שבוע לאחר מכן, בתחרות שנערכה בעמק הירדן הוא קבע במשחה ל-200 מטר גב שיא ישראלי חדש לנוער של 2:42.7 דקות^[4].

אלוף ישראל עריכה

באליפות ישראל בשחייה שנערכה בבת גלים בחיפה באוקטובר 1957, זכה צרי במדליית זהב במשחה ל-100 מטר גב בתוצאה של 1:13.3 דקות, לפני עוזי רוזן שקבע תוצאה זהה (1:13.3 דקות)^[5].

בצבא עריכה

צרי התגייס לצה"ל ב-1960 ושרת בחטיבת הצנחנים, לאחר שסיים קורס קצינים עבר לשרת בסיירת גולני. במרץ 1962, השתתף במבצע סנונית ברמת הגולן.

לאחר שחרורו מהצבא עריכה

לאחר שחרורו מהצבא, למד צרי במכון וינגייט ונישא לגלי להב, אלופת ישראל בשחייה ובשנת 1965 נולד לזוג בן, נועם. הוא עבד בגידול בננות באפיקים והיה צלם פעיל. הוא צילם ופיתח מאות תמונות בשחור לבן, שחלקן פורסמו בכתבי עת. צילומיו עסקו בעיקר בטבע ובדומם.

מותו בקרב על גבעת התחמושת עריכה

בתקופת ההמתנה לקראת מלחמת ששת הימים גויס סגן צרי לשירות מילואים כמפקד מחלקה בחטיבה 55. בלילה שבין ה-5 ל-6 ביוני 1967 יצאה החטיבה להתקפה בירושלים המזרחית. גדודו של צרי תקף את גבעת התחמושת. בקרב זה מצא את מותו ב-6 ביוני.

על חלקו המרכזי של יואב צרי בהכרעת הקרב על גבעת התחמושת ראו בספר "גבעת התחמושת מלחמה לוחמים וזיכרון" הפרק "יואב צורי - קרב ההכרעה של שטח ההריגה" עמודים 269–284, מבוסס על תחקיר ארכיוני מתועד של אירועי הקרב, ראיונות ומקורות ביבליוגרפיים. בעקבות פרסום הספר פנתה משפחת צרי, רעייתו גלי וחבריו לרמטכ"ל אביב כוכבי בבקשה להעניק לחלל יואב צרי עיטור לאחר מותו, וחרף תקדימים רבים נענו בסירוב.

צרי נקבר בבית הקברות בקיבוצו. שמו הונצח על גבי אנדרטאות אחדות, לרבות אנדרטת הצנחנים בתל נוף, אנדרטאות בגבעת התחמושת והאנדרטה לנופלים בני עמק הירדן שבצמח.