פוליטיזציה

תהליך המתרחש כאשר החלטות בנושא מסוים מתבצעות משיקולים פוליטיים ולא משיקולים מקצועיים
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: למונח פוליטיזציה מספר משמעויות, שהערך מתייחס רק לאחת מהן.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

למונח פוליטיזציה יש שתי משמעויות[1]:

  1. הפיכה של נושא שאינו פוליטי לסוגיה פוליטית, לדוגמה: פוליטיזציה של המדע
  2. הגדלת המעורבות של משהו/מישהו בפוליטיקה, לדוגמה : "תהליך פוליטיזציה שעוברים ארגוני הנשים

בערך זה ההתמקדות היא במשמעות הראשונה - הפיכת נושא מסוים לסוגיה פוליטית.

בעקבות תהליך שכזה, ההחלטות בנושא מסוים מתבצעות משיקולים פוליטיים ולא משיקולים מקצועיים. פוליטיזציה נפוצה בהחלטות בנושאים חברתיים, כלכליים, דתיים, מדעיים ומשפטיים.

דוגמה לפוליטיזציה של מונח גאוגרפי היא מגוון המונחים בשיח הישראלי המתארים את השטח הגאוגרפי שממערב לנהר הירדן - "יהודה ושומרון", "הגדה המערבית" ועוד. כל מונח כזה איננו מתאר יחידה גאוגרפית גרידא, אלא נלווית אליו משמעות פוליטית.

דוגמה אחרת לפוליטיזציה אפשר לראות בהחלטת הפרלמנט בשוודיה במרץ 2010 להכיר באירועי רצח העם הארמני בטורקיה.[2] שר החוץ השוודי, קארל בילדט, טען אז שהוא מצר על ההחלטה ושהיא מהווה "פוליטיזציה של ההיסטוריה."[3]

לפעמים המונח "פוליטיזציה" עצמו הופך למונח בעל משמעות שלילית. קבוצה המחזיקה בדעה מסוימת בנושא כלשהו עשויה להאשים את המתנגדים לה ב"פוליטיזציה של הנושא". כוונתם של משתמשי הביטוי היא שאנשי הקבוצה מתמודדים עם הסוגיה באופן מקצועי, ואילו המתנגדים לה עוסקים בנושא ממניעים פוליטיים בלבד.

בין הסוגיות בהן הדיון גולש לעיתים קרובות לפוליטיזציה ניתן למצוא דיונים בנושאי התחממות עולמית, שיטות שונות לטיפול באוטיזם, הפרדת הדת מהמדינה, פמיניזם, נישואים חד-מיניים, דרכים להפחתת ממדי העוני, מלחמה, הזכות לשאת נשק, מדינת רווחה, עונש מוות ושימוש בתאי גזע עובריים למחקר.

בישראל עריכה

על פי סקירה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, האפשרות לפוליטיזציה של השירות הציבורי בישראל נוצרה כאשר נקבע בשנת 1959 שבעלי תפקידים בכירים במשרדי ממשלה שונים ממונים על ידי שרי הממשלה. בשנות ה - 90 של המאה ה -20 נוספו מגבלות לפוליטיזציה בכך שתפקידים מסויימים הוגדרו כתפקידים שמאויישים על ידי מרכז או וועדת מינוי, דבר אשר מפחית את מידת ההשפעה של גורמים פוליטיים. אולם מעת לעת מבוצעים נסיונות לשינוי בחקיקה אשר יאפשרו מינויים פוליטיים.[4]

בממצאי וועדת חקירה לאסון במירון צוינה השפעתה של פוליטיזציה על הגורמים האחראים לבטיחות ועל מקבלי ההחלטות שנמצאו אחראים לאסון.[5]

בשנת 2024 הזהירה היועצת המשפטית לממשלה מפני פוליטיזציה של השירות הציבורי וציפיה מעובדי הציבור שנאמנותם לשר הממונה תהיה מעל דאגתם לטובת הציבור.[6]

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Oxford Dictionary, politization ( noun)
  2. ^ סוכנויות הידיעות, שבדיה הכירה ברצח העם - שגרירת טורקיה תעזוב, באתר ynet, 11 במרץ 2010.
  3. ^ ANKARA: Turkey: Swedish politicization of history "big mistake", ‏13 במרץ 2010 (באנגלית).
  4. ^ פוליטיזציה של שירות המדינה, באתר www.idi.org.il, ‏2019
  5. ^ דוח ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון – כל מה שחשוב לדעת, באתר www.idi.org.il, ‏2024-08
  6. ^ מענית, חן (2024-05-27). "היועמ"שית: הממשלה מנהלת רפורמה שקטה לטובת פוליטיזציה של השירות הציבורי". הארץ. נבדק ב-2024-06-02.