פורטל:מדעי החלל
מדעי החלל הם קבוצת מדעים העוסקים בהבנה וחקר של היקום, גרמי השמים השונים כגון כוכבים וגלקסיות, תולדותיהם ומיבנם. ניתן למצוא עדויות לעיסוק במדעי החלל כבר בשחר הציוויליזציה, אז מדעי החלל היוו תצפית אסטרונומית פשוטה על כוכבי השמים. מאז התפתחו מדעי החלל לתחומים רבים כגון אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה ואסטרוביולוגיה והועלו תאוריות שונות על מבנה היקום, תולדותיו ומרכיביו. רבים רואים את תחילתו של עידן חקר החלל עם שיגור ספוטניק 1 בשנת 1957, הלוויין המלאכותי הראשון מעשי ידי אדם. אז, בהישג כמעט בלתי נתפש של האנושות, בשנת 1969, נחתה החללית אפולו 11 על הירח ופעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, אדם דרך על פני גרם שמים שאינו כדור הארץ. פרויקטים רבים, שנחשבו תקופה ארוכה למדע בדיוני שלעולם לא יתממש, כמו הקמת מושבות מאוישות בחלל ובירח, כבר נראים בקצה האופק הטכנולוגי. |
חוקי קפלר - חור שחור - טלסקופ החלל האבל - מריה מיטשל - תוכנית אפולו - ג'ונו (גשושית) - שומייקר-לוי 9
סר ג'וֹן פְרֶדרִיק וִילְיַאם הֶרְשֶל היה איש אשכולות אנגלי: מתמטיקאי, אסטרונום, כימאי ומחלוצי הצילום. הרשל היה בנו היחיד של האסטרונום ויליאם הרשל. עיקר תרומותיו היו בתחום האסטרונומיה. בין השאר הוא שנתן שם לשבעה מהירחים של כוכב הלכת שבתאי ולארבעה מהירחים של אורנוס. בנוסף הרשל הרים תרומות חשובות בתחומים רבים נוספים הוא תרם להתפתחות הצילום, עסק בבוטניקה, בגאולוגיה ובקריסטלוגרפיה, חקר את תופעת עיוורון הצבעים ואת ההשפעה הכימית של קרינת על-סגול. כתב ערכי מדע באנציקלופדיה בריטניקה, ותרגם לאנגלית יצירות של פרידריך שילר ואת האיליאדה של הומרוס.
רה"מ אריאל שרון: "מה אתה רואה משם שאנחנו לא רואים מכאן?"
אילן רמון: "מה שרואים מכאן, זה באמת מדהים. כדור הארץ שלנו הוא יפהפה, אבל מה שיותר מעניין שהאטמוספירה היא דקיקה. אני חושב שאנחנו צריכים לשמור עליה כעל בבת עינינו, ככה היא נראית."
- 1930 – נולד פיט קונראט, אסטרונאוט אמריקני אשר טס בתוכנית ג'מיני, בתוכנית אפולו ובסקיילאב, האדם השלישי ללכת על הירח (נפטר ב-1999)
- 1967 – במסגרת תוכנית סרוויור האמריקאית, סרוויור 1 מבצעת נחיתה רכה והמוצלחת ב"אוקיינוס הסערות", הנחיתה הרכה האמריקאית הראשונה על הירח (בתמונה: הצל של סרוויור 1 על הירח)
- 1978 – נולדה אי סו-יון, ביוכימאית ואסטרונאוטית, הקוריאנית הראשונה בחלל
- 1983 – במסגרת תוכנית ונרה הסובייטית שיגור ונרה 15 לחקר נוגה
- 1998 – שיגור משימת מעבורת החלל דיסקברי STS-91, משימת המעבורות העשירית והאחרונה במסגרת תוכנית מיר ומעבורות החלל
- 2003 – משגר סויוז משגר את מארס אקספרס, גשושית של סוכנות החלל האירופאית לחקר מאדים שהכילה גם את הנחתת ביגל 2
המרחקים בין גרמי השמיים הם גדולים באופן שמקשה עלינו לתפוש אותם. אם נבנה מודל של מערכת השמש, שבו כדור הארץ בקוטר 10 סנטימטר, ונשתמש באותו קנה מידה לשאר המודל, כדור הארץ במודל שלנו, יקיף את השמש של המודל, במעגל עם רדיוס של קילומטר, בערך. אם נציב את השמש, שבמודל, במרכז כיכר דיזנגוף, המסלול של שבתאי יגיע אל פרוורי תל אביב והמסלול של נפטון יחתום את רוב שטח מדינת ישראל. קוטר השמש יהיה 11 מטר, קוטר שבתאי יהיה 95 סנטימטר וקוטר נפטון יהיה 39 סנטימטר. אם נוסיף למודל את הגופים הטרנס-נפטוניים, המודל יתפוס חלק נכבד מאגן הים התיכון. אם נרצה להוסיף למודל את הכוכב הראשון מחוץ למערכת השמש, פרוקסימה קנטאורי, לא יהיה לנו מספיק מקום על כדור הארץ, כדי לפרוש את המודל.
מערכת השמש מכילה גרמי שמים רבים, ביניהם גם אסטרואידים הקרובים לכדור הארץ שעלולים לפגוע בו. פגיעת אסטרואיד או שביט עלולה להיות קטסטרופלית ולגרום להכחדה המונית ואף השמדה טוטאלית של כל היצורים החיים. אסטרואידים כבר גרמו בעבר להכחדה המונית, הקרטיקון-שלישון, לפני 65 מיליון שנה, בה נכחדו רוב היצורים שחיו באותה תקופה.
אסטרוביולוגיה (מיוונית: ἄστρον, אסטרון- כוכבים, βίοςλογία, ביולוגיה- מדע החיים) היא מדע העוסק בחקר אפשרות קיום חיים מחוץ לכדור הארץ. אסטרוביולוגיה היא ענף חדש יחסית שהתפתח עם התרחבות מושגיו של האדם על גודל ממדיו של היקום. מדע זה שואף להניח תשתית לחקר קיומן (או אי-קיומן) של צורות חיים מחוץ לכדור הארץ על ידי מציאת התנאים ההכרחיים לקיום של חיים, לפחות אלו מהסוג המוכר לנו. המחקר האסטרוביולוגי הוא רב-תחומי, וכלולים בו נושאים מתחומי הביולוגיה, הכימיה, הפיזיקה, האסטרונומיה, האסטרופיזיקה ועוד. עד למחצית השנייה של המאה ה-20, נושא חקר חיים מחוץ לכדור הארץ היה נחלתם של סופרי המדע הבדיוני, שוחרי העב"מים ומאמיני העידן החדש. רק עם תחילת חקר החלל החלו מדענים להתייחס ברצינות לאפשרות חיים חוצניים.
האסטרוביולוגים החוקרים את הנושא שואלים שאלות כגון:
- מהם חיים?
- כיצד החלו החיים על פני כדור הארץ?
- אילו סביבות יכולות לתמוך בחיים?
לשאלה אם יש חיים בעולמות אחרים יש השלכות מרחיקות לכת, גם בתחום המדע וגם בתחום הפילוסופיה והדת.
פרויקטים לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, כגון פרויקט סט"י, הם בעלי חשיבות גדולה לעוסקים באסטרוביולוגיה, אם כי נמצאים מחוץ לתחומיה.
הוכח בניסויים שמבחינה ביוכימית, יסודות יציבים בטבלה המחזורית אשר מקיימים אינטראקציה כימית בדומה לפחמן, יכולים להחליף בהדרגה את אטומי הפחמן ברוב הפעולות הדרושות לקיום חיים בנוסח המוכר על פני כדור הארץ, המבוסס על פחמן. לפיכך, חיים יכולים להיווצר בכוכב לכת המכיל שפע של צורן.קוסמולוגיה (מיוונית: κοσμολογία, קוסמוס- יקום, לוגיה- תורה) היא מדע העוסק בחקר מבנה היקום, ההיסטוריה שלו ומקומה של האנושות בו.
הקוסמולוגיה התפתחה כמדע בעיקר לאחר הצגת תורת היחסות של אלברט איינשטיין, שהולידה מסקנות מרחיקות לכת לגבי מהות היקום. דחף נוסף קיבלה הקוסמולוגיה עם מדידת ההסחה לאדום על ידי אדווין האבל, וגילוי חוק האבל שמסקנתו הייתה שהיקום מתפשט וגילוי קרינת הרקע הקוסמית על ידי פנזיאס וווילסון ב-1964 שחיזקה את תאוריית המפץ הגדול.ראו גם: חקר החלל - מונחים | אדם וחלל - מונחים
- כוכבי לכת ארציים: כוכב חמה - נוגה - כדור-הארץ (הירח) - מאדים (ירחי מאדים)
- ענקי הגזים: צדק (ירחי צדק) - שבתאי (ירחי שבתאי) - אורנוס (ירחי אורנוס) - נפטון (ירחי נפטון)
- חגורת קויפר: פלוטו (ירחי פלוטו) - האומיה (ירחי האומיה) - מאקה-מאקה
ראו גם: מערכת השמש - כוכבי לכת חוץ-שמשיים
לפי מדינות | תוכנית החלל הסובייטית – תוכנית החלל הרוסית – תוכנית החלל האמריקאית – תוכנית החלל האירופית – תוכנית החלל הסינית – תוכנית החלל היפנית – תוכנית החלל האיראנית − תוכנית החלל הישראלית
משימות בינלאומיות: אפולו-סויוז – תחנת החלל הבינלאומית |
---|---|
לפי אמצעי | חלליות – לוויינים – גשושיות – מעבורות חלל – תחנות חלל – טלסקופים – רדיו-טלסקופים – משגרי לוויינים וחלליות |
לפי תוכנית | ווסטוק – ווסחוד – סויוז – לונוחוד – סאליוט – מארינר – מרקורי – ג'מיני – אפולו – קונסטליישן – אורורה – שנג'ואו – פרויקט סט"י |
מעלית חלל - מושבת חלל - מושבת ירח - הארצה - חיים מחוץ לכדור הארץ - משימות מאוישות למאדים - כדור דייסון - גלילו של אוניל - סולם קרדשב
ראו גם: מדע בדיוני- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום מדעי החלל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
רשימת הערכים דורשי השיפור בתחום מדעי החלל | |
---|---|
|