יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פרמקולוגיה הוא תחום במדעי הרוקחות, העוסק בחקר פענוח מנגנוני פעולה של תרופות. המילה פרמקולוגיה נגזרת מיוונית (פרמקון = תרופה, לוגיה = תורה).

בית מרקחת

הפרמקולוגיה קשורה בצורה הדוקה לביוכימיה ולפתולוגיה. פרמקולוגיה קלינית עוסקת באינטרקציה בין תרופות ובני אדם[1], בין היתר גם בניסוי תרופות בשלבי הפיתוח האחרונים על אנשים חולים.

היסטוריה והתפתחות עריכה

כבר בתחילתה של ההיטוריה האנושית ניסה האדם לרפא מחלות ולהקל על מכאובים באמצעות שימוש בצמחים[2]. הפרמקולוגיה בצורתה המודרנית התפתחה בסוף המאה ה-19; רבים רואים את פיתוח האספירין, התרופה הסינתטית הראשונה, כראשית מדע הפרמקולוגיה. כיום מהווה התחום את אחד מאבני היסוד בפיתוח תרופות והחיפוש אחר צמחים תרפואטים נמשך[3]. תרומתה של הפרמקולוגיה לרפואה גדולה ביותר.

היבטים נוירולוגיים עריכה

הנוירולוגיה עושה שימוש רב בתרופות לטיפול בבעיות שונות של מערכת העצבים. היבטים מסוימים של מערכת העצבים מציבים אתגרים בפני הפרמקולוגיה. ראשית מחסום דם-מוח מונע מחומרים מסוימים להגיע למוח ממחזור הדם, כך שלא תהיה תועלת במתן זריקות או כדורים המכילים חומר זה לצורך העלאת המינון שלו במוח במקרה הצורך[4]. על כן יש למצוא פתרונות חלופיים למצבים אלו.

בנוסף, קיימים מספר סוגים של קולטנים אשר יכולים להגיב לאותו החומר בדרכים שונות. מכאן עולה הצורך לפתח תרופות שתפעלנה באופן ספציפי על סוג מסוים של קולטנים מבלי שתשפיע על הסוגים האחרים[4]. זאת כדי להעלות את יעילותה של תרופה מסוימת תוך צמצום תופעות לוואי בלתי רצויות.

היבטים גנטיים עריכה

  ערך מורחב – פרמקוגנטיקה

תהליך הפיתוח של תרופות יכול להתבסס בין היתר גם על היבטים גנטיים.

הכשרה עריכה

בישראל ניתן ללמוד לתואר ראשון ברוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, ואף להמשיך לתארים מתקדמים. תארים מתקדמים בפרמקולוגיה ניתן לרכוש גם באוניברסיטת תל-אביב ובטכניון (בצמוד לביה"ח רמב"ם). הלימודים מיועדים לבעלי תואר ראשון ברוקחות, אך גם במדעים קרובים אחרים כמו כימיה וביולוגיה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Giuseppe Zagotto, Marco Bortoli, Drug Design: Where We Are and Future Prospects, Molecules 26, 2021-11-22, עמ' 7061 doi: 10.3390/molecules26227061
  2. ^ BiljanaBauer Petrovska, Historical review of medicinal plants′ usage, Pharmacognosy Reviews 6, 2012, עמ' 1 doi: 10.4103/0973-7847.95849
  3. ^ Uttpal Anand, Nadia Jacobo-Herrera, Ammar Altemimi, Naoufal Lakhssassi, A Comprehensive Review on Medicinal Plants as Antimicrobial Therapeutics: Potential Avenues of Biocompatible Drug Discovery, Metabolites 9, 2019-11-01, עמ' 258 doi: 10.3390/metabo9110258
  4. ^ 1 2 רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.