1936 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1936.

תרשים של מבנה כדור הארץ

ציור של סוללת בגדאד

ארכאולוגיה

• דיווח ראשון על חפירות של היישוב הקדום ביסקופין (Biskupin) בפולין, יישוב מבוצר מתקופת הברזל.
• גילוי ה"סוללת בגדאד". מספר אגרטלים שייתכן ושימשו ליצירת זרם חשמלי.
• תחילת חפירות בדמַנִיסִי גאורגיה, בנוסף לאתר מימי הביניים נחשף 50 שנה מאוחר יותר אתר פלאוליתי עשיר בממצאים של כלים, בעלי חיים ושלדים מאובנים של הומו גאורגיקוס.

גאולוגיה

• אינגה להמן, סייסמולוגית דנית, מעלה את התאוריה כי לכדור הארץ יש גלעין פנימי מוצק.

זואולוגיה

זוג זאבים טסמניים, צילום מ-1902

7 בספטמבר - הזאב הטסמני האחרון, מת בגן החיות הובארט (Hobart Zoo), בהובארט, באי טסמניה שבאוסטרליה.

טכנולוגיה

• 26 ביוני – טיסה ראשונה של המסוק Focke-Wulf Fw 61 שהיה מסוק ראשון בעולם.

כימיה

• 23 בדצמבר – גרהרד שרדר ( Gerhard Schrader) כימאי גרמני שעסק במסגרת עבודתו באי גה פארבן בפתוח חמרי הדברה על בסיס אורגנופוספטים גילה במקרה שהחומר טאבון (Tabun) יכול לשמש כגז עצבים

מדעי המחשב

אלן טיורינג

• אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי, מפרסם ספר בשם On Computable Numbers המציג את מכונת טיורינג

רפואה

• ביצוע לובוטומיה על ידי הרופא הפורטוגזי אנטוניו אגס מוניז.

פרסים

מדליית פילדס

• מדליית פילדס במתמטיקה מוענקת לראשונה:
  • לארס אלפורס (פינדלנד), ג'סי דאגלס (ארצות הברית)
• פרס נובל
  • פרס נובל לפיזיקה - ויקטור הס, אוסטריה - על גילוי הקרינה הקוסמית, קארל דייוויד אנדרסון, ארצות הברית - על גילוי הפוזיטרון.
  • פרס נובל לכימיה - פטר דביי - על עבודתו בנושא מבנה מולקולרי דרך מחקריו במומנט דיפול והשתברות קרני רנטגן ואלקטרונים בגזים
  • פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה - הנרי דייל, אוטו לוי - על העברת אותות עצביים באמצעות מוליך עצבי

נולדו

אדוארד פייגנבאום

אלן היגר

אברהם לֶמְפֶּל

הרלד צור האוזן

• 4 בינואר – שמואל וינוגרד, מדען מחשב ישראלי אמריקאי, ידוע בעיקר בתרומתו בתורת הסיבוכיות.
• 10 בינואר – רוברט וילסון, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על גילוי קרינת הרקע הקוסמית.
• 20 בינואר – אדוארד פייגנבאום, מדען מחשב יהודי-אמריקאי, מוכר במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, זוכה פרס טיורינג לשנת 1994.
• 22 בינואר – אלן היגר, כימאי ופיזיקאי יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2000 יחד עם אלן מקדיארמיד והידקי שירקאווה על גילוי פולימרים מוליכים ופיתוחם.
• 27 בינואר – סמואל טינג, פיזיקאי אמריקאי ממוצא סיני, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1976 על גילוי חלקיק יסודי כבד בשם מזון J/psi.
• 10 בפברואר – אברהם לֶמְפֶּל, מדען מחשב ישראלי, פיתח, יחד עם יעקב זיו, את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים.
• 22 בפברואר – ג'. מייקל בישופ, אימונולוג ומיקרוביולוג אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1989, יחד עם הרולד א. ורמוס, על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו-וירוסיים.
• 11 במרץ – הרלד צור האוזן, מדען גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2008 על גילוי הקשר בין וירוס הפפילומה לסרטן צוואר הרחם.
• 24 במרץ – דייוויד סוזוקי, זואולוג, גנטיקאי, פעיל בנושא סביבה ופופולריזציה של המדע.
• 21 במאי – גינתר בלובל, ביולוג גרמני-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1999 על הממצא שלחלבונים יש אותות פנימיים המורים על ההובלה והמיקום שלהם בתוך התא.
• 8 ביוני – קנת וילסון פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על התאוריה לתופעות קריטיות בהקשר למעברי פאזה (נפטר ב-2013).
• 20 באוגוסט – הידקי שירקאווה, כימאי יפני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2000 יחד עם אלן מקדיארמיד ואלן היגר על גילוי פולימרים מוליכים ופיתוחם.
• 2 בספטמבר – אנדי גרוב, איש עסקים, מהנדס ומנהל אמריקאי יהודי, מהנדס חלוץ בתעשיית המוליכים למחצה (נפטר ב-2016).
• 14 בספטמבר – פריד מורד, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1998 על חלקו בגילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO).
• 6 באוקטובר – רוברט לנגלנדס, מתמטיקאי אמריקאי, הוגה תוכנית לנגלנדס המקשרת תחומים מרכזיים בתורת המספרים האלגברית ובתורת ההצגות, חתן פרס וולף ובפרס נמרס למתמטיקה.
• 10 באוקטובר – גרהרד ארטל, כימאי פיזיקלי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2007 על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים.
• 19 בנובמבר – יואן לי, כימאי מטאיוואן חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1986 יחד עם ג'ון פולני ודאדלי הרשבאך על תרומתם בעניין הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים.
• 2 בדצמבר – פיטר דוסברג, ביולוג גרמני אמריקאי, עוסק בביולוגיה מולקולרית ובביולוגיה של התא, ממובילי הטוענים כי ה-HIV אינו קשור למחלת האיידס.
• 23 בדצמבר – פיטר לדיסלאו האמר, מתמטיקאי יהודי אמריקאי, יליד רומניה, תרם לתחום חקר הביצועים ושל המתמטיקה הבדידה היישומית (נפטר ב-2006).

נפטרו

איוואן פבלוב

רוברט באראני

אנרי לה שטלייה

• 27 בפברואר – איוואן פבלוב, פיזיולוג רוסי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על עבודותיו בחקר מערכת העיכול, במהלך מחקרים אלו פיתח וביסס את המושג התניה קלאסית. (נולד ב-1849).
• 28 בפברואר – שארל ניקול, רופא ומיקרוביולוג צרפתי, חתן פרס נובל לרפואה בשנת 1928 על גילוי התפקיד של כיני הגוף כווקטור במגיפות של טיפוס הבהרות אצל בני אדם (נולד ב-1866).
• 8 באפריל – רוברט באראני רופא אוסטרי ממוצא יהודי-הונגרי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו בתחום הפיזיולוגיה והפתולוגיה של מערכת שיווי המשקל של האוזן הפנימית (נולד ב-1876).
• 27 באפריל – קרל פירסון, מתמטיקאי בריטי, תרם באופן משמעותי לתחומי הביומטריה, המטאורולוגיה, האאוגניקה ולתאוריות של דרוויניזם חברתי (נולד ב-1857).
• 2 באוגוסט – לואי בלריו מהנדס, ממציא וטייס צרפתי מחלוצי התעופה (נולד ב-1872).
• 7 בספטמבר – מרסל גרוסמן, מתמטיקאי יהודי שווייצרי, התמחה בגאומטריה תיאורית, תרם לניסוח המתמטי של תורת היחסות הכללית (נולד ב-1878).
• 16 בספטמבר – ז'אן-באטיסט שארקו, מדען, רופא וחוקר קטבים צרפתי (נולד ב-1867).
• 17 בספטמבר – אנרי לה שטלייה, כימאי צרפתי, נודע בעיקר בשל עקרון לה שטלייה שניסח, המגדיר מאפיינים של שיווי משקל כימי (נולד ב-1850).
• 5 בדצמבר – אוסקר ויסטינג, מגלה ארצות נורווגי, מהראשונים שהגיעו אל הקוטב הצפוני וגם אל הקוטב הדרומי (נולד ב-1871).
• 9 בדצמבר – חואן דה לה סיירבה, מהנדס אזרחי, מהנדס אווירונאוטיקה וטייס, מחלוצי הפיתוח של המסוק. הצלחתו הידועה היא המצאת האוטוג'ירו (נולד ב-1895).
• 18 בדצמבר – אנדריה מוהורוביצ'יץ', מטאורולוג וסייסמולוג קרואטי, נודע בעיקר בזכות תחום אי הרציפות מוהורוביצ'יץ' (מוהו) שנקרא על שמו (נולד ב-1857).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 1936 במדע בוויקישיתוף