1994 במדע
שנה במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1994.
אסטרונומיה עריכה
- 16-22 ביולי – שרידים של השביט שומייקר-לוי 9 פוגעים בצדק
- 21 ביולי – גילוי גלקסיית קשת האליפסואידית הננסית ככל הנראה גלקסיית הלוויין הקרובה ביותר לשביל החלב
- 12 באוקטובר – סיום הקשר עם הגשושית מגלן
ארכאולוגיה עריכה
.jpg)
ביוכימיה עריכה
- עגבנייה מסוג Flavr Savr עם שיפור גנטי אושרה למאכל בארצות הברית
- גילוי GFP, חלבון פלואורסצנטי ירוק שהפך כלי חשוב במחקר הביולוגי
טכנולוגיה עריכה
- 6 במאי – פתיחת מנהרת התעלה בין צרפת לאנגליה
- 6 באוגוסט – הסמרטפון הראשון, "סיימון" של IBM מוצע למכירה
- 3 בדצמבר – קונסולת המשחקים של חברת סוני פלייסטיישן משווקת לראשונה ביפן
- פיתוח דיודה פולטת אור כחול בעוצמת אור גבוהה ביפן, הישג טכנולוגי שזיכה את המפתחים בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2014
- קוד QR הומצא ביפן על ידי דנסו, חברה בת של קונצרן טויוטה
כימיה עריכה
מדעי המחשב עריכה
- ינואר – דייוויד פיילו וג'רי יאנג, סטודנטים בסטנפורד מפרסמים מדריך אתרים בשם "המדריך של דייוויד וג'רי לרשת" באפריל שונה שמו ל-Yahoo!
- 14 במרץ – שחרור גרסה ראשונה של לינוקס
- 12 באפריל – הודעת דואר זבל מסחרית ראשונה נשלחה על ידי זוג עורכי דין לורנס קנטר ומרתה סיגל, שפרסמו את מומחיותם בנושא מתן שירותים משפטיים למהגרים
- 5 ביולי – ג'ף בזוס משיק את חברת אמזון
- 13 באוקטובר – הודעה על שחרור דפדפן Netscape Navigator כתוכנה חופשית במהלך נובמבר.
- לאונרד אדלמן משתמש לראשונה ב-DNA ככלי חישוב ומדגים שלחישוב מולקולרי יש פוטנציאל ככלי לפתרון בעיות קומבינטוריות
- הספר האלקטרוני הראשון; ספרי פינגווין מציעים למכירה את ספרו של פטר ג'יימס "Host on two" עם תקליטון כתוספת לפורמט הרגיל
- צוות חוקרים של CERN הוכיח קיום של כדור גלואונים
רפואה עריכה
- אוקטובר – ספריית קוקרן מודגמת לראשונה לציבור הרחב, הספרייה מנגישה אוסף מאגרי מידע שכוללים סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות שמסכמים ומפרשים תוצאות של מחקר רפואי שעומד בקריטריונים המקובלים בקהילה המדעית
- 15 בדצמבר – המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מפרסם קריטריונים לאבחון תסמונת התשישות הכרונית
- גן מדכא סרטן מסוג BRCA1 שובט בהצלחה על ידי מדענים מאוניברסיטת יוטה, המכון הלאומי על מדעי רפואה סביבתיים (NIEHS) וחברת Myriad Genetics, זהו אחד הגנים המקושרים לנטייה תורשתית לפיתוח סרטן שד וסרטן שחלה
- ההמיספרה המערבית מוכרזת כנקיה ממחלת שיתוק ילדים
פרסים עריכה
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - ברטרם ברוקהאוז, קנדה, קליפורד שוּל (Clifford Shull), ארצות הברית, על תרומה חלוצית לפיתוח טכניקות של פיזור נייטרונים לחקירת מצב מעובה
- פרס נובל לכימיה - ג'ורג' אולה, ארצות הברית, על תרומתו לכימיית הקרבוקטיון.
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - אלפרד ג. גילמן, מרטין רודבל ארצות הברית, על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותות בתא
- מדליית פילדס - ז'אן בורגיין, יפים זלמנוב, ז'ן-כריסטוף יוקוז, פייר-לואי ליון
- פרס טיורינג - אדוארד פייגנבאום, ראג' רדי
- פרס ישראל
- חקר המקרא - משה גרינברג, משה ויינפלד
- חקר התלמוד - חיים זלמן דימיטרובסקי
- חקר מחשבת ישראל - אליעזר שביד
- חקר הכלכלה - ישראל אומן, מיכאל ברונו
- חקר הביוכימיה - אברהם הרשקו, נתן שרון
נפטרו עריכה
- 25 בינואר – סטיבן קלין (Stephen Kleene), מתמטיקאי אמריקאי, מחלוצי מדעי המחשב, בין תרומותיו אפיון כוכב קלין (נולד ב-1909)
- 3 בפברואר – אנטולי אלכסנדרוב, פיזיקאי סובייטי, היה נשיא האקדמיה הרוסית למדעים וזכה לעיטורים ולפרסים רבים בברית המועצות, עמד בראש הצוות המדעי שפיתח את הכור גרעיני שהיה בשימוש בצ'רנוביל (נולד ב-1903)
- 9 בפברואר – הווארד מרטין טמין, גנטיקאי אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1975 על חלקו בגילוי האנזים רוורס טרנסקריפטאז (האנזים המשעתק לאחור) (נולד ב-1934)
- 28 בפברואר – ז'אן גוטמן, גאוגרף אנגלי-צרפתי, עסק בגאוגרפיה אנושית בתחומי המשנה של גאוגרפיה עירונית, פוליטית, כלכלית, היסטורית ורגיונלית, טבע את המושג מגלופוליס (נולד ב-1915)
- 17 במרץ – שרלוט אאורבך, ביולוגית וגנטיקאית יהודייה-אנגלייה, ילידת גרמניה. ממניחי היסודות למדע המוטגנסיס, ידועה בעיקר בזכות הגילוי שניתן לגרום למוטציות בגנים באמצעים כימיים (נולדה ב-1899)
- 24 במרץ – ואלה נאוטה, נוירולוג ומדען מוח אמריקאי ממוצא הולנדי, חסיד אומות העולם (נולד ב-1916)
- 17 באפריל – רוג'ר וולקוט ספרי, נוירופסיכולוג ונוירוביולוג אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה (1981) על מחקרו לגבי חצויי־מוח, בעיקר אנשים שבשל מחלת הנפילה כרתו להם את חלקו של המוח המחבר בין שתי ההמיספרות (כפיס המוח) (נולד ב-1913)
- 6 ביולי – ג'וליאן שווינגר, פיזיקאי אמריקאי-יהודי. חתן פרס נובל לפיזיקה (1965) על חלקו בעבודה בסיסית באלקטרודינמיקה קוונטית בעלת מסקנות פורצות דרך לפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים (נולד ב-1918)
- 11 ביולי גארי קילדל, מדען מחשב אמריקני וממציא בתחום המיקרו-מחשבים, היה אחד מחלוצי התחום של מחשבים רב-שימושיים (נולד ב-1942)
- 29 ביולי – דורותי קרופוט הודג'קין, כימאית בריטית, כלת פרס נובל לכימיה (1964) על מחקריה החלוציים בקריסטלוגרפיית קרני-X, שיטה לפענוח המבנה המרחבי של מולקולות ביולוגיות (נולדה ב-1910)
- 9 באוגוסט – הלנה רשובה, מתמטיקאית פולנייה, פעלה בתחומי יסודות המתמטיקה (לוגיקה מתמטית ותורת הקבוצות) ולוגיקה אלגברית (נולדה ב-1917)
- 18 באוגוסט – ישעיהו ליבוביץ, מדען והוגה דעות, נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית" (נולד ב-1903)
- 18 באוגוסט – ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג', ביוכימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה (1952) על חלקו בהמצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין (נולד ב-1914)
- 19 באוגוסט – לינוס פאולינג, כימאי-פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה (1954) על מחקריו בעניין טבעו של הקשר הכימי וחתן פרס נובל לשלום (1962) על המערכה שהוביל נגד ניסויים גרעיניים מעל פני הקרקע (נולד ב-1901)
- 17 בספטמבר – קרל פופר, פילוסוף אוסטרי-בריטי יהודי, מהפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה-20 בכלל, ובפילוסופיה של המדע בפרט (נולד ב-1902)
- 30 בספטמבר – אנדרה לווף, מיקרוביולוג יהודי צרפתי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1965) על גילוי המנגנון שבאמצעותו וירוסים מסוימים (הקרויים פרו-וירוסים) מדביקים חיידקים (נולד ב-1902)
- 21 בנובמבר – וִילֶם יָקוֹבּ לוּיְטֶן, אסטרונום הולנדי - אמריקאי, התפרסם בעיקר במדידת התנועה העצמית של כוכבים, בגילוי כוכבים שכנים של מערכת השמש ובחקר של ננסים לבנים (נולד ב-1899)
- 27 בנובמבר – שלהבת פְרַיֶאר, מדען ישראלי ודמות מפתח בתחום הגרעין בישראל (נולד ב-1920)
קישורים חיצוניים עריכה
