"C Jam Blues" הוא סטנדרט ג'אז שהלחין ב-1942 דיוק אלינגטון וביצעו מוזיקאים רבים אחרים, בהם דייב גרוזין, ג'אנגו ריינהארדט, אוסקר פיטרסון וצ'ארלס מינגוס.

"C Jam Blues"
סינגל
יצא לאור 1942 עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן דיוק אלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע עריכה

כפי שהכותרת מרמזת, היצירה עוקבת אחר צורת בלוז בת שתים עשרה תיבות במפתח דו מז'ור. המנגינה ידועה בכך שהיא קלה במיוחד לנגינה, כאשר המנגינה כולה כוללת שני צלילים בלבד: G ו-C.

הופעה כוללת בדרך כלל כמה סולואים מאולתרים. כותב המנגינה המקורית הוא ככל הנראה הקלרניתן ברני ביגרד ב-1941, אך הדבר אינו ודאי. [1]

הקלטות עריכה

  • סרט בשחור-לבן של אלינגטון שהופק ב-1942, סרט בשם Jam Session, מתאר ג'אם סשן שבו אלינגטון מתחיל לנגן בקונטרבס ואליו מצטרפים בהדרגה חברים נוספים בלהקתו, ביניהם המתופף סוני גריר והחצוצרן רקס סטיוארט.
  • מנהיג להקת ה-Western Swing, בוב וילס ו-His Texas Playboys, הקליטו את הקטע במועד מסוים שבין 1945 ל-1947 כחלק מהתמלילים של טיפאני (Tiffany Transcriptions). [2]
  • ביל דוג'ט הקליט גרסה באלבום המחווה שלו מ-1958, Salute to Duke Ellington (King).
  • "C Jam Blues" שימש את להקת Bonzo Dog Doo-Dah כבסיס לשירם "The Intro and the Outro". [3]
  • מאלגרו מילר ונילס-הנינג ארסטד פדרסן כללו את השיר באלבומם The Duets משנת 1999. [4]
  • רביעיית דייב ברובק ביצעה קטע זה בשידור חי בפסטיבל הג'אז של ניופורט ב-1958; ההקלטה מופיעה באלבומם Newport 1958. [5]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "C Jam Blues (1942)". JazzStandards.com. נבדק ב-3 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ San Antonio Rose. Tiffany Transcriptions page 351.
  3. ^ Tracey, Ed (18 בספטמבר 2016). "Odds & Ends: News/Humor (with a "Who Lost the Week?" poll)". Daily Kos. נבדק ב-11 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Mulgrew Miller Discography". jazzdisco.org. נבדק ב-7 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Recordings". Dave Brubeck Jazz. נבדק ב-2020-03-29.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.