ליל דורק

ראפר, זמר ופזמונאי אמריקאי

דורק דריק בנקסאנגלית: Durk Derrick Banks; נולד ב-19 באוקטובר 1992), הידוע בשם הבמה ליל דורק (Lil Durk), הוא ראפר, זמר ופזמונאי אמריקאי.

ליל דורק
לידה 19 באוקטובר 1992 (בן 31)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Durk Derrick Banks עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Lil Durk עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Paul Robeson High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת היפ הופ, R&B עכשווי, הארדקור ראפ, גנגסטא ראפ, טראפ, מוזיקת דריל, Chicago hip hop עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית אפרו־אמריקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דאף ג'אם, אינטרסקופ רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
lildurk.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה עריכה

בשנת 2011, בנקס התחיל להתייחס למוזיקה ברצינות. לאחר שתוכניות החתימה שלו עם צ'יף קיף ופרנץ' מונטנה נפלו,[1] הוא חשב לראפרפ כ"קריירה במשרה מלאה", לאחר צאתם של שני הסינגלים שלו, "Sneak Dissin'‎" ו-"I'ma Find", כל אחד מהם קיבל ביקורות חיוביות בעיקר.[2] ב-19 באוקטובר 2012 הוציא דורק את המיקסטייפ השלישי שלו, Life Ain't No Joke, שהורד למעלה מ-216,000 פעמים ב-DatPiff.[3]

בדצמבר 2012 הוציא דורק את השיר "L's Anthem", שזכה לרמיקס בהשתתפות פרנץ' מונטנה.[4] בעקבות פופולריות הסינגל "L's Anthem" והשיר שאחריו, "Dis Ain't What U Want", הוחתם דורק בחברת התקליטים דאף ג'אם, תחת הקולקטיב שהקים, Only the Family.[5] ב-14 באוקטובר 2013 הוציא דורק את המיקסטייפ הרביעי שלו, Signed to the Streets,[6] שדורג במקום השמיני ברשימת המיקסטייפים הטובים ביותר מ-2013 של מגזין רולינג סטון.[7]

ב-2 ביוני 2015 הוציא דורק את אלבום הבכורה שלו, Remember My Name, מתוכו הסינגל המוביל "Like Me" בהשתתפות ג'רמי.[8] האלבום הגיע למקום ה-14 במצעד הבילבורד 200.[9] בהמשך השנה, הוציא דורק את המיקסטייפ 300 Days, 300 Nights.[10] על מנת לקדם את המיקסטייפ, הוציא דורק את הסינגל "My Beyoncé", שזכה בתואר הזהב מאיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי.[11][12]

ב-22 ביולי 2016 הוציא דורק את אלבומו השני, Lil Durk 2X, שהגיע למקום ה-29 במצעד הבילבורד 200 וזכה לשבחים ממבקרי המוזיקה.[13][14] בהמשך השנה, הוציא את המיקסטייפ They Forgot.[15]

במהלך 2017, הוציא דורק ארבעה מיקסטייפים, שזכו להצלחה במצעדי הבילבורד. המיקסטייפ ה-12 שלו, אותו הוציא בשנה שלאחר מכן, נקרא Just Cause Y'all Waited.[16][17] המיקסטייפ הגיע למקום ה-57 במצעד הבילבורד 200 ולמקום החמישי במצעד האלבומים העצמאיים של הבילבורד. בהמשך השנה, הוציא דורק את אלבומו השלישי, Signed to the Streets 3, באמצעות חברת התקליטים אינטרסקופ רקורדס, בה חתם חודשים ספורים לפני צאתו.[18] האלבום הצליח גם הוא להיכנס אל מצעדי הבילבורד.

בשנת 2019 הוציא דורק את אלבומו הרביעי, Love Songs 4 the Streets 2, המהווה כהמשך למיקסטייפ שלו מ-2017 הנושא את שם זה. האלבום הגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד 200, והיה לאלבום המצליח ביותר של דורק במצעדי הבילבורד.

במאי 2020 הוציא את אלבומו החמישי, Just Cause Y'all Waited 2,[19] מתוכו הסינגל "3 Headed Goat" בהשתתפות פולו ג'י וליל בייבי, שזכה להצלחה. האלבום עצמו הגיע בשיאו למקום השני במצעד הבילבורד 200.[20] בהמשך השנה, התארח דורק בשירו של הראפר דרייק, "Laugh Now Cry Later", שהגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100 וזכה במועמדות לפרס גראמי בקטגוריות "ביצוע הראפ המלודי הטוב ביותר" ו"שיר הראפ הטוב ביותר" בטקס פרסי גראמי ה-63.[21]

ב-24 בדצמבר 2020, הוציא את אלבום האולפן השישי שלו, The Voice, שהגיע למקום השלישי במצעד הבילבורד 200. הסינגל הראשי מתוך האלבום הנושא את שמו הגיע למקום ה-20 במצעד שירי הראפ. האלבום מהווה כמחווה לחברו של דורק, הראפר קינג וון, שנרצח ב-6 בנובמבר 2020. וון מופיע בעטיפת האלבום ומשתתף בשיר "Still Trappin'", מתוך האלבום.[22]

ב-4 ביוני 2021 הוציא יחד עם הראפר ליל בייבי את אלבומם המשותף, The Voice of the Heroes. בשנת 2022 יצא אלבום הסולו שלו, 7220, שהגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד 200.

אלבום האולפן השמיני שלו, Almost Healed, יצא לאור ב-26 במאי 2023. מתוך האלבום יצא הסינגל "All My Life" בהשתתפות ג'יי קול, שהגיע למקום השני במצעד בילבורד הוט 100. האלבום נמכר ב-125 אלף יחידות בארצות הברית בשבוע הראשון לצאתו והגיע למקום השלישי בבילבורד 200.[23] ב-17 בנובמבר הוציא את אלבום האוסף Nightmares in the Trenches עם אמנים שונים, שהגיע למקום ה-114 במצעד הבילבורד 200.[24]

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי אולפן עריכה

  • 2015: Remember My Name
  • 2016: Lil Durk 2X
  • 2018: Signed to the Streets 3
  • 2019: Love Songs 4 the Streets 2
  • 2020: Just Cause Y'all Waited 2
  • 2020: The Voice
  • 2022: 7220
  • 2023: Almost Healed

אלבומים משותפים עריכה

אלבומי אוסף עריכה

  • 2018: Only the Family Involved Vol.1
  • 2018: Only the Family Involved Vol.2
  • 2019: Family over Everything
  • 2023: Nightmares in the Trenches

מיקסטייפים עריכה

  • 2011: I'm a Hitta
  • 2012: I'm Still a Hitta
  • 2012: Life Ain't No Joke
  • 2013: Signed to the Streets
  • 2014: Signed to the Streets 2
  • 2015: 300 Days, 300 Nights
  • 2016: They Forgot
  • 2017: Love Songs for the Streets
  • 2017: Supa Vultures (עם ליל ריס)
  • 2017: Signed to the Streets 2.5
  • 2017: Bloodas (עם טי גריזלי)
  • 2018: Just Cause Y'all Waited

פרסים ומועמדויות עריכה

שנה פרס קטגוריה עבודה מועמדת תוצאה מקור
2021 פרס גראמי ביצוע הראפ המלודי הטוב ביותר "Laugh Now Cry Later" (עם דרייק) מועמדות [25]
2022 פרס גראמי אלבום השנה Donda (כאמן משתתף) מועמדות [26]
2024 פרס גראמי ביצוע הראפ המלודי הטוב ביותר "All My Life" (בהשתתפות ג'יי קול) זכייה [27]
פרס בחירת הקהל שיר שיתוף הפעולה של השנה מועמדות [28]
פרס המוזיקה של iHeartRadio שיתוף הפעולה הטוב ביותר בהמתנה [29]
שיר ההיפ הופ של השנה בהמתנה
אמן ההיפ הופ של השנה ליל דורק בהמתנה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליל דורק בוויקישיתוף


הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Lil Durk on Why He Left Def Jam, Never Signed a Contract with French Montana". www.vladtv.com.
  2. ^ "Lil Durk Started When?". Complex. 2 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Lil Durk – Life Aint No Joke Hosted by DJ Moondawg & DJ Victoriouz Mixtape – Stream & Download". DatPiff. 19 באוקטובר 2012. נבדק ב-22 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Lil Durk to Feature Yo Gotti, Juelz Santana, Meek Mill & Future on "Ls Anthem (Remix)"". XXL. 2 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Moore, Jacob (25 ביוני 2012). "Lil Durk and Lil Reese Speak on Signing to Def Jam". נבדק ב-22 ביוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Ortiz, Edwin (10 באוקטובר 2013). "Mixtape: Lil Durk "Signed To The Streets"". Complex. נבדק ב-2 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Lil Durk, 'Signed to the Streets' – 10 Best Mixtapes of 2013". Rollingstone.com. נבדק ב-2 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Like Me (feat. Jeremih) [Explicit] – Single by Lil Durk". iTunes Store (US). נבדק ב-17 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Harling, Danielle. "Hip Hop Album Sales: Lil Durk, Jason Derulo & Boosie Badazz". HipHopDX. נבדק ב-10 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Lil Durk – 300 Days 300 Nights Hosted by OTF Mixtape – Stream & Download". 15 בדצמבר 2015. נבדק ב-22 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Gold & Platinum - RIAA". riaa.com.
  12. ^ "Lil Durk and Dej Loaf's 'My Beyonce' Certified Gold - Welcome To KollegeKidd.com". kollegekidd.com. 7 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Lil Durk 2X [Explicit] by Lil Durk". iTunes Store (US). נבדק ב-22 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Lil Durk Lil Durk 2X Chart History". billboard.com.
  15. ^ "Premiere: Listen to Lil Durk's 'They Forgot' Mixtape f/21 Savage, Jadakiss, and More". XXL. 26 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Lil Durk Leaves Def Jam and Drops 'Just Cause Y'all Waited' EP". Complex.
  17. ^ "Lil Durk Announces Departure From Def Jam, Premieres New Video 'How I Know' Feat. Lil Baby: Exclusive". billboard.com.
  18. ^ "Lil Durk Signs to Alamo/Interscope Records". xxl.com. 27 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Grant, Shawn (28 באפריל 2020). "Lil Durk to Release 'Just Cause Y'all Waited 2' Album in May". The Source. נבדק ב-7 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Caulfield, Keith (17 במאי 2020). "NAV's 'Good Intentions' Debuts at No. 1 on Billboard 200 Albums Chart". Billboard. נבדק ב-17 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Drake". Billboard. נבדק ב-2020-08-25.
  22. ^ Bloom, Madison (24 בדצמבר 2020). "Lil Durk Releases New Album The Voice". Pitchfork. נבדק ב-25 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Caulfield, Keith (4 ביוני 2023). "Taylor Swift's 'Midnights' Jumps Back to No. 1 on Billboard 200 After Release of Deluxe Editions". Billboard. נבדק ב-4 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Rosalie Cabison, Billboard 200™, Billboard, ‏2 בדצמבר 2023 (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ Breaking Music News & Events | GRAMMY.com, grammy.com
  26. ^ 2022 GRAMMYs Awards Show: Complete Winners & Nominations List | GRAMMY.com, grammy.com
  27. ^ 2024 GRAMMY Nominations: See The Full Winners & Nominees List | GRAMMY.com, grammy.com
  28. ^ Taylor Swift, 'Barbie' and 'Grey's Anatomy' Score at 2024 People's Choice Awards: See the Full List of Winners, Peoplemag (באנגלית)
  29. ^ Steven J. Horowitz, Taylor Swift, SZA, Olivia Rodrigo Lead 2024 iHeartRadio Music Awards Nominations, Variety, ‏2024-01-18 (באנגלית אמריקאית)