בית טארגאריין

בית טארגאריין הוא בית אצולה דמיוני המופיע בסדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" שכתב ג'ורג' ר. ר. מרטין. לאורך הסדרה בית טארגאריין מהווה שחקן חשוב בעלילה ופרקים רבים בספרים סובבים סביב הנצר האחרון לבית טארגאריין דאינריז טארגאריין.

היסטוריהעריכה

במקור, חיו בני בית טארגאריין באמיפרייה העתיקה ואליריה, אולם לאחר חלום-נבואי של דייניז "החולמת" אשר חזתה את חורבן ואליריה, עזבו אותה הטארגאריינים והתיישבו באי דרגונסטון. לאחר חורבן ואליריה נותרו הטארגרייאנים אדוני הדרקונים היחידים בעולם. מנהיגי הבית אשר חיו בדרגונסטון נשאו את התואר "הלורד של דרגונסטון", והאחרון שבהם היה אאיגון הראשון.

בית טארגאריין כשליטי שבע הממלכותעריכה

הכיבוש של אאיגוןעריכה

ב-2 לפני הכיבוש, החליט אאיגון "הדרקון" טארגאריין, ביחד עם אחיותיו/נשותיו ויסנייה ורייניז לאחד את ווסטרוז, אשר עד אותה תקופה הייתה מחולקת לשבע ממלכות נפרדות, ולהפוך אותה לממלכה מאוחדת אחת, תחת מלך אחד. בעזרת שלושת הדרקונים עליהם רכבו האחים יצאו אאיגון, אשר בעקבות מסע זה נקרא "הכובש" ושתי אחיותיו למלחמה אשר בסופה הצליחו לכבוש שש מתוך שבע הממלכות אשר הרכיבו את ווסטרוז, למעט דורן אשר נשבעה אמונים לשושלת טארגאריין רק כ-200 שנים לאחר מסע הכיבושים של אאיגון.

בעקבות המלחמה הקים אאיגון את העיר מעלה המלך ובארמונו הציב את כס הברזל, שאותו יצר מחרבות אויביו המובסים וחישל בלהבותיו של דרקונו, באלריון "האימה השחורה". כס הברזל הפך עם השנים לסמל שלטונו של אאיגון והמלכים אשר שלטו אחריו. בסך הכל שלט אאיגון הכובש כ-37 שנים בווסטרוז ושמו נקשר בסיפורים ומעשיות רבות בשבע הממלכות. לאאיגון נולדו שני בנים, יורשו ובנו הבכור מאחותו הצעירה רייניז - אאיניז ובנו הצעיר מאחותו ויסנייה - מייגור "האכזר".

אאיניז הראשון ומייגור האכזרעריכה

לאחר מותו של אאיגון הראשון, ירש אותו בנו אאיניז הראשון לשמו. בניגוד לאביו הלוחם והכובש, אאיניז היה אדם עדין ונחבא אל הכלים, אשר לא היה מתאים למלוכה ביבשת אשר עד לפני שנים לא רבות הייתה מפולגת ומסוכסכת. שלטונו הקצר של אאיניז זכור כחלש ובעייתי, בעיקר בשל התקוממות דתית של מאמיני דת השבעה אשר התנגדו לנישואי הקרובים וגילוי העריות בהן היה ידוע בית טארגאריין, בהתאם למסורת ואליריה. שלטונו של אאיניז נמשך כחמש שנים ולאחר מותו גזל אחיו מייגור, הידוע בכינויו "האכזר" את הכתר מבנו הבכור של אאיניז, אאיגון, ושלט בממלכות במשך שש שנים. תקופת שלטונו של מייגור זכורה כתקופה של מלחמה וזוועות אשר חוללו מייגור ותומכיו. מייגור הצליח לדכא חלק מההתקוממות הדתית נגדו ונגד ביתו אך באותה נשימה רצח שניים מאחייניו. מייגור מצא את מותו באופן מסתורי על כס הברזל וכיוון שלא היו לו צאצאים משלו, ירש אותו בנו הצעיר של אאיניז, ג'אהריז הראשון לשמו.

ג'אהריז "החכם" טארגארייןעריכה

לאחר תקופת שלטונו של דודו, עלה על כס הברזל ג'אהריז, בנו הצעיר של אאיניז, כשהוא בן 14 בלבד. למרות גילו הצעיר, הוא הקפיד לבחור את יועציו בקפידה, והיה נחוש בדעתו שלא להיות מלך אכזר כמו דודו, אך גם לא חלש כמו אביו. לצד אחותו/אשתו אליסיין החל ברפורמות רבות אשר נועדו לחזק את פשוטי העם ובכך, את שבע הממלכות. תקופת מלכותו של ג'אהריז נמשכה חמישים וחמש שנים, הארוכה ביותר בהיסטוריה של ווסטורז והוא זכור בתור מלך אהוב הן על העם, והן על מעמד האצולה בווסטרוז. רבים מחשיבים את ג'אהריז למלך הטוב ביותר שישב על כס הברזל.

ויסריז הראשון ו"ריקוד הדרקונים"עריכה

במותו היה ג'אהריז בן שישים ותשע, ובזמן זה הספיק לחיות יותר ממרבית ילדיו אשר הגיעו לבגרות. בעקבות מותם של שני בניו הבוגרים נותר ג'אהריז ללא יורש ברור וחששו ממלחמת אזרחים בתוך בית המלוכה הביא אותו לכנס אספה של כלל הלורדים הבכירים ביבשת אשר בסופה הוכרז כי נכדו, ויסריז הוא שיירש את ג'אהריז. שלטונו של ויסריז הראשון לשמו נמשך עשרים ושש שנים. בתחילת שלטונו, בהיעדר בנים זכרים הכריז ויסריז על בתו רהאיינירה כיורשת ודרש מכלל הלורדים בווסטרוז להישבע לה אמונים אולם, לאחר מות אשתו הראשונה אמה טארגאריין ונישואיו לליידי אליסנט הייטאוור נולדו לויסריז שני בנים, אשר הבוגר מביניהם אאיגון נתפס בעיני רבים כיורשו הלגיטימי של ויסריז מעצם היותו זכר. שלטונו של ויסריז נחשב לתקופת שלום בממלכה אך גם בתור התקופה בה ניצני הסכסוך בתוך בית המלוכה החלו לפרוח כאשר חצר המלוכה התחלקה לשניים - "השחורים" אשר תמכו בזכותה של רהאיינירה לשלטון ו"הירוקים"- תומכי אאיגון ואימו אליסנט לשלטון. שמות הקבוצות נובעים מהצבעים אשר לבשו רהאיינירה ואליסנט בחצר המלוכה.

אליסנט ותומכיה הסתירו את דבר מותו של ויסריז, ובמקום רהאיינירה אשר שהתה באותה תקופה באי דרגונסטון, הוכתר אחיה-למחצה אאיגון בתור אאיגון השני לשמו. בעקבות גזילת הכתר על ידי הירוקים פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין שני המחנות. שני הצדדים החזיקו בדרקונים והשתמשו בהם לצורכי המלחמה אשר גררה אחריה את היבשת כולה. בסופה של המלחמה נהרגו שני האחים - רהאיינירה ואאיגון השני ובעקבות חוסר ביורשים זכרים של אאיגון ופשרה בין שני הצדדים הלוחמים, הוכתר בנה הצעיר של רהאיינירה אאיגון בתור אאיגון השלישי לשמו. עם זאת המלחמה גבתה מחיר כבד מבית טארגאריין שכן כלל הדרקונים אשר היו בשליטתם, ולמעשה היו הדרקונים האחרונים בעולם נהרגו במהלך או לאחר המלחמה ובכך איבד בית טארגאריין את סמל שלטונו השני ואת הנשק החזק ביותר בשליטתו.

לאחר ריקוד הדרקוניםעריכה

בשנים לאחר ריקוד הדרקונים, הפכו מלכי טארגאריין מאדוני דרקונים למלכים על פי מסורת. שושלת טארגאריין שלטה בשבע הממלכות לאורך 300 שנים אך מעולם לא הצליחה לחזור לכוחה אשר קדם לריקוד הדרקונים.

אאיגון השלישי, דיירון הראשון וביילור הראשוןעריכה

לאחר ריקוד הדרקונים שלט בשבע הממלכות בנה של רהאיינירה ואחיינו של אאיגון השני, אאיגון השלישי אשר היה בכינויו "חסר המזל". שלטונו של אאיגון זכור בזכות מותו של הדרקון האחרון לבית טארגאריין ומלכותו המלנכולית של אאיגון, אשר איבד את רוב בני משפחתו במלחמה. בנוסף, אחיו הצעיר של המלך, ויסריז נחשב למת לאחר שנעלם בקרב ימי ממנו נמלט אאיגון, אולם לאחר שנים התגלה כי ויסריז שרד וחי ביבשת אסוס כאסיר פוליטי ולאחר תשלום כופר הוא הוחזר למעלה המלך ולאחיו הגדול, ביום שתואר בתור היום המאושר היחיד למלך אאיגון אשר מינה את אחיו הצעיר לתפקיד ימין המלך.

לאחר מותו של אאיגון עלה לשלטון בנו הבכור דיירון, אשר כונה "הדרקון הצעיר" ובמהרה החל המלך הצעיר לתכנן פלישה לממלכה היחידה שעדיין לא סרה למרותו של כס הברזל - דורן. המלך דיירון הצליח בתחילה לכבוש את דורן ואף להחזיק בה לתקופה קצרה אך מרידות ולחימת גרילה ערערו את שלטונו בממלכה, ולבסוף לאחר ארבע שנות שלטון, התנקשות בחייו של דיירון הביאה קץ לשלטון טארגאריין בדורן.

בשל גילו הצעיר של המלך והעובדה שלא התחתן ולא השאיר אחריו יורשים, אחיו הצעיר ביילור עלה לשלטון לאחר מותו. בניגוד לאחיו לא היה ביילור לוחם אלא מאמין אדוק בדת השבעה והוא זכור בתור "ביילור המבורך" בשל הרפורמות וההטבות הרבות שחוקק למען דת השבעה. למרות זאת, ביילור זכור כפאנאט אשר כלא את אחיותיו במשך עשר שנים על מנת שלא יוכלו לפתות אותו לפגוע בנדריו. במותו נותרה הממלכה ללא יורשים ולכן ירש אותו דודו ואחיו הצעיר של אביו, ויסריז השני לשמו.

ויסריז השני ואאיגון "הלא ראוי" הרביעיעריכה

לאחר מותו של ביילור, ימין המלך לשלושת המלכים האחרונים ויורש העצר ויסריז השני עלה לשלטון. שלטונו זכור כתקופת שקט לממלכה השבעה ממלחמות אך מותו המפתיע, כשנה בלבד לאחר הכתרתו קטע את שלטונו ובמקומו עלה לשלטון בנו הבכור אאיגון הרביעי.

שלטונו של אאיגון הרביעי זכור לרעה בווסטרוז. במהלך כהונתו עסק המלך ברדיפת ממון ובניאוף, במקום לשלוט בממלכה. אאיגון קידם בעלי תפקידים על פי הרווח האישי שלו מקידומם ובזכות מתנות שהעניקו למלך. הוא זכור באהבתו לנשים ובמיוחד בשל העובדה כי הביא לעולם כ-13 ממזרים ידועים. כמו כן, זכור במיוחד הסכסוך של אאיגון עם בנו ויורשו דיירון, אשר התנגד לשלטונו המושחת של אביו. אאיגון ניסה לבטל את זכות הירושה של דיירון בשל חוסר החיבה המובהק בין השניים אך לא הצליח בכך. לקראת מותו, העניק אייגון הכרה לממזריו, המוכר ביניהם היה דיימון אשר לו הוריש אאיגון את החרב "בלאקפייר"- חרבם של מלכי טארגאריין לאורך השנים ואשר משמה לקח דיימון את שם משפחתו החדש. ההכרה הרשמית בממזרים זו פגעה קשות בבית טארגאריין בשנים שלאחר שלטונו הרה האסון של אאיגון "הלא ראוי".

מרידות בלאקפייר ואיחוד דורןעריכה

לאחר מותו של אאיגון הרביעי עלה לשלטון בנו, דיירון השני. בניגוד לאביו, דיירון זכור כמלך נדיב וחכם ושמו נזכר כדיירון "הטוב". בתחילת שלטונו תיקן דיירון את העוולות של שלטון אביו, וקידם לתפקידים בכירים אנשים מתאימים. בנוסף, ההישג הגדול ביותר שניתן לזקוף לזכותו הוא כניסתה של דורן לאחדות ווסטרוז בדרכים דיפלומטיות ולא במלחמה, הישג שאליו שאפו כל מלכי טארגאריין, במשך כ-200 שנה. בתקופת שלטונו של דיירון התקיימו שתי מרידות זכורות של בית בלאקפייר בהובלת דיימון בלאקפייר - ממזרו של אאיגון ואחיו למחצה של דיירון. דיירון ובניו הצליחו לדכא את שתי המרידות אך צאצאיו של דיימון שרדו והמשיכו את התנגדותם לבית טאגאריין שנים רבות.

אאיריז השני ומייקאר הראשוןעריכה

לאחר מותו של דיירון השני, שלט בשבע הממלכות בנו השני, אאיריז הראשון. אאיריז זכור כמלך למדן ונחבא אל הכלים אשר התעניין יותר בלימוד מאשר בשלטון. המאורע הזכור ביותר בעת שלטונו הוא מריד בלאקפייר השלישי אשר אותו דיכא אחיו הצעיר של המלך ויורשו - מייקאר.

אאיריז לא הותיר אחריו יורשים, ואחרי מותו עלה לשלטון אחיו הצעיר מייקאר. בניגוד לאחיו, מייקאר היה מלך-לוחם והוא זכור כאדם קשה ולא סלחן. הוא זכה בכינוי "הסדן" לאחר שהביא לבסוף לסיומן של מרידות בלאקפייר. מייקאר שלט בשבע הממלכות במשך 12 שנים, עד שמצא את מותו בקרב כנגד לורד מורד מדורן. לאחר מותו נקלעה הממלכה שוב לבעיית ירושה, משום ששני בניו הגדולים מתו לפניו, ובנו השלישי הוסמך כמלומד. לבסוף בחרו הלורדים של ווסטרוז בבנו הרביעי, אאיגון "הלא סביר".

אייגון החמישי וג'אהיריז השניעריכה

לאחר מותו של מייקאר בקרב, נבחר בנו אאיגון החמישי למלוכה. בחירה זו הייתה הפתעה שכן אאיגון היה בנו הרביעי של מייקאר, אשר בעצמו היה בן רביעי לאביו דיירון ולכן ניתן לו הכינוי "הלא סביר". אאיגון, אשר מעולם לא ציפה לשלוט, בילה את שנותיו המוקדמות כמלווה של האביר דאנקן "הגבוה" ורבים ממעמד האצולה ראו בו יותר פשוט עם מאשר אציל מתאים למלוכה. למרות הכל, הוכיח את עצמו אאיגון החמישי כמלך טוב ונדיב אשר תמך במעמד האיכרים. מלוכתו התחילה בחורף אכזרי אשר במהלכו דאג המלך למשלוח אספקה לכל רחבי הארץ, במטרה להציל איכרים רבים ככל האפשר. המלך בחר לטפל במרידות בצורה דיפלומטית ולא בכוח. שלטונו של אאיגון תם ב"טרגדיה בסאמרהול", שריפה קטלנית שבה נספו המלך אאיגון, בנו הבכור דאנקן "הקטן", חברו הטוב ומפקד משמר המלך דאנקן "הגבוה" ועוד רבים אחרים מחצר המלוכה. אאיגון החמישי היה לימים האאיגון האחרון שישב על כס הברזל.

לאחר מותו של אאיגון החמישי עלה לשלטון בנו השני ג'אהיריז. שלטונו זכור במיוחד בשל מרד בלאקפייר החמישי אשר דוכא גם הוא. המלך ג'אהיריז השני מת שלוש שנים בלבד לאחר שעלה למלוכה, והוא בן 37.

"המלך המטורף" וסוף שלטון טארגארייןעריכה

לאחר מותו של ג'אהיריז, עלה לשלטון בנו אאיריז השני. תחילת מלכותו של אאיריז נתפסה כמבטיחה שכן המלך הצעיר והנאה נתפס על ידי רבים כחכם ובעל שאיפות לשפר את הממלכה. עם השנים התברר כי המלך אינו שפוי: הוא חשד בסובבים אותו, היה אימפולסיבי ואכזר, ונהג לשרוף את אויביו בעודם בחיים, רבים מהם חפים מפשע. לצידו של המלך שלט הלורד טייוין לאניסטר כימין המלך, ורבים מחשיבים את טייוין כשליטה האמיתי של הממלכה בתקופתו של אאיריז, למרות רוחו של המלך.

כ-15 שנים לפני תחילת אירועי הספר הראשון, משחקי הכס, בעקבות חטיפתה של ליאנה סטארק על ידי יורשו של אאיריז - רהייגאר, חברו הלורדים רוברט באראתיאון, נד סטארק וג'ון ארין והכריזו על מרד באאיריז השני. המורדים נחלו הצלחות רבות נגד שלטון בית טארגאריין אשר הגדולה בהן היתה הקרב האגדי בין הנסיך רהייגאר לבין הלורד המורד רוברט, אשר בסופו חיסל רוברט את הנסיך. בשל פציעה אשר ספג בדו-קרב מול הנסיך רהייגאר לא היה ביכולתו להשלים את כיבוש מעלה מלך בעצמו, והוא שלח את חברו הטוב הלורד אדארד "נד" סטארק לכבוש את הבירה.

בהגיעו לבירה גילה הלורד סטארק כי כוחותיו של טייוין לאניסטר, אשר קיבלו גישה לעיר מהמלך אאיריז במחשבה כי הם באו לעזרתו, בזזו את העיר ורצחו רבים ממשפחת המלוכה, כולל ילדיו הצעירים ואשתו של הנסיך רהייגאר. המלכה ההריונית רהיילה ובנה הצעיר ויסריז ברחו לדרגונסטון וכך נצלו מרצח. כאשר הגיע הלורד סטארק לארמון, גילה כי חבר משמר המלך, ובנו של טייוין לאניסטר ג'יימי לאניסטר רצח את מלכו ובכך הביא לקץ שלטון בית טארגאריין שנמשך כ-300 שנים, ולעלייתו של בית באראתיאון.

מלכי טארגארייןעריכה

מלך	תקופת מלוכה בשנים
אאיגון הראשון	37
אאיניז הראשון	5
מייגור הראשון	6
ג'אהיריז הראשון	55
ויסריז הראשון	26
אאיגון השני	שנתיים
אאיגון השלישי	26
דיירון הראשון	4
ביילור הראשון	10
ויסריז השני	שנה
אאיגון הרביעי	12
דיירון השני	25
אאיריז הראשון	12
מייקאר הראשון	12
אאיגון החמישי	26
ג'אהיריז השני	3
אאיריז השני	22

שושלת טארגארייןעריכה

הערה: עץ משפחה בית טארגאריין על פי סדרת הספרים. השמות המודגשים בעץ מציינים את מלכי וסטרוז שישבו על כס הברזל.

לא ידועה

דאימון

ואלאנה ולאריון

אאיריון הראשון

לא ידועה

ויסיניה

אאיגון הראשון

ראיניז

ג'יין וסטרלינג

מאיגור הראשון

אאיניז הראשון

אליסה ולאריון

אליסאן

ג'איהאיריז הראשון

באילון

אליסה

איימה ארין

וייסריז הראשון

אליסנט הייטאוור

לא ידוע

באלון

לאנור ולאריון

ראינירה

דאמון

אאימונד

אאיגון השני

הילאינה

דאירון

לארה רוגאר

וייסריז השני

דאינאירה

אאיגון השלישי

ג'איהאירה

אאימון

נאירז

אאיגון הרביעי

דאינה

באילור הראשון

אלאינה

רהאינה

דאירון הראשון

דאירון השני

מיריה מארטל

דאינריז

מארון מארטל

דאימון

מאיקאר הראשון

דיאנה דיין

רהיאגל

אאיריז הראשון

אאילינור

באילור

ג'נה דונדאריון

אאימון

אאיגון החמישי

בת'ה בלאקווד

דאירון השלישי

אאיריון

ראי

דאילה

מאטאריס

ואלאר

קירה מתירוש

ג’איהאיריז השני

שיירה

דאנקן

רהאיל

אורמונד באראתיאון

לא ידוע

רהאילה

אאיריז השני

סטפון באראתיאון

ראיגאר

אליה מארטל

וייסריז השלישי

דאינריז

דרוגו

ראיניז השנייה

אאיגון השישי

ראייגו

דמויות בבית טארגארייןעריכה

אאיריז השני טארגארייןעריכה

אאיריז טארגאריין, השני לשמו, הוא האחרון משושלת טארגאריין שישב על כס הברזל כמלך שבע הממלכות בווסטרוז. נודע בכינוי "המלך המטורף", עקב אכזריותו.

הוא הופל מכסאו במהלך המרד של רוברט באראתיאון, שאל דגלו נאספו בתי אצולה רבים נוספים שמאסו בשלטון בית טארגאריין. כאשר הבין המלך שהמורדים עתידים לכבוש את עיר הבירה, פקד להחביא מצבורים של אש-פרא ברחבי העיר על מנת לשרוף אותה על יושביה (ביחד איתו) ובלבד שלא תיפול בידי המורדים. זו היתה הסיבה שבגללה רצח אותו ג'יים לאניסטר, אחד משומרי ראשו ב"משמר המלך", שמאותה עת נודע בשם "הקוטל-מלך" (אם כי לאניסטר יגלה את הסיבה האמיתית לרצח מלכו רק שנים לאחר מכן).

דאינריז טארגארייןעריכה

ערך מורחב – דאינריז טארגאריין

דאינריז טארגאריין נולדה לאחר מות אביה אאיריז, ואמה מתה בלידתה. היא נאלצה לברוח מן הממלכה יחד עם אחיה וייסריז, קרוב המשפחה היחיד שנותר לה, לערים החופשיות שמעבר לים הצר מחשש ש"החמס" יחפשו אחריהם ויהרגו אותם. אחיה החליט להשיאה לחאל דרוגו הדות'רקי בתמורה לצבא שינסה לכבוש חזרה את שבע הממלכות. לאחר מותו של חאל דרוגו ובנם המושתף, דאינריז הקימה לתחייה שלושה דרקונים מביצים עתיקות מאובנות ששרפה בלהבות. מאז ואילך נוספו לה הכינויים "אם הדרקונים" ו"הבלתי נשרפת".

וייסריז טארגארייןעריכה

וייסריז טארגאריין, כינה את עצמו המלך וייסריז השלישי לשמו, וכונה בפי אחרים "המלך האביון". לאחר שרוברט השתלט על ווסטרוז ועל כס הברזל, ברח וייסריז עם אחותו הקטנה דאינריז לערים החופשיות. בהמשך הוא נרצח על ידי חאל דרוגו, לאחר שדרש את כתר הזהב שהובטח לו. חאל דרוגו לקח תכשיטי זהב, התיכם, ושפך על ראשו את הזהב המותך. לאחר מותו הבינה דאינריז שווייסריז הוא לא הדרקון האחרון, משום שאש לא יכולה לפגוע בדרקון.

ראיגאר טארגארייןעריכה

נסיך דרגונסטון ויורש כס הברזל, אחיהם הבכור של ויסריז ודאינריז. היה נשוי לנסיכה אליה מדורן אך היה מאוהב גם בליאנה לבית סטארק, וחטיפתה הייתה למעשה האירוע שהחל את המרד של רוברט.

לאחר שהמלך אאיריז ארגן את תחרות "מלכת האהבה והיופי", בחר הנסיך ראיגאר בליאנה כמלכת האהבה והיופי שלו ובכך העדיף אותה על פני אשתו. מאוחר יותר באותה השנה, חטף הנסיך את ליאנה. כאשר אביה ריקארד עלה אל מעלה המלך יחד עם מאה מחייליו על מנת לדרוש מהנסיך חזרה את בתו, ציווה המלך אאיריז להרוג את חייליו, אסר את ריקארד ואת בנו בראנדון, והרג אותם באכזריות. לאחר מכן, דרש אאיריז מלורד ג'ון ארין מהבקעה כי יסגיר לידיו את בנו השני של ריקארד, נד סטארק, ואת חברו רוברט באראתיאון, ששהו בבקעת ארין כחניכים. הלורד ארין העדיף במקום זאת להרים את נס המרד שבסופו יופלו הטארגאריינים מהשלטון.

בעיצומו של המרד, נקטל הנסיך ראיגאר על ידי המלך רוברט ב"קרב על הקלשון".

הוא היה נשוי לאליה, נסיכת דורן מבית מארטל ולהם שני ילדים, שנקטלו באכזריות בידי סר גרגור קלגאן, אביר בשירות הלאניסטרים. מותו של ראיגאר סימן למעשה את סוף המלחמה. הסיבה העיקרית שמספר רב של בתי אצולה נשארו נאמנים לאאריז טארגארין ("המלך המטורף") היא נאמנותם לראיגאר, בנו ויורשו.

בסדרת הטלוויזיה מתגלה כי ראיגאר התחתן בחשאי עם ליאנה, ולהם נולד בן בשם אאיגון טארגאריין, שהוא ג'ון שלג, ה"ממזר" מבית סטארק. את דמותו מגלם השחקן הבריטי וילף סקולדינג.

ראיניז טארגארייןעריכה

בתם של ראיגאר והנסיכה אליה, נרצחה במהלך כיבוש מעלה מלך על ידי סר אמורי לורץ'.

אאיגון טארגאריין השישיעריכה

בנם של ראיגאר והנסיכה אליה, שנרצחה במהלך כיבוש מעלה מלך על ידי גרגור "ההר" קלגיין. גם אאיגון נחשב למת אך מתגלה שחייו ניצלו על ידי ואריז. הוא גודל בידי לורד ג'ון קונינגטון, יד ימינו של אאיריז השני וחברו הטוב של ראיגאר, שהוגלה לאחר כישלונו בקרב הפעמונים. הם כבשו יחד עם פלוגת הזהב (פלוגה של שכירי חרב) את קן הגריפין, מושב בית קונינגטון ופנו לכבוש את קץ-סופה, מושב בית באראתיאון.

אאימון טארגארייןעריכה

בנו השלישי של המלך מאיקר הראשון טארגאריין. אאימון נשלח למצודת המלומדים (הנמצאת באולדטאון) לבקשת סבו, המלך דאירון טארגאריין השני. באותו הזמן, היו למלך דאירון השני ארבעה ילדים, כאשר שלושה מהם עם ילדים משלהם כבר. המלך חשש שיותר מדי צאצאים עם פוטנציאל לרשת את הכתר מסוכנים לשלום הכס והממלכה בבאותה מידה כמו מעט מידי צאצאים. אאימון זכה במצודה בתואר 'מלומד'. הוא זומן לבית המשפט בשנות פעילות 'המועצה הגדולה'. שם הוצע לו הכתר בחשאי, אך הוא סירב והעביר את השלטון לאחיו הקטן, אאיגון החמישי (אבי סבה של דאינריז). לאחר העברת השלטון החליט לשרת כאח שחור במשמר הלילה מחשש שינצלו אותו במזימה לעשוק את אחיו. הוא חנך את סאמוול טארלי ששימש כשולייה שלו, ובסופו של דבר נהפך למלומד בעצמו. מת בעת שג'ון שלח אותו לאולדטאון, יחד עם סאמוול, גילי ובנו של מאנס ריידר, בזמן שסטאניס החזיק בחומה.

שיר של אש ושל קרח מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין

משחקי הכס

עימות המלכים

סופת החרבות

משתה לעורבים

ריקוד עם דרקונים

רוחות החורף
(טרם יצא לאור)

חלום של אביב
(טרם יצא לאור)