אבאדאן
אַבָּאדָאן (בפרסית: آبادان) היא עיר בפרובינציית ח'וזסתאן בדרום-מערב איראן, השוכנת על האי אבאדאן שבנהר ארוואנד רוד, כ-53 קילומטרים מהמפרץ הפרסי, סמוך לגבול איראן-עיראק. האי, 68 קילומטרים אורכו ו-3–19 קילומטרים רוחבו, גובל במערב בארוואנד רוד ובמזרח בבאהמנשיר, שפך נהר כארון. אבאדאן היא בירת מחוז אבאדאן (אנ'). היא ידועה גם כעיר נפט גדולה, ועיקר התעשייה בעיר הוא מהפקת נפט.
 | |
| מדינה |
 איראן |
|---|---|
| גובה | 6.0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 231,476 (נכון ל־24 בספטמבר 2016) |
| קואורדינטות | 30°20′21″N 48°18′15″E / 30.339166666667°N 48.304166666667°E |
| אזור זמן | UTC +3:30 |
| https://abadan.ir | |
  | |
היסטוריהעריכה
אבאדאן נחשבת לעיר שהתפתחה במקור כעיר נמל תחת שלטון בית עבאס. על-פי האגדה, היא נוסדה על ידי איש קדוש, "אבאד", ובתקופה זו הייתה מרכז סחר של מלח ומחצלות ארוגות. שקיעת הסחופת בשפך הנהר הרחיקה את העיר מהנהר; אבן בטוטה תיאר את אבאדאן בתור עיר קטנה על מישור שטוח הסמוך לים. מן הבחינה המדינית, אבאדאן הייתה פעמים רבות מוקד של מחלוקת בין כוחות פוליטיים סמוכים. בשנת 1847, רכשה אותה ממלכת פרס, ומאז ואילך נותרה העיר תחת שלטונה. למן המאה השבע-עשרה היה האי אבאדאן חלק מאדמות שבט כעב (בני כעב) הערבי. ענף של חמולה זו, מוחייסן, מיקם את מרכז העניינים שלו במוחמרה (כיום ח'וראמשהר), עד לסילוקו מהשלטון של השייח' ח'זעל בשנת 1924.
אוכלוסייתה האזרחית של העיר נפלה וכמעט נעלמה כליל במרוצת שמונה השנים של מלחמת איראן–עיראק בשנות ה-80 של המאה ה-20. בשנת 1992 רק 84,774 מתושביה שבו לחיות בה. מאז ועד שנת 2001 זינקה אוכלוסיית העיר ל-206,073 תושבים.
אקליםעריכה
האקלים בעיר הוא מדברי. הקיץ יבש וחם בצורה קיצונית, ובו הטמפרטורה היא מעל 45 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה בחורף היא 16-20 מעלות צלזיוס.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אבאדאן (בפרסית)- אוסף תמונות מן העיר
- אבאדאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
