אבא אלחנני

אדריכל ישראלי

אַבָּא אֶלְחָנָנִי (26 בינואר 19182 ביולי 2008) היה אדריכל ישראלי, עורך כתב עת לאדריכלות ועיצוב, מבקר והיסטוריון של האדריכלות הישראלית.

אַבָּא אֶלְחָנָנִי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 26 בינואר 1918
ורשה, פולין
פטירה 2 ביולי 2008 (בגיל 90)
רמת גן, ישראל
תקופת הפעילות 1941–1998 (כ־57 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות משכן נשיאי ישראל, ירושלים
פרסים והוקרה יקיר רמת גן (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אלחנני (במקור אלחנוביץ[1]) נולד בוורשה בירת פולין בשנת 1918, ועלה לארץ ישראל עם הוריו ושני אחיו ב-2 בינואר 1933[1]. היה בוגר הגימנסיה העברית הרצליה. את לימודי האדריכלות השלים בטכניון שבחיפה בשנת 1941. היה חבר ארגון "ההגנה", ולאחר מכן לחם כלוחם צה"ל במלחמת העצמאות. בשנת 1947 פתח משרד אדריכלים עם שותף מהנדס בניין. בשנת 1948 עמד בראש הוועדה הממלכתית לקביעת דגל ישראל. בשנת 1956 זכה יחד עם סעדיה מנדל, במקום השלישי, בתחרות לציוני מקומות היסטוריים[2].

אלחנני נחשב לאחד מחשובי האדריכלים בישראל בזכות תרומתו בתחום הבנייה בארץ, תרומתו בהוראה בטכניון ועריכת כתבי עת לאדריכלות, ובראשם "תוי", שאותו ערך בין השנים 1966–1992, והספר "המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20".

בנו, אהוד אלחנני, נהרג במלחמת יום הכיפורים בקרבות רמת הגולן כלוחם בסיירת גולני. המשפחה מנציחה את זכרו באמצעות "אוהל אהוד", שהוקם בבית צופי רמת גן, ובאמצעות מלגה לסטודנטים מצטיינים באקדמיה לאמנות "בצלאל". בשנת 2006 הוענק לאלחנני תואר "יקיר העיר" רמת גן, העיר בה התגורר.

נפטר ב-2 ביולי 2008, והותיר אחריו אישה, האדריכלית חנה אלחנני, ובת, עדית אלחנני. ספרייתו העשירה של אלחנני נתרמה ל"בית האדריכל", כשבמקביל לחנוכתה נערכה תערוכה המציגה מעבודותיו באצירת צבי אלחייני.

עבודות נבחרות

עריכה

גלריית תמונות

עריכה

ספרים

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אבא אלחנני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 ארכיון המדינה, Elchanowicz Aba, ארכיון המדינה
  2. ^ צעיר זכה בתחרות ציוני מקומות היסטוריים, הצופה, 21 בפברואר 1956