אבא הלל סילבר

רב אמריקאי

הרב אַבָּא הִלֵּל סִילְבֶר (Abba Hillel Silver;‏ 28 בינואר 1893, ולדיסלבוב, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 28 בנובמבר 1963, קליבלנד, אוהיו) היה רב רפורמי ומדינאי יהודי, מראשי התנועה הציונית בארצות הברית, אשר פעל רבות במישור הדיפלומטי למען הקמת מדינת ישראל.

אבא הלל סילבר
אבא הלל סילבר בשנות ה-50
אבא הלל סילבר בשנות ה-50
לידה 28 בינואר 1893
ולדיסלבוב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בנובמבר 1963 (בגיל 70)
קליבלנד, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Abraham Hilelis Silveris עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מייפילד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

אבא הלל סילבר נולד בולדיסלבוב שבמחוז וילנה של האימפריה הרוסית (בתחומי ליטא של ימינו) בשנת 1893, בנם של הרב משה ודינה סילבר. מנעוריו, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, היה ציוני פעיל בניו יורק, שבה השתקעו הוריו כשהיה בן עשר שנים. נמנה עם חבורת עסקנים ציוניים שהתלכדו סביב השופט לואי ברנדייס.

משנת 1917, ועד לפטירתו בשנת 1963, כיהן כרב בקהילה רפורמית בבית הכנסת תפארת ישראל (ביצ'ווד) בקליבלנד שבמדינת אוהיו ונודע כנואם חוצב להבות. בקהילתו פעל רבות למען מטרות דתיות וחברתיות, זאת בלי להזניח, כדרכם של רבים מעמיתיו מהזרם הרפורמי באותם ימים, את הדגשת הלאומיות היהודית בתוך כור ההיתוך האמריקני. בניגוד לנטייה המסורתית של עמיתיו בקרב המנהיגים של יהדות ארצות הברית לתמוך במפלגה הדמוקרטית, הרב סילבר היה חבר המפלגה הרפובליקנית, מתוך שיקול מפוכח ומתוך השקפת עולם גם יחד.

בעשר השנים שבין 1938–1948 מילא תפקידים מרכזיים בחיים הקהילתיים ובזירה הציונית. היה יושב ראש ארגון ציוני אמריקה, המגבית היהודית המאוחדת, ועידת הרבנים ומוסדות אחרים. הוא התנגד בתקיפות למדיניות ההבלגה, תמך בתנועות המחתרת בארץ ישראל, האצ"ל והלח"י, והאמין בזקיפות קומה אישית וציבורית. הוא תבע באופן בלתי מתפשר את פירוק המנדט הבריטי והקמת מדינה עברית לאלתר. עמדותיו אלו הביאוהו לעימות חריף עם סטפן וייז שדגל במדיניות אחרת.[1]

במסגרת תפקידיו הציבוריים נטל הרב סילבר חלק במאבק היהודי-אמריקני להצלת יהודי אירופה בתקופת השואה. עם תום המלחמה הפעיל לחצים רבים על ממשל טרומן ועל הנשיא טרומן עצמו כדי שיקבלו את העמדות הציוניות ויתנו את הסכמתם להקמת מדינה יהודית. דעותיו אלו הביאו אותו לעיתים לידי פולמוס סוער עם עמיתים מתונים יותר ואקטיביים פחות בתנועה הציונית, ופעמים אף פרש במחאה מרת-נפש.

הרב אבא הלל סילבר דגל עוד בזמן מלחמת העולם השנייה בהעתקת מרכז הכובד של הפעילות המדינית מלונדון לניו יורק, כשם שגם הוכיחה את עצמה תפיסתו שיש לגייס את כל המשאבים של מיליוני יהודים אמריקאים ואת כל כובד משקלם לניצול שעת הכושר המלהיבה והחד-פעמית להגשמת חזונו של הרצל. הרגע הדרמטי ביותר בחיי הדיפלומט בא ביום 8 במאי 1947, כאשר התייצב כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית בניו יורק בפני האומות המאוחדות, בשם העם היהודי כולו. אולם, בהופעתו זו לפני הפורום הבינלאומי לא ראה סוף פסוק, ועיקר המאמץ עוד היה לפניו. לקראת הכרעת כ"ט בנובמבר נטל על עצמו את האחריות הכבדה לניהול המערכה עם שתי הסיעות בקונגרס האמריקני, עם הממשל, עם ההססנים בתוך המחנה היהודי ובפרוזדורי האו"ם. על תוצאות המתקפה המדינית המשולבת הזאת פסק ידידו ד"ר עמנואל ניומן:

אלמלא מלחמת הקוממיות לא הייתה קמה מדינת ישראל, אך אלמלא הגושפנקא הבינלאומית שהעניק הניצחון בעצרת האו"ם, ייתכן שמלחמת העצמאות לא הייתה ניטשת כלל.

בשנת 1947 קיבל הרב סילבר אזרחות כבוד ברמת גן, אירוע שהונצח ביומן כרמל.[2]

הנצחתו עריכה

  • ב-17 במרס 1981, השירות הבולאי הנפיק בול דאר שעליו מופיע דיוקנו של סילבר. במשך שמונה חודשי הופעת הבול נמכרו 819,000 בולים. האמן אד ואן אויין עיצב את הבול.[3]

כתביו שתורגמו לעברית עריכה

  • במה נבדלת היהדות: מחקר על אופייה של היהדות (תרגם מאנגלית בהשגחת המחבר: ברוך קרוא), תל אביב: מסדה, תשכ"א
  • בפני כס משפט העולם, ירושלים: הספרייה הציונית, תשכ"ז
  • במערכה למדינה יהודית: אוסף נאומים ומאמרים עם רשימה ביוגרפית מאת ה' מנסון (תרגם: חיים שקט; ליקט והביא לדפוס משה שרף), ירושלים: הספרייה הציונית, תשכ"ח

לקריאה נוספת עריכה

  • נח אוריין, המייסד הנשכח: א. ה. סילבר והמערכה המדינית לתקומת ישראל, חממה ספרותית, 2012
  • עופר שיף, הציונות של המנוצחים - המסע של אבא הלל סילבר אל מעבר ללאומיות, רסלינג, 2010

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אבא הלל סילבר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ העתונות היהודית באמריקה תומכת בסילבר, הצופה, 9 בינואר 1945
  2. ^ יומן כרמל I-247 1947
  3. ^ קטלוג בולי ישראל, בהוצאת השירות הבולאי וכרטא ירושלים