אבולוציה של הסוס

האבולוציה של הסוסיונק ממשפחת הסוסיים – לפי לוח הזמנים הגאולוגי, היא ההתפתחות מהאאוהיפוס, שוכן-יערות בגודל של כלב, עד לסוס הבית שנמשכה מעל ל-50 מיליון שנה. פלאוזואולוגים הצליחו להרכיב עץ פילוגנטי שלם של התפתחות סוס הבית, יותר מכל חיה אחרת. רוב האבולוציה התרחשה בצפון-אמריקה, שם סוסים נוצרו במקור אך נכחדו בסוף התקופת הקרח האחרונה, לפני בערך 10,000 שנים.[1]

דגם המציג את אבולוציית הסוס מהמזוהיפוס, דרך המריקהיפוס והפליוהיפוס ועד הסוס הקיים.

הסוס שייך לסדרה של מפריטי פרסה, שכל המינים בה חולקים רגלי פרסה עם מספר אי-זוגי של בהונות, כמו כן גם שפה עליונה ניידת ומבנה שיניים דומה. לפי כך, הסוס חולק אב קדמון משותף עם טפירים וקרנפים. מפריטי הפרסה צצו בשלהי תקופת הפלאוקן, פחות מ-10 מיליון שנה לאחר אירוע הכחדת קרטיקון-פלאוגן. נראה כי במקור קבוצה זו של בעלי חיים הייתה בנויה במיוחד לחיים ביערות גשם טרופיים, אך לעומת הטפירים ובמובן מסוים גם הקרנפים, שנשארו בנויים לחיים בג'ונגל, סוסי הבית הסתגלו לחיים בערבות, עם אדמה יבשה יותר ותנאים אקלימיים קשים יותר. זנים אחרים של הסוס הסתגלו למגוון של תנאי ביניים.

האבות הקדמונים של הסוס הלכו על מספר בהונות, בהתאמה לחיים בהליכה על האדמות הפרימיטיביות, הרכות והלחות שביערות. כאשר זני דגניים התחילו להופיע ולפרוח, תזונתם של הסוסיים התפתחה מאכילת עלים לאכילת עשבים, מה שהוביל לשיניים גדולות ועמידות יותר. באותו זמן, כשמפריטי הפרסה החלו להופיע, אבותיו הקדמונים של הסוס נאלצו לפתח מהירויות גבוהות יותר כדי להימלט מפני טורפים. יכולת זו התאפשרה באמצעות התארכות הגפיים והתרוממותן של חלק מהבהונות מהאדמה, בצורה כזו שמשקל הגוף התמקם בהדרגה על הבוהן השלישי, הגדולה ביותר.

היסטוריית המחקר עריכה

סוסי בר, ערודים ופראים (מינים של חמורי בר) היו ידועים עוד מהתקופה הפרה-היסטורית ממרכז אסיה עד לאירופה. כשחוקרים אירופאים הגיעו לאמריקה, הם לא מצאו אף מין מהסוג סוס בעולם החדש. בתחילת 1493, כשההתיישבות הספרדית של אמריקה ייבאה סוסים מבויתים מאירופה, חלקם התפראו וידועים בשם המוסטנגים. בשנות ה-60 של המאה ה-18, הציע חוקר הטבע בופון שהייתה זו אינדיקציה לנחיתות בממלכת החי בעולם החדש, אך לאחר מכן שקל זאת מחדש.[2] בשנת 1807 המשלחת של ויליאם קלארק שחקרה את האתר ההיסטורי "ביג בון ליק"[3] מצאה "עצמות רגל וכף רגל של סוסים", אשר התווספו למאובנים אחרים שנשלחו לתומאס ג'פרסון ונותחו בידי חוקר האנטומיה קספר ויסטַר, אך איש מהם לא הגיב על החשיבות שבתגלית זו.[4]

המאובן הראשון של סוס מהעולם הישן נמצא במחצבות גבס במחוז מונמארטר, שבפריז, בשנות ה-20 של המאה ה-19. השן של אותו מאובן נשלחה למוזיאון לתלודות הטבע של פריז, שם זוהתה בידי ז'ורז' קיווייה כשן של חיה רועה ממשפחת הסוסיים שמזכירה את הטפיר.[5] איורו שמתאר את החיה כולה תאם שלדים שנמצאו מאוחר יותר באתר החפירות.[6]

בשנת 1848, ג'וזף ליידי שערך מחקר על מאובני הסוסים של אמריקה, בחן באופן שיטתי מאובני סוסים ממגוון אוספים מתקופת הפליסטוקן, כולל את האוסף מהאקדמיה למדעי הטבע וקבע שהתקיימו לפחות שני מינים בצפון אמריקה: אקווס קורווידנס ואקווס אמריקנוס. עשור לאחר מכן, הוא גילה שהשם השני כבר היה בשימוש ולכן נתן לו שם שונה: אקווס קומפילוס.[2] באותה שנה ביקר ג'וזף באירופה ואוון הציג אותו בפני דרווין.[7]

אאוקן ואוליגוקן: סוסים ראשוניים עריכה

בתקופה שבין אאוקן לאוליגוקן חיו זני הסוסיים הבאים: אאוהיפוס, אורוהיפוס, אפיהיפוס, מזוהיפוס (סוס אמצעי) ומיוהיפוס. המשותף לזנים אלו הוא שכולם היו בעלי קומה נמוכה, גב מעוקל, מספר בהונות ושיניים שמתאימות לאוכלי כל. אך כל זן היה שונה מהזן שקדם לו בכך שהיה גדול יותר והמבנה שלו, כולל הבהונות והשיניים השתנו בהתאם לשינויים בסביבת המחיה.

מיוקן ופליוקן: סוסים אמיתיים עריכה

בתקופה שבין המיוקן לפליוקן התפתחו הזנים הבאים: קלובטיפוס, פראהיפוס, מריקהיפוס, היפריון, פיליוהיפוס, דינוהיפוס ופליסיפוס. המשותף לזנים אלו הוא שכולם היו בעלי מבנה גדול יותר שמזכיר יותר את סוס הבית: הגב פחות קעור, השיניים הפכו ליותר גדולות ומסיביות. בעלות יכולת גריסה גבוהה – מתאים לאכילת עשבים, במיוחד בזמני יובש. הבהונות הלכו והתרוממו כך שמשקל גופם נשען יותר ויותר על הבוהן המרכזית הגדולה, מה שאפשר הגברת מהירות שהייתה הכרחית להישרדות נגד טורפים.

פליסטוקן והולוקן עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אבולוציה של הסוס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Wild horses: A brief history of the horse in America - Canadian Geographic Magazine: In-depth, web.archive.org, ‏2012-01-07
  2. ^ 1 2 Ancient American Horses | Joseph Leidy | Academy of Natural Sciences, web.archive.org, ‏2012-03-05
  3. ^ Big Bone Lick State Historic Site, Ky Parks (באנגלית)
  4. ^ Academy of Natural Sciences - Thomas Jefferson Fossil Collection - Ancient Horse Fossils, web.archive.org, ‏2008-08-29
  5. ^ ג'יימס וורן אבנס, Horse breeding and management, Elsevier Science, 1992
  6. ^ Simon J. Knell, Suzanne MacLeod and Sheila Watson, Museum Revolutions: How museums change and are changed, ‏2007 (באנגלית)
  7. ^ Academy of Natural Sciences - Joseph Leidy - Leidy and Darwin