אבוס

מתקן האכלה לבעלי חיים

אֵבוּס הוא מתקן מוארך, עשוי עץ או אבן על פי רוב, המשמש להזנה של בהמות, הן במשק החי והן במרעה.

אבוס לחזירים

בתנ"ך מוזכר האבוס בספר ישעיהו, פרק א', פסוק ג': ”יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן”. הפסוק בא כתוכחה לבני ישראל ומנגיד בין השור, שמכיר את קונהו ויודע שהוא דואג לצרכיו, והחמור, שמכיר את האבוס שבו מניח לו בעליו את מזונו, לבין עם ישראל, שאינו יודע שאלוהים הוא הדואג לו.

על פי הברית החדשה[1], ישו נולד בעת שהוריו היו בדרכם מנצרת לבית לחם ובהיעדר מקום לינה, הושכב התינוק באבוס. מאז מופיע האבוס בהמחזות של לידת ישו הנערכות בחג המולד.

במשק החי המודרני מותקנים אבוסים לפי תקני רווחה והיגיינה מתקדמים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.