אבו אל-עלאא אל-מערי

משורר ופילוסוף ערבי סורי

אַבּוּ אלְ-עַלַאא אַחְמַד בְּן עַבְּד אללַּהּ בְּן סֻלַיְמַאן א-תַּנוּחִ'יּ אלְ-מַעַרִּיּערבית: أبو العلاء أحمد بن عبد الله بن سليمان التنوخي المعري; 26 בדצמבר 9731054) היה משורר והוגה דעות ערבי סורי. אל-מערי היה ידוע בדיבורו הישיר והמחוספס עם כל בני שיחו, תכונה שגרמה לאחדים להסתייג ממנו ולאחרים להעריץ את דבקותו באמת. דעותיו העלו את חמת הממסד הדתי השמרני, העולמא, אך אלו לא הצליחו לשנות את דעותיו של אל-מערי. שירתו ותורת המוסר שעיצב קנו לו תומכים רבים, ואלו נהרו אל מערת א-נועמאן, עיר הולדתו, מכל ארצות האסלאם.

ביוגרפיה עריכה

אל-מערי נולד בעיר מערת א-נועמאן שבצפון-מערב סוריה. בילדותו התעוור, כנראה כתוצאה ממחלת אבעבועות רוח, אך בכל זאת הצליח ללמוד במדרסה דתית בחלב הודות לכוח זיכרונו. עם חזרתו לעירו עסק בחינוך, שם גם קנה לו שם של מלומד בתחומי הבלשנות והספרות הערבית.

בשנת 1010 יצא אל העיר בגדאד, שבה למד רבות מסופרי העיר וממשכיליה. לאחר שנה של שהייה בבגדאד חזר לעירו, שם חי חיי צניעות ופרישות עד מותו בגיל 84. הוא מעולם לא נשא אישה.

הגותו של אל מערי עריכה

אל-מערי עיצב עולם פילוסופי שלא היה מקובל בשום זרם של האסלאם. ייחודה של דרכו הפילוסופית היא ההתעלמות מן המצוות האסלאמיות ומן הביטוי האורתודוקסי של האסלאם. ראיית עולמו של אל-מערי דגלה במוסר בחיי היום-יום, מוסר שאינו שואב את מקורותיו מן הממסד הדתי אלא מעקרונות הצדק הטבעי. חסרונו של הצדק בחיי היום-יום הפיל על אל-מערי פסימיות רבה. לפי אל-מערי, הבחירה בטוב אינה צריכה להיעשות על מנת לזכות להכרה או לשכר מן הבריות או מן האל, אלא עצם המעשה הטוב הוא המטרה.

אל-מערי הביע דעות לא שגרתיות לעידן שהוא חי בו, כגון התנגדות לילודה, בטענה שעלינו לחסוך מהדורות הבאים את סבלות העולם, והתנגדות לפגיעה בבעלי חיים לצורכי מאכל, שהובילה אותו לטבעונות, תובנה שהייתה נדירה בתקופתו. אחד משיריו קרוי "אינני גונב יותר מהטבע", ובו הוא כותב (בתרגום חופשי):

אל תאכלו דגים שבעוול הוצאו מהמים
ואל תשתוקקו לאכול בשר חיות שחוטות
או את החלב הלבן של אימהות שייצרו אותו לילדיהן
ואל תצערו את הציפור התמימה בלקיחת הביצים שהטילה.[1]

שיריו של אל-מערי הכתובים בשפה קשה ומסורבלת קובצו בספר لزوميات ("חובות"), או لزوم ما لا يلزم ("החובה של מה שאינו חובה"). הספר ראה אור בעברית בסדרת מכתוב בשנת 2019.[2] יתר כתביו פורסמו בספרים الفصول والغايات ("הפרקים והמטרות") ו-رسالة الغفران ("איגרת המחילה"), שנטען שהייתה לו השפעה על הקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי, או אפילו שימש כהשראה.[3]

כתביו של אל-מערי זכו לעניין מחודש בעולם הערבי לאחר פרסומם מחדש ופירושם על ידי האינטלקטואל המצרי טה חוסיין בשנת 1955. למרות שהוא החזיק בתפיסת עולם לא-דתית שנויה במחלוקת, כיום הוא נחשב לאחד מגדולי המשוררים הערביים הקלאסיים.[4]

בעידן המודרני עריכה

אל-מערי שנוי במחלוקת גם היום בגלל תפיסותיו הסקפטיות כלפי אסלאם, הדת הדומיננטית בעולם הערבי. ב-2013, כמעט אלף שנים לאחר מותו, ג'בהת א-נוסרה, שלוחה של אל-קאעידה בלבנט, ערפו את ראשו של פסלו של אל-מערי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.[4][5]

למרות המחלוקת סביבו, אל-מערי נחשב לאחד מגדולי המשוררים הערבים הקלאסיים שהקדים את זמנו.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "אינני גונב יותר מהטבע" שירו של אל-מערי בתרגום לאנגלית
  2. ^ אבו אל-עלאא אל-מערי, תרגום: לאה גלזמן, לֻזוּמִיַאת: התחייבויות וחובות מוּפָרִים, ירושלים: מכון ון ליר, 2019 – סדרת מכתוב - ספרות ערבית בעברית
  3. ^ The New Encyclopedia of Islam, 3rd Edition. (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ 1 2 Museum of Lost Objects: The unacceptable poet, BBC News, ‏2016-03-08 (באנגלית בריטית)
  5. ^ Jihadists behead statue of Syrian poet Abul Ala al-Maari | The Observers, web.archive.org, ‏2013-02-16