אביבה דורון

משוררת ופרופסור אמריטה לספרות עברית

אביבה דורון (נולדה ב- 4 באפריל 1939) היא משוררת ופרופסור אמריטה לספרות עברית וספרות משווה וראש המוקד לחקר תרבויות ספרד והקתדרא של אונסק"ו לדיאלוג בין-תרבותי באוניברסיטת חיפה.[1]

ביוגרפיהעריכה

אביבה דורון נולדה בתל אביב ב-1939, לצילה ואהרן בקר, שהיה מזכ"ל ההסתדרות וחבר הכנסת לאורך חמש קדנציות. דורון למדה בתיכון חדש בתל אביב וסיימה את לימודי התואר הראשון בספרות עברית ובפילוסופיה והשלימה תעודת הוראה באוניברסיטה העברית בירושלים. את התואר השני בספרות עברית קיבלה מאוניברסיטת תל אביב. עוד במהלך לימודיה החלה ללמד בחוג לספרות. עבודת הדוקטור שלה הייתה בנושא "מגמות וכיוונים בחקר שירתו של יהודה הלוי" בהנחיית פרופ' ישראל לוין.

בשנת 1983 הוזמנה דורון כמרצה אורחת לאוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד ב-1984 הוזמנה לאוניברסיטת הרווארד כחוקרת אורחת, שם העמיקה את מחקריה בספרות ובתרבות היהודית בספרד בחסות ובהנחיית פרופ' יצחק טברסקי, ובלימוד הספרות הספרדית בהנחיית פרופ' פרנסיסקו מרקס וילנואבה.

משנת 1993 נמנתה דורון על צוות המרצים בחוג לספרות עברית וספרות משווה באוניברסיטת חיפה, בה הוענק לה התואר פרופסור. בשנת 1989 הקימה באוניברסיטה את המוקד לחקר תרבויות ספרד וכיהנה בראשו. החל משנת 2001 היא מכהנת גם כראש הקתדרה של אונסק"ו לדיאלוג בין-תרבותי ובין-דתי באוניברסיטת חיפה.

החל משנות ה-80 הראשונות היא יזמה והובילה את תהליך ההתקרבות התרבותית ואת שיתוף הפעולה האקדמי בין ישראל וספרד, ועל כך העניק לה מלך ספרד, חואן קרלוס הראשון, בשנת 1998 את עיטור הכבוד המיועד לציון הישגים אזרחיים-תרבותיים, ובכך זכתה דורון להיות הישראלית הראשונה אשר זוכה בעיטור הכבוד "Lazo de Dama del Merito Civil” ממלך ספרד.

ספר שיריה הראשון של דורון יצא לאור בשנת 1977, והוא זיכה אותה בפרס ניומן לספרי ביכורים בתחום השירה.[2] מאז, ראו אור עוד חמישה ספרי שירה שלה, עליהם זכתה בפרסים שונים: פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים 2005, פרס קוגל לשירה 2008, הפרס הבינלאומי לשירה, SIAL, מדריד, (2007).

בשנת 2015 זכתה באות "יקירת העיר תל אביב".

דורון התאלמנה מברוך, שהיה מהנדס בחברת חשמל, ואם לשלושה. ביניהם, ד"ר אייל דורון והגרפולוגית מיכל דורון.

מחקריהעריכה

תחום מחקריה של דורון הוא השירה העברית בספרד של ימי הביניים, על רקע מפגש התרבויות והזיקות לתרבות הסביבה. תרומתה הוגדרה כפורצת דרך במחקר של השירה העברית בזכות פרסומם של ספרים ומאמרים המשתרעים על פני שלוש מאות השנים של השירה העברית בספרד הנוצרית, תוך עיון משווה עם הספרות הספרדית בת הזמן. עד לעבודתה של דורון הוזנחה התקופה הנוצרית במחקר, ורק לאחר שדורון העלתה אותה על בימת השירה, היא השפיעה באופן בסיסי על תמונת השירה העברית. ואכן בשנת 2020 אוניברסיטת חיפה העניקה לה מינוי של עמית כבוד בהוקרה על מפעל חיים "על מחקרה פורץ הדרך, ששינה את תמונת המחקר של השירה העברית בספרד". (2020)[3] כך למשל, טודרוס אבולעפיה, המשורר הגדול של טולדו התקבל לקאנון הקלאסי של שירת תור הזהב.[4] בין הכיוונים הפואטיים החדשים שחשפה בשירה בתקופת טולדו הנוצרית: הכיוון האינדיבידואליסטי, הגילויים הארס פואטיים (השירה על עצמה), פריצת הגבולות בין שירת קודש לשירת חול ועוד. מחקריה פורסמו בישראל, באירופה ובארצות הברית. היא הייתה חוקרת אורחת באוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית, באוניברסיטת קומפלוטנסה, מדריד, ובאוניברסיטת אלקלה, ספרד. הרצתה במוסדות אקדמיים באירופה, באמריקה הדרומית, בארצות הברית ובמזרח התיכון (מצרים, ירדן, מרוקו).

שירתהעריכה

שירתה של אביבה דורון מקיימת דיאלוג עם המקורות היהודיים הקדומים, עושה שימוש בשפת המקורות ומתכתבת עם משוררי ספרד כמו שמואל הנגיד, יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול וגם עם משוררים מהזמן החדש, כמו ביאליק ושלונסקי. רבים מהשירים מבטאים את הכאב ואת הגעגועים של בני הארץ הזאת, שנופיה, ריחותיה וחלומותיה אינם מרפים מהם. שירה הראשון פורסם במוסף לספרות של ידיעות אחרונות (1973) והוקדש לתלמידיה שנפלו במלחמת יום הכיפורים. מאז מתפרסמים שיריה בעיתונים ובכתבי העת בארץ, ואף תורגמו לשפות שונות, ביניהן ספרדית, אנגלית וערבית. דורון זכתה בפרסים יוקרתיים ישראלים ובינלאומיים.

כינון יחסי התרבות עם ספרדעריכה

פרופסור דורון פעלה כחלוצה בייזום וארגון פרויקטים ישראליים-ספרדיים ובנתה את התשתית לקשרים עתידיים. למשל: הכנס הראשון הבין-אוניברסיטאי, שהתקיים בהיסטוריה המודרנית בשיתוף פעולה של שתי הארצות, היה פרי יוזמתה ובארגון משותף עם נציגי אוניברסיטאות מרכזיות מרחבי ספרד וביחד אתה כנציגה רשמית של אוניברסיטת תל אביב ושל הרקטור פרופסור יורם דינשטיין. הכנס התקיים בשנת 1982 (4 שנים לפני כינון היחסים הדיפלומטים בין ישראל לספרד שהחלו בשנת 1996) באירוח מלא של ראש העיר טולדו, דון איגנסיו רואיס, ובארגון משותף שלה, כנציגה רשמית של אוניברסיטת תל אביב, ושל קרלוס קרתה, כנציג הספרדי בוועדה.

בכנס השני, שריכזה דורון במשותף עם קרתה (בשנת 1983), השתתפו גם שני חוקרים מצריים והאירוע זכה לסיקור נרחב בעיתון "אל פאיס" הספרדי ובעיתונים רבים נוספים. כנסים נוספים במסגרת פרויקט זה התקיימו בשנים: 1984, 1985, 1986. ספרי הקונגרסים יצאו לאור בהוצאה מדעית על ידי אוניברסיטת תל אביב ועיריית טולדו.

בשנת 1983 יזמה וארגנה משלחת של אינטלקטואלים ספרדים לישראל. הם התקבלו על ידי נשיא ישראל, יצחק נבון ועל ידי אגודת הסופרים. בנוסף, הם השתתפו גם בסימפוזיון באוניברסיטת תל אביב. (ביניהם ראש הספרייה הלאומית במדריד, אשר לאחר הביקור בישראל פתח את שערי הספרייה הלאומית לשיתוף פעולה בנושאים ישראליים).

דורון יזמה וארגנה את המשלחת הראשונה של משוררים וסופרים ישראליים למפגש מכונֵן עם משוררים ספרדיים (בשנת 1983). בקבוצה זו השתתפו כעשרה מטובי היוצרים, ביניהם ס. יזהר, שנשא דברו בבית אגודת הסופרים במדריד. בסיום המפגש יצאה קריאה רשמית מטעם אגודת הסופרים הספרדיים לממשלת ספרד לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. דורון אף יזמה וארגנה את פרסום האנתולוגיה הראשונה של שירה ישראלית בכתב-עת בספרד. (Indice, 1984)

בשנים אלה, שלפני כינון היחסים הדיפלומטיים, דורון גם יזמה והביאה לחתימת הסכמים בין-אוניברסיטאיים. (נחתמו ב-1983, וב-1984). גם לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים. בין פעילויותיה של דורון:

  • בשנת 1991 הקימה מרכז לימודי תרבות יהדות ספרד במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב. תוכניות המרכז כוללות קורסים שנתיים, סדנאות, ימי-עיון, הפקת חומרי לימוד ועזר ועוד. המרכז ממשיך לפעול בהתמדה גם היום.
  • בשנת 1992 פורסמה חוברת מיוחדת על תרבות ספרד בעבר ובהווה, בעריכת אביבה דורון וארז ביטון, הוצאת אפיריון. החוברת כוללת יצירות ספרות במקור ובתרגום מהשפה הספרדית.

בין הכנסים שיזמה, ארגנה ועמדה בראשם:

  • בשלהי שנת 1991 יזמה דורון וריכזה את הקונגרס הבינלאומי בנושא "תרבות יהודי ספרד" שנערך על ידי המרכז ליהדות ספרד במכללת לוינסקי, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת קומפלוטנסה במדריד ואוניברסיטת העיר ניו-יורק. הקונגרס נערך בסיוע משרד החוץ הישראלי, משרד החינוך והתרבות בישראל, שגרירות ספרד ומשרד החוץ הספרדי. קונגרס זה, שהוקדש לתרבות יהדות ספרד, נפתח על ידי דברים מפי יצחק נבון, הנשיא החמישי וננעל על ידי אמנון רובינשטיין, שר התרבות והחינוך. השתתפו גם חוקרים ספרדיים, והיה זה ביקורם הראשון בישראל. ספר הקונגרס, בעריכת א. דורון, ראה אור בעברית, ספרדית ואנגלית.
  • קונגרס בינלאומי "עולמה התרבותי של יהדות ספרד במאה הי"ג" נערך ב-1994 בשיתוף-פעולה של הגופים: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, המרכז לתרבות יהדות ספרד במכללת לוינסקי, אוניברסיטת סלמנקה, ספרד, אוניברסיטת קומפלוטנסה, מדריד, אוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית. בסיוע: משרד החוץ הישראלי, משרד החינוך והתרבות בישראל, שגרירות ספרד ומשרד החוץ הספרדי.
  • תלת-שיח של ישראלים, ספרדים ומרוקאים – סימפוזיון ראשון בסוגו, נערך בשנת 1995 באוניברסיטת אלקלה דניירס, מדריד, ביוזמתה של אביבה דורון ובארגון משותף עם פרופ' קרלוס אלבר.
  • דורון ריכזה את הפרויקט הבינלאומי: "האינטראקציה היהודית ספרדית לאורך ההיסטוריה" –במסגרת כנס "הרווארד גילמן". נערכו 3 כנסים: באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת סלמנקה ובאוניברסיטת תל אביב (19992000) וספר המבוסס על מפגשים אלה ראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב.

חינוךעריכה

על בסיס מחקריה, פועלת דורון בשדה החינוך, במטרה לקרב את בני הנוער אל הישגיה וערכיה של יהדות ספרד, שהשכילה לשלב בין שמירת הזהות העצמית וטיפוחה לבין פתיחות תרבותית.

בהמשך לעבודתה ההתנדבותית בתחום הנוער, יזמה דורון מיזמים, כמו המפגשים שהובילה באוניברסיטת תל אביב: מפגשים בין מורי האוניברסיטה עם תלמידי בתי ספר תיכוניים מן המרכז ומהפריפריה, להרחיב את אופקיהם וללמד אותם לשאול.

פעילותה של דורון במסגרת הקתדרה של אונסק"ו לדיאלוג בין-תרבותי כוללת הקמה וריכוז בהתנדבות של מפעלי תרבות וספרות, אירועי תרבות, בהדגש על תרבות ספרד כמופת, קידום דיאלוג בין-קבוצות שונות בחברה הישראלית, קיום מפגשי סופרים בני עדות מגוונות בחברה הישראלית וכן השתתפות בוועדות אקדמיות ותרבותיות בהן למשל: ועדת הספרות במסגרת "סל תרבות", הוועדה לספרות, המועצה הציבורית לתרבות במשרד התרבות. דורון השתתפה כמרכזת וכחברה בוועדות השופטים להענקת פרסים שונים, חברה בוועד המנהל של המכון הלאומי לספרות "גנזים", חברת ועדת מערכת של "מאזנים", כתב-העת של אגודת הסופרים העבריים בישראל.

דורון שימשה כמפקחת ארצית במשרד החינוך בנושא: 500 שנה לגרוש יהדות ספרד, כיועצת אקדמית לרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.

בשנת 2000 נחנכה סדרת המפגשים: "דיאלוג ים-תיכוני" – פיתוח דיאלוג תרבותי בין חוקרים מישראל ומארצות ערב על בסיס המפגש ההיסטורי של שלוש התרבויות בספרד של ימי-הביניים (משתתפים חוקרים מישראל מספרד ומארצות ערביות).

פרסיםעריכה

  • פרס ניומן לשירה (1977)
  • מענק נשיא המדינה לספרות (1982)
  • מענק נשיא אוניברסיטת תל אביב למחקר (1986)
  • עיטור כבוד ממלך ספרד, חואן קרלוס (1989)
  • פרס אחד העם על תרומה לתרבות היהודית (2003)
  • פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול (2005)[5]
  • הפרס הבין-לאומי לשירה,Sial, מדריד, ( 2007)
  • פרס קוגל לשירה ( 2008)[6]
  • יקירת העיר תל אביב (2015)[7]
  • תואר עמית כבוד לשנת 2020 בהוקרה על מפעל חיים מאוניברסיטת חיפה "על מחקרה פורץ הדרך, ששינה את תמונת המחקר של השירה העברית בספרד". (2020)[8]
  • מושב כבוד לפרופ' אביבה דורון על מפעל חיים. בכנס הבין לאומי של תרבות ספרד (Hispanistas) באוניברסיטה העברית, (2021)[9]

מפרסומיהעריכה

ספרי מחקרעריכה

  • נִפְלָאוֹת שִׁיר – סוד הקסם של תור הזהב השני, הוצאת הקיבוץ המאוחד וספריית הלל בן חיים, תל אביב, 2013
  • האינטראקציה הספרדית-יהודית לאורך ההיסטוריה (עורכת עם: מ. דסקל, פ. מארקז ווילנואבה, א. סאנס באדיליוס, ק. קרטה פארונדו), הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2000.
  • מסות על תום האלף, מחקרים על ספרו של א"ב יהושע (עורכת עם זיוה שמיר), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999.
  • יהודה הלוי, שירים, מבואות ספרותיים במהדורה דו-לשונית, ועריכת האנתולוגיה עם אנחל סאנז-בדיליוס ויהודית טרגרונה שתרגמו את השירים לספרדית, ההדירו ופרשו, הוצאת "קלסיקוס אלפגוארה", מדריד, ספרד, 1994.
  • תרבות יהדות ספרד – ספר הקונגרס הבינלאומי הראשון, (תל אביב, יולי 1991), תל אביב, 1994, (עברית, ספרדית, אנגלית).
  • משורר בחצר המלך, טדרוס הלוי אבולעפיה – שירה עברית בספרד הנוצרית, הוצאת דביר, תל אביב, 1989.
  • יהודה הלוי – מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, (כולל מאמר מבוא), הוצאת הקיבוץ המאוחד תל אביב, 1988.
  • יהודה הלוי – תהודת יצירתו, כולל מבוא מאת פרננדו דיאס אסטבן, הוצאת ריופיידרס, ברצלונה, 1985.
  • Yehuda ha-Levi – Repercusión de su obra, Riopiedras Ediciones, Barcelona, España, 1985.
  • Encuentros and Desencuentros, Spanish-Jewish Cultural Interaction, throughout History
  • Yehuda ha-Levi, Poemas y Estudios Literarios, Edicion Bilingue, (traducción de los poemas a Español: A. Sáenz-Badillos y J.Targarona), Ediciones Clásicos Alfaguara, Madrid, España, 1994.

ספרי שירה מקוריתעריכה

  • שירי אהבתךָ: אל משוררי תור הזהב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
  • הרוח זוכרת, El viento recuerda, הוצאת סיאל, מדריד, 2007
  • אבל הרוח יודעת, הוצאת הקיבוץ המאוחד וקרן רבינוביץ לאמנויות, 2004
  • פתאום כאז, הוצאת אל"ף, תל אביב, 1985
  • כל טוב ספרד, Todo bien de Sefarad, הוצאת רמוס דה-קסטרו, ספרד, 1981
  • כל אותו הרגע, הוצאת ניומן, 1977

מאמרים מדעייםעריכה

  • "שירה כדו-שיח – פואטיקה דיאלוגית בשירה העברית בספרד הנוצרית", ספר היובל לכבוד פרופ' יהודית דישון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [2012].
  • "אל כדי החרס המלאים פרחים", מסות על תום האלף, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמודים 87 – 96.
  • "לסוגיית הזיקות בין היצירה העברית בטולדו לסביבתה הספרותית, שיר הפרולוג ל"מזמורים למריה הקדושה" של אלפונסו החכם ושיריו האישיים של טדרוס הלוי אבולעפיה", ביקורת ופרשנות, כתב-עת לחקר ספרות עם-ישראל, חוברת 32, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1998, עמ' 81–94.
  • "דמויות יהודים בשירתו של אלפונסו העשירי", דברי הקונגרס האחד עשר למדעי היהדות, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים, 1994, עמ' 9–15.
  • "תור הזהב של השירה העברית בספרד הנוצרית", "תרבות יהדות ספרד, “The Culture of Spanish Jewry, תל אביב, 1994, עמ' 93–104.
  • המעבר אל הביטוי האינדיבידואליסטי בשירה העברית-ספרדית על רקע הספרות הספרדית-נוצרית, נקודות מפנה בספרות העברית וזיקתן למגעים עם ספרויות אחרות, בעריכת זיוה שמיר ואבנר הולצמן, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, תשנ"ג, עמ' 45–55.
  • "קווי ייחוד בשירה העברית בקסטיליה החדשה", דפים למחקר בספרות, 4, אוניברסיטת חיפה, 1989, עמ' 39–44.
  • "לבבי קח לך מטה לשונך – טדרוס הלוי אבולעפיה – משורר עברי בצומת של השפעות", מחקרי ירושלים בספרות עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1988, עמ' 469–482. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • "קווים לתולדות 150 שנות ביקורת, התפתחות הביקורת על שירת יהודה הלוי, על רקע כיווני מחקר השירה העברית של ימי הביניים", יהודה הלוי – מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, (עורך הסדרה: ישראל לוין), הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1988, עמ' 9–41.
  • ""ציון הלא תשאלי" – ההתקבלות וסגולות השיר", באורח מדע, בעריכת צבי מלאכי, הוצאת מכון הברמן למחקרי ספרות, ישראל, 1986, עמ' 233–238.
  • "שירתו של טדרוס בן יהודה הלוי אבולעפיה – שקיעה או חידוש", דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים, 1986, עמ' 123–129.
  • "שתי קריאות בשיריו האישיים של שלמה אבן גבירול", מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול, בעריכת צבי מלאכי, הוצאת מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב, 1985, עמ' 53–77.
  • "הזיקה לארץ ישראל בשירה ר' יהודה הלוי הביקורת", דברי הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים, 1982, עמ' 93–104.
  • "כיווני יסוד בביקורת שירתו של יהודה הלוי: רציונליזם, רומנטיקה, מיתוס" פלס – מחקרים בביקורת הספרות העברית, בעריכת נורית גוברין, הוצאת מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב, 1980, עמ' 279–308.
  • "תהילה למצרים", מחקרים בספרות עם ישראל ותרבות תימן, בעריכת אפרים חזן ויהודית דישון, אוניברסיטת בר-אילן, 1991, עמ' 253–258.


מאמרים בתחום ההוראה והחינוךעריכה

  • "השירה העברית בספרד כביטוי לזהות עצמית ולפתיחות תרבותית", עלון למורה לספרות 13, משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, ירושלים, 1991, עמ' 31–37.
  • "ייחודה של היצירה העברית בספרד", יהדות ספרד – תרבות וערכים, הוצאת התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל, 1991, עמ' 13–15.
  • "על הדו-שיח השירי שחוצה תחומים", עלון למורה לספרות 12, משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, ירושלים, 1991, עמ' 73–80.
  • "העז והגדי" – תדריך למורה, המרכז לטלוויזיה לימודית, משרד החינוך והתרבות, תל אביב, 1976, 18 עמודים.
  • "המסה ככלי מחנך על פי 'דעותיו הקדומות של הנוער' של מרטין בובר", מתודיקה, אוניברסיטת תל אביב, 1972, עמ' 34–42.

קישורים חיצונייםעריכה

על "כל אותו הרגע"
  • ברקאי, עדה. "מילים שמטפסות אל". על המשמר, ספרות, כ' בניסן תשל"ח, 27 באפריל 1978, עמ' 6.
  • לוריא, שלום. כחולמת את עצמה. מאזנים, כרך מ"ח, גל' 3 (שבט תשל"ט, פברואר 1979), עמ' 221.
על "פתאום כאז"
  • בן-שאול, משה. שירה: "פתאם כאן". מעריב, ספרות, ח' בטבת תשמ"ו, 20 בדצמבר 1985, עמ' 29.
  • לוריא, שלום. ניטעת באדמה וצמרתה ברוח. מאזנים, כרך נ"ט, גל' 10 (סיוון תשמ"ו, יוני 1986), עמ' 61.
  • מור-חיים שליט, עדינה. שירה, השלכות. מעריב, ספרות, כ"ג בניסן תשמ"ו, 2 במאי 1986, עמ' 25.
על "משורר בחצר המלך"
  • בן-נחום, יונתן. גן של דבש. דבר, כ"ה בטבת תשנ"א, 11 בינואר 1991, עמ' 20.
  • ברוקס, אלי. "משורר בחצר המלך".לאשה, גל' 2245 (23 באפריל 1990), עמ' 106.
  • גור, בתיה. "משורר בחצר המלך". הארץ, תרבות וספרות, כ"ד בכסלו תש"ן, 22 בדצמבר 1989, עמ' 11.
  • לוריא, שלום. "שער אל גן השירים". על המשמר, 22 ביוני 1990.
  • חזן, אפרים. משורר עברי בספרד הנוצרית. מעריב, ספרות, י"ב באדר תש"ן, 9 במרץ 1990, עמ' 7.
  • טובי, יוסף. משורר עברי, מסורת ערבית, תרבות נוצרית. ידיעות אחרונות, ספרות, כ"א בשבט תש"ן, עמ' 16
  • כ"ץ, שרה. טרובדור עברי בחצר מלך קתולי. מאזנים, כרך ס"ה, גל' 2 (חשון תשנ"א, אוקטובר 1990), 48–50.
  • ליפשיץ, רוני. "משורר בחצר המלך" מאת א. דורון. קול ירושלים, 10 בנובמבר 1989, עמ' 28.
  • לשם, גיורא. ביקורת הספרות: "טדרוס הלוי אבולעפיה". מעריב, ספרות, י"ט בחשון תש"ן, 17 בנובמבר 1989
  • רייזל, מרי. משורר עברי בחצר המלך הספרדי. מעריב, ספרות, ה' בחשון תש"ן, 3 בנובמבר 1989, עמ' 6.
על "אבל הרוח יודעת"
  • אסולין, יאיר. מסע בעקבות הרגש. מאזנים, כרך פ', גל' 3–4 (תמוז תשס"ו, יוני 2006), עמ' 52.
  • בן-דוד, יערה. "בין היכלות שבורים ופיגומי תקווה". הארץ, מוסף ספרים, גל' 642 (ח' בסיון תשס"ה, 15 ביוני 2005), עמ' 64.
על "שירי אהבתך"
  • דליס. שירי אהבתך. מאזנים, כרך פ"ג, גל' 2 (סיון-תמוז תשס"ט, יוני 2009), עמ' 50–51.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אוניברסיטת חיפה, המוקד לחקר תרבויות ספרד...
  2. ^ פרס ניומן, דבר, 22 בדצמבר 1976
  3. ^ תואר עמית כבוד בהוקרה על מפעל חיים פרופ' אביבה דורון מאוניברסיטת חיפה, הארץ,21 באוגוסט 2020, עמוד 2
  4. ^ ראו ספרה: אביבה דורון, משורר בחצר המלך : טדרוס הלוי אבולעפיה : שירה עברית בספרד הנוצרית, דביר, 1989
  5. ^ הוכרזו הזוכים בפרסי היצירה לסופרים ומשוררים, cms.education.gov.il
  6. ^ פרס עיריית חולון לספרות יפה עש דר קוגל, www.news1.co.il
  7. ^ יקירי העיר תל אביב לשנת 2015
  8. ^ תואר עמית כבוד בהוקרה על מפעל חיים פרופ' אביבה דורון מאוניברסיטת חיפה, הארץ,21 באוגוסט 2020, עמוד 2
  9. ^ מושב כבוד לפרופ' אביבה דורון על מפעל חיים. בכנס הבין לאומי של תרבות ספרד (Hispanistas) באונ. העברית