אביגדר נבנצל

רב ישראלי
(הופנה מהדף אביגדור נבנצאל)

הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל (נולד בט"ו בניסן תרצ"ה, 18 באפריל 1935) הוא רב, דרשן ופוסק הלכה ישראלי. רבו של בית הכנסת הרמב"ן.

הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נבנצל
הרב אביגדֹר נבנצל
הרב אביגדֹר נבנצל
לידה 18 באפריל 1935 (בן 89)
ט"ו בניסן ה'תרצ"ה
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות הרובע היהודי, ירושלים
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק מוסר, פרשת שבוע, הלכה
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב נחום פרצוביץ, הרב גדליה אייזמן
תלמידיו הרב חזקיה נבנצל
חיבוריו
  • שיחות הרב נבנצל
  • ביצחק יקרא
  • ירושלים במועדיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב נבנצל, עטור תפילין, מעביר שיעור בישיבת הכותל
הרב נבנצל במסיבת פורים (משמאל) (מימין הרב חיים סבתו)

שימש כרב הרובע היהודי בירושלים בין השנים ה'תשל"ג - ה'תשס"ח (2008-1973).

ביוגרפיה

עריכה

נולד בישראל לד"ר יצחק והלדה (לבית הולנדר) נבנצל. הוא אחיהם של פליאה אלבק ושל פרופסור ישעיהו נבנצל.

למד בישיבת חורב, בישיבת קול תורה (שם היה תלמידו המובהק של הרב שלמה זלמן אוירבך, ולמד אצל הרב גדליה אייזמן), בישיבת פוניבז' ובישיבת מיר[1].

בצה"ל שירת כחובש קרבי ביחידת זיהוי וקבורה ברבנות הצבאית. בשירות המילואים שירת במלחמת יום כיפור ובמלחמת שלום הגליל - בה שהה תקופה ארוכה יחד עם תלמידיו בגדוד שריון בגזרה המזרחית של לבנון והעביר שיעורים לחיילי ישיבות ההסדר[2]. התנדב במשך שנים בארגון זק"א.

בין השנים ה'תשל"ג[3] - ה'תשס"ח (2008-1973), שימש "רבה של ירושלים שבין החומות"[4], והיה שותף לחידוש היישוב היהודי בין החומות.

מאז שנותיה הראשונות של ישיבת הכותל משמש בה הרב נבנצל כר"מ. הרב נבנצל ידוע בדרשותיו ובשיחותיו על פרשת השבוע וחגי ישראל ומועדיו, אשר הועלו על הכתב בסדרה "שיחות הרב נבנצל".

משמש גם כר"מ בישיבת נתיב אריה.

נוהג להניח תפילין במהלך כל שעות היום, כמנהג הגר"א.

באדר א' ה'תשס"ח (2008) פרש מתפקידו כרבו של הרובע היהודי ותחתיו הוכתר בנו, הרב חזקיהו נבנצל[5].

אשתו שפרה נפטרה באדר א' ה'תשע"ו, פברואר 2016. בטבת ה'תשע"ט התחתן עם לאה גלינדר, תושבת אנגליה[6].

מפסיקותיו בהלכה

עריכה

הרב נבנצל פוסק במרבית המקרים כפסקים שלמד מרבו, הרב שלמה זלמן אוירבך.

כדרכו של רבו, הוא מתייחס בחומרה לשאלות שיש בהן חשש פיקוח נפש[7]. בהתאם לכך, הוא פוסק שמיניקות תאכלנה ביום כיפור בשיעורים מתחילת הצום, אם עלולה להיות פגיעה בייצור החלב[8].

על חשמל בשבת אמר[9]:

"שמעתי מהגרש"ז אוירבך זצ"ל לגבי הדלקת וכיבוי כלי חשמלי ללא חוט להט, שמעיקר הדין לא סבר כבית יצחק שיש בזה איסור מוליד, ולא כחזון איש שיש בזה איסור בונה וסותר. אמנם למעשה ודאי לא התיר הגרש"ז אוירבך זצ"ל הדלקת וכיבוי מכשירים אלה בשבת".

לעניין סעודות שבת כתב שיוצאים ידי חובה באכילת פת הבאה בכיסנין[10]:

"הגרשז"א זללה"ה אית ליה בפת הבאה בכסנין (אפילו פחות משיעור קביעות סעודה) הויא פת לענין יציאה ידי חובת סעודה".

לקראת יישום תוכנית ההתנתקות חתם על כרוז שלפיו על חייל שקיבל פקודה להשתתף בפינוי יישובים לסרב פקודה[11].

השקפה

עריכה

במהלך הפולמוס נגד תלמוד שטיינזלץ, לפי דיווחים שונים, הביע הרב נבנצל "זעזוע עמוק למשמע הדברים הבדויים הנוראיים" שבספרי הרב שטיינזלץ, ובהתאם לעמדתם של רבנים חרדיים אחדים ציווה לגנוז אותם[12][13].

בשנת תשע"ה תמך ברב יעקב שפירא[14] והתנגד למינויו של הרב אריה שטרן לרב העיר ירושלים זאת על אף שהרב שפירא עצמו תמך ברב שטרן ולא התמודד בעצמו. בשנת תשע"ח לקראת יום הכיפורים שני הרבנים נועדו למפגש פיוס בביתו של הרב נבנצל, ויישרו ביניהם את ההדורים[15].

ספריו

עריכה
 
הרב נבנצל (מימין) בעת ביקור הרב אליהו בקשי-דורון בישיבת הכותל

הרב נבנצל הוציא מספר קונטרסים במשך השנים בשם "ביצחק יקרא" לכבוד יום ההולדת של אביו, ד"ר יצחק נבנצל. כמו כן הוציאו תלמידיו ספרים עם הערותיו, בהם המשנה ברורה (בהוצאת ישיבת נתיב אריה, ה'תשס"ד), וספרי הלכה בענייני השירות הצבאי.

  • הערות "ביצחק יקרא" - על "משנה ברורה".
  • שיחות הרב נבנצל על פרשת השבוע, חמישה כרכים, בעריכת תלמידו הרב יוסף אליהו.
  • שיחות מוסר על ימים נוראים - שני כרכים, בעריכת תלמידו הרב יוסף אליהו.
  • ירושלים במועדיה - מספר כרכים, על הגדה של פסח וענייני פסח, חג השבועות, חול המועד, בין המצרים, שבת, ימים נוראים, פורים וחנוכה. הספרים נערכו על ידי בנו, הרב חזקיהו.
  • תשובות אביגדור הלוי - כ-1500 תשובות הלכתיות קצרות על אורח חיים. ליקט וערך, הרב ניצן בראונר. הוצאת "אור עציון".
  • הערות במסילת ישרים - שנאמרו בישיבת הכותל, בעריכת תלמידו הרב כ. אברהם[16].
  • מציון מכלל יפי - חידושים, ביאורים והערות על פרשת השבוע, שני כרכים (בראשית, שמות), בעריכת תלמידו הרב אליהו הופמן.

חיים אישיים

עריכה

היה נשוי לשפרה - בתו של הרב חיים זאב פינקל עד לפטירתה בה'תשע"ו (פברואר 2016). בטבת ה'תשע"ט התחתן עם לאה גלינדר, תושבת אנגליה[17].

בנו הרב בניה, שהיה ר"מ בישיבת חיי משה בירושלים, נפטר בחודש אלול ה'תש"פ במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל, ואלמנתו נישאה לרב סיני הלברשטאם.

בנו הרב חזקיה הוא ראש כולל "צילו של היכל" ברובע היהודי ורבה של העיר העתיקה בירושלים משנת ה'תשס"ח.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אביגדר נבנצל בוויקישיתוף

מאמרים ושיעורים

עריכה

כתבות

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אריה ארליך, מה שראיתי בשערי חסד, משפחה, עמ' 30, ט"ז באדר ה'תש"ף
  2. ^ יוסף אליהו, התורה המשמחת, 1998, עמ' 169 - 171
  3. ^ הרב ב. הלחמי, שיחה במעונו של הגאון הגדול רבי אביגדר נבנצל שליט"א, רבה של ירושלים העתיקה, 7 באוגוסט 2008, באתר שטייגן - פורטל עולם התורה.
  4. ^ ראו הסכמה שנתן למכון הלכה ברורה ובירור הלכה.
  5. ^ מעמד הכתרת רב העיר העתיקה(הקישור אינו פעיל, 2020)
  6. ^ אלי רוטמן, ‏זיווג שני: רב העיר העתיקה בן ה-83 - התארס, באתר כיכר השבת, 17 בספטמבר 2018
  7. ^ הרב מרדכי הלפרין על דרכו של הרב אוירבך בשאלות שיש בהם ספק פיקוח נפש (לעומת דעת פוסקים אחרים כגון הרב יוסף שלום אלישיב), ושם בפרק ה' סעיף 6 פסיקתו של הרב נבנצל
  8. ^ דעתו לעומת דעת הרב יעקב אריאל והרב אליעזר מלמד באתר בשבע
  9. ^ הרב משה הררי, קדושת השבת חלק א', נספח ד', עמוד 304.
  10. ^ הרב משה הררי, קדושת השבת חלק ב', מילואים פרק א' ענף 18, עמוד 187.
  11. ^ אילן מרסיאנו ואפרת וייס, הקיבוץ הדתי נגד סירוב פקודה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2004
  12. ^ אריה בנדר ומנחם רהט, מתפללים בירושלים סירבו לקבור ספרי עדין שטיינזלץ, מעריב, 13 באוגוסט 1989; דניאל אביב, "יתד נאמן" משבח את קבורת ספריו, חדשות, 21 באוגוסט 1989
  13. ^ נמשכת המלחמה נגד ספריו של הרב עדין שטיינזלץ, באתר העיתונאי נח זבולוני, נשלח לפרסום 31/08/1989
  14. ^ הרב אביגדור נבנצל: "לא מכיר ברב שטרן כרב של ירושלים", באתר כיכר השבת
  15. ^ הרבנים התפייסו לקראת יום הכיפורים, באתר ערוץ 7, ‏ח' בתשרי תשע"ח
  16. ^ הרב אביגדר נבנצל, מסילת ישרים עם הערות הרב נבנצל, באתר אוצר החכמה
  17. ^ אלי רוטמן, ‏זיווג שני: רב העיר העתיקה בן ה-83 - התארס, באתר כיכר השבת, 17 בספטמבר 2018