אביהו מדינה
אביהו מדינה (נולד ב-19 באוגוסט 1948) הוא זמר, פזמונאי ומלחין ישראלי. חתן פרס ישראל[1] לתחום הזמר העברי לשנת 2022 (ה'תשפ"ב). תרם רבות להפיכת המוזיקה הים-תיכונית לחלק בלתי נפרד מהזמר העברי.
מדינה, 2007 | |
לידה |
19 באוגוסט 1948 (בן 76) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
מוקד פעילות | תל אביב, ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1970 |
סוגה |
מוזיקה מזרחית זמר עברי |
שפה מועדפת | עברית |
חברת תקליטים |
א.מ. הפקות האחים ראובני |
פרסים והוקרה |
פרס ישראל לזמר עברי פרס שר החינוך והתרבות לתרבות יהודית |
avihumedina | |
פרופיל ב-IMDb | |
כשזכה בפרס ישראל בנימוקיה למתן הפרס, ציינה הוועדה כי "מדינה הביא לפריצת דרך משמעותית במוזיקה הישראלית. את מרבית זמנו הקדיש אביהו למען פיתוחו וביסוסו של סגנון המוזיקה הישראלית הנובע מתוך שורשים יהודיים מסורתיים ותרבותיים".[2]
ביוגרפיה
עריכהמדינה נולד בשכונת שבזי בתל אביב כבנם השלישי של לאה לבית מיסק, ילידת ירושלים שהוריה עלו ארצה מתימן, ואהרן לוי מדינה, יליד תימן שעלה ארצה בשנת 1939.[3] בהמשך עברה משפחתו לגור בחולון.
כשהיה מדינה בן 12 נפטרה אמו. שנה לאחר מכן התחתן אביו מחדש, ומדינה סיפר שמאז לא הרגיש בנוח בבית. הוא עבר להתגורר עם אחיו הגדול נדב, ובהמשך הלך לעליית הנוער, ביקש להשתלב בקיבוץ והופנה לקיבוץ כיסופים, שם חי מגיל 14 עד הגיוס לצבא. מדינה אהב מאוד את החיים בקיבוץ, בעיקר את החופש שחווה לראשונה, חופש שהיה חסר לו בבית. בקיבוץ ספג השפעות מוזיקליות שרווחו בשנות ה־60, כגון מוזיקת רוק, "הביטלס" ועוד. לימים הדגיש מדינה עד כמה הרוק נטמע בו ונוכח בשיריו ואף תיאר את המוזיקה שלו במילים ”פחות מזרח ויותר רוק מערבי”.[א] הוא טען כי חלק מהייחודיות שלו כמחבר שירים היא שילוב בין המוזיקה שספג בבית התימני המסורתי שבו גדל, שבו היו שירת קודש, טקסטים של רבי שלום שבזי ולחנים של הדיוואן, לבין הרוק שספג בקיבוץ.[4]
בשנת 1967 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון כמפקד טנק. במלחמת יום הכיפורים נקרא למילואים במסגרת גדוד 113 של חטיבה 217.[5] במהלך המלחמה שימש כמפקד ותותחן בחזית הדרום[6] והחליף מספר טנקים לאחר שהטנקים עליהם פיקד נפגעו.[7][8] השתתף גם במלחמת לבנון הראשונה אף שיכול היה להשתחרר מהשירות בשל היותו אמן.
בין השנים 2006–2011 כיהן כיו"ר אקו"ם.
כותב שירים
עריכהמדינה החל לכתוב שירים ב-1970. שירו הראשון "יעקב התמים" (הידוע כ"אל תירא ישראל") זכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר המזרחי ב-1971, בביצוע משה הלל. לפסטיבלי הזמר המזרחי הבאים נכנסו עשרה שירים נוספים של מדינה, וכולם הגיעו לשלושת המקומות הראשונים.
זמר
עריכההקריירה של מדינה כזמר התחילה בפסטיבל הזמר המזרחי 1980, כאשר ביצע את שירו "רחל".
את אלבום הסולו הראשון שלו הוציא רק ב-1990, בגיל 42.
מיצירותיו
עריכהבין יצירותיו של אביהו מדינה: "הפרח בגני" (מקום ראשון בפסטיבל הזמר המזרחי 1982 בביצועו של זוהר ארגוב), "אליך אלוהי", "כינור דוד" (מקום שני בפסטיבל הזמר המזרחי 1978 בביצועו של שימי תבורי), "לבד יושבת", "להיות אדם", "כבר עברו השנים", "אל תשליכני", "סוד המזלות", "למה אל", "שבחי ירושלים", "חידה את לי", "רעיה", "נשים וחופשיות", "אבי", "בין הטוב והרע", "נעלה", "ברכנו", "יום שישי הגיע", "שבת מתנה", "געגועים", "תן לזמן ללכת", "חלום", "הייתי ילד", "ארץ אהובה", "אנא אלי", "לו הייתי", "אם תבואי", "יש לי נערה", "שב אל אדמתי", "אמא אותך אני אוהב", "הסירי צל", "כואב ושר לך", "זוהי ראש העין", "לשיר בקול ערב" ועוד. שירים אלה בוצעו על ידי חיים משה, ישי לוי, זוהר ארגוב, דקלון, אורי שבח, ציון גולן, בועז שרעבי, שימי תבורי, אלי לוזון, אייל גולן, נתנאל נגר, ראובן ארז, אבנר גדסי, רמי דנוך, אורן חן, חופני כהן.
מאבקו נגד הדרת המוזיקה הישראלית הים־תיכונית
עריכהמדינה היה מהדוברים הבולטים נגד הדרתם של מוזיקאים מהסגנון הים-תיכוני, כבר מראשית דרכו. להשקפתו, המוזיקה המכונה "מזרחית" היא חלק בלתי-נפרד מהזמר העברי בכלל, וראויה לקבל במה מרכזית בכלי התקשורת. לדבריו, יצירתו היא בראש ובראשונה יצירה ישראלית, וכשם שאין מכנים את מתי כספי "יוצר מערבי" כך אין לראות בו "יוצר מזרחי".[9] לאחר שחרורו ממילואים, בתום מלחמת יום הכיפורים, החל במאבק כדי ששיריו ושירים אחרים בסגנון הים-תיכוני יושמעו בתחנות הרדיו של קול ישראל, ייכללו במצעדי הפזמונים הכלליים ויבוצעו בפסטיבלים מרכזיים כפסטיבל הזמר והפזמון, שלא קיבל אף אחד משיריו, במקום שיידחקו לתוכניות נפרדות ולאירועים משלהם. ב-1980 האשים את רשות השידור בכך שזמרים כמו ג'ו עמר, בעז שרעבי ועליזה עזיקרי עזבו את ישראל, ואחרים נאלצו לוותר על הז'אנר הים-תיכוני כדי למצוא חן בעיני עורכי המוזיקה.[10] ב-2013, במהלך ראיון שערך עמו ניב רסקין בגלי צה"ל, מתח ביקורת קשה על גל"צ וגלגלצ ואמר: "למה אתם מציגים אותי כמזרחי ולא כישראלי? שמים אותנו בגטו, כמו משהו שאמור לעבור מהעולם. אתם עד היום לא רואים בנו חלק לגיטימי של עם ישראל ומהתרבות הישראלית".[9]
חיים אישיים
עריכהמדינה גרוש מיהודית, גיורת ממוצא גרמני, ואב לשלוש בנות. מתגורר בקריית מטלון בפתח תקווה. אחותו היא השחקנית והזמרת נאווה מדינה. לצד פעילותו האמנותית, עסק גם בליטוש יהלומים ואף היה בעליה של מלטשה, כדי שפרנסתו לא תהיה תלויה בהכנסותיו ממוזיקה.[11][12]
ספרו
עריכהבשנת 2021 הוציא לאור את הספר "קורות ומנגינות" (הוצאת א.מ.ל. הפקות בע"מ) – אוטוביוגרפיה שכתב במהלך תקופת מגפת הקורונה.
פרסים
עריכה- בשנת 2015 נבחר להדליק משואה ביום העצמאות.[13]
- בשנת 2016 הוענק לו פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום המוזיקה.
- בשנת 2022 זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת ה'תשפ"ב.
דיסקוגרפיה
עריכה- 1988: אלבום כפול – "פרחי גני" – הכולל דואטים עם שימי תבורי באלבום היה אמור להשתתף גם זוהר ארגוב, אך מותו הטרגי של האחרון מנע את השתתפותו.
- 1990: "אשר אהבתי" – כלל את "אישה ילדה", "שיר לאחותי" (בדואט עם אחותו נאוה), "בלדה לחבר" (לזכר זוהר ארגוב) ו"שמחי עניה" (מילים: רבי שלום שבזי). אביהו מדינה ניהל מוזיקלית, ועיבודי השירים נחלקו בין יעקב למאי ואריה ברקוביץ'.
- 1992: "מה יהיה?" – כלל את שיר הנושא, "אישה משגעת", "לב זהב", וביצועים של מדינה לשירים שכתב לחיים משה וישי לוי; "רעיה", למה אל" ו"לבד יושבת". יעקב למאי עיבד את שירי האלבום.
- 1995: אלבום כפול – "סימנים של דרך" – הכולל בין היתר שירים מסורתיים. האלבום כולל שיר לכבוד אביו, "תפילה של אבא".
- 1996: הגדה של פסח – סדר פסח בלחן מקורי, ביחד עם עוזי חיטמן.
- 1998: "אני נשבע לך" – שיר הנושא הפך ללהיט המושמע עד היום בתחנות הרדיו והטלוויזיה.
- 2004: "אין לי מנוח" – האלבום כולל חידוש ללהיט "אל תשליכני", וכן דואטים עם ג'ו עמר ושימי תבורי.
- 2012: "המיטב – קלאסיקה ישראלית" – אוסף כפול הכולל 36 משיריו הגדולים של אביהו מדינה בביצועים של מיטב האומנים.
- 2014: "רק אלוהים יודע" – 12 שירים חדשים, חלקם דואטים עם זמרים כגון שימי תבורי, יואב יצחק ופאר טסי.
לקריאה נוספת
עריכה- תומר לויסמן, בשדה הקרב של הזיכרון, כנרת זמורה-ביתן דביר, נובמבר 2020, עמוד 515
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אביהו מדינה
- אביהו מדינה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אביהו מדינה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אביהו מדינה, באתר שירונט
- אביהו מדינה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אביהו מדינה, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- אביהו מדינה, באתר Discogs (באנגלית)
- אביהו מדינה, באתר Tab4u
- אביהו מדינה, דף שער בספרייה הלאומית
- אביהו מדינה, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- אביהו מדינה, באתר פרס ישראל
- שוש גבאי, רוצה להיות נעמי שמר, חדשות, 6 ביוני 1993
- שמעון כהן, המדינה זה אני, באתר ערוץ 7, 18 בדצמבר 2003
- אביהו מדינה בציפורי לילה מתגעגעות, גלי צה"ל, 14 באוגוסט 2011
- בן שלו, אל תשליכוהו - אביהו מדינה עדיין לא סלח לתקשורת, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2012
- ארי פינס, "אנחנו מתנשאים מעל הערבים, חושבים שזאת תרבות מפגרת שלא נאה לנו להידמות לה", באתר מאקו, 5 באפריל 2015
- אייל לוי, לא מזרחי, ישראלי: לאביהו מדינה יש בטן מלאה על 67 שנות קיפוח, באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2015
- עמי פרידמן, אביהו מדינה: 'אני לא פחות ישראלי מאף אחד', 16 ביוני 2016
- אביהו מדינה, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016
- שיר זיו, "יש לי שבעה נכדים, ואני זה שמנסה להכניס להם קצת משמעת", באתר ישראל היום, 11 בינואר 2018
- אמירה לם, 70 דברים שלמדתי, באתר "ידיעות אחרונות", 1 באוגוסט 2018
- אביהו מדינה באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
- אברהם זיגמן, הטייפ הקטן שהתניע לאביהו מדינה את הקריירה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2019
- שיחה עם אביהו מדינה ושיחה עם שמעון פרנס ואביהו מדינה, בתוך: מוזיקה בישראל, עיונים - סדרת 'נושא' (2014), בעריכת מיכאל וולפה, גדעון כ"ץ וטוביה פרילינג, הוצ' מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- אביהו מספר על עצמו באתר ערוץ 7
- חן מלול, אביהו מדינה מספר על "שבחי ירושלים", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 19.05.2020
- וואלה תרבות, "הפרח בגני", "רעיה" ו"שבחי ירושלים": השירים הגדולים של אביהו מדינה, באתר וואלה, 18 במרץ 2022
- יואב בירנברג, "הייתי הראשון שמחה נגד הקיפוח, כשזמרים אחרים פחדו. זכיתי בפרס ישראל כי כבר אין אדונים ומשרתים, כולנו בעלי הבית", באתר "ידיעות אחרונות", 25 במרץ 2022
- מידע על אביהו מדינה בקטלוג הספרייה הלאומית
- ניר דבורי יגאל ימין, הסוד שאביהו מדינה שמר 45 שנה נחשף: "לחם ביום הכיפורים והיה גיבור. מודל לחיקוי", באתר מאקו, 4 במאי 2022
- אביהו מדינה: מאז ומעולם היינו תרבות ים תיכונית, הקוגיטו – אברום בורג משוחח עם אנשים מעוררי מחשבה, באתר All•in
ביאורים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ [https://www.maariv.co.il/culture/music/Article-904516 "הביא לפריצת דרך במוזיקה הישראלית": אביהו מדינה הוא חתן פרס ישראל לזמר העברי ], באתר מעריב אונליין, 15 במרץ 2022
- ^ מאיה נחום שחל, אביהו מדינה יקבל את פרס ישראל בתחום הזמר העברי, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2022
- ^ אביהו מדינה, ביוגרפיה, באתר אביהו מדינה – האתר הרשמי, 2012
- ^ 1 2 בן שלו, אביהו מדינה עדיין לא סלח לתקשורת, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2012
- ^ נועם אמיר, "עלה לנו בדם יקר": הדו"ח של אביהו מדינה התגלה בארכיון מלחמת יום כיפור, בעיתון מקור ראשון, 31 במאי 2023
- ^ אביגדור קהלני, אני נשבע לך:שיחות אישיות עם לוחמים על מלחמת יום הכיפורים, הוצאת כתר 2004, עמ' 47-55
- ^ שמעון כהן, כשאביהו מדינה "גנב" טנקים ושעט לקרבות, באתר ערוץ 7, בתאריך 3 לאוקטובר 2022, עודכן ב-19 לספטמבר 2023
- ^ אביהו מדינה, "המלחמה שלי": אביהו מדינה חוזר לתופת של יום כיפור, באתר ישראל היום, 26 בנובמבר 2020
- ^ 1 2 אסף נבו, אביהו מדינה: "גלי צה"ל לא רואים בנו חלק מעם ישראל", באתר מאקו, 26 במאי 2013
- ^ אביהו מדינה: ערב אחד בשנה על המפה, מעריב, 9 בדצמבר 1980
- ^ יובל אברמוביץ', אני ניצחתי, באתר ישראל היום, 17 באפריל 2015
- ^ יעקב בר-און, אביהו מדינה: בגל"צ נתנו לי להרגיש לא שייך. ילדים החליטו שם, באתר מעריב אונליין, 14 באוקטובר 2013
- ^ שגיא בן נון, אביהו מדינה: "אני לא עלה תאנה", באתר וואלה, 8 במרץ 2015