אביה הכהן

רב ישראלי וחוקר תנ"ך

הרב אביה הכהן (נולד ב-ב' בתשרי תשכ"א, 23 בספטמבר 1960) הוא חוקר תנ"ך ומורה לתנ"ך, תלמוד וחסידות.

אביה הכהן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 בספטמבר 1960 (בן 63)
ב' בתשרי תשכ"א
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים מורה לתנ"ך, תלמוד וחסידות
אב ידעיה הכהן עריכת הנתון בוויקינתונים
אם דינה הכהן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

נולד בירושלים, וגדל על גבול השכונות רחביה ושערי חסד. אביו, ידעיה הכהן, היה ממקימי ישיבת הר עציון והיה פעיל בהנהלתה. אמו דינה הכהן (בתו של נתן גרדי) כיהנה כראש מדרשת אמונה. סבו מצד אביו הוא שמואל הכהן וינגרטן, שחלק מכתבי-ידו הובאו לדפוס על ידי הרב אביה.

היה חניך בתנועת בני עקיבא. שימש מדריך בסניף מרכז ירושלים ובסניף פיתוח בשדרות. הכהן למד בישיבה התיכונית אור עציון, שם נקשר לרב חיים דרוקמן, שהשפיע עליו רבות.[1] למד בישיבת ההסדר ישיבת הר עציון ושירת שירות צבאי מלא.

הכהן למד לתואר ראשון (B.A) באוניברסיטה העברית בחוגים למקרא ולמחשבת ישראל, המשיך לתואר מוסמך-מחקרי בחוג למקרא באוניברסיטה העברית. עבודת התזה שכתב, בהדרכת הפרופ' שרה יפת, עסקה ב"סוגיית העריכה בחטיבת סיפורי אליהו ואלישע". בתקופת לימודיו עבד כעוזר מחקר של הרב פרופ' מאיר וייס. בחלק משנים אלו גם למד בחברותא עם הרב בני לאו.

בין השנים תשמ"ב-תשמ"ח ריכז, עם אלישבע אשתו, את פעילות הוותיקים בתנועת גשר.

בשנת תשמ"ח הגיע לישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, שימש בה ר"מ לתנ"ך ולימד גם חסידות וגמרא. בד בבד הוא הקים את "הקרן לעזרה הדדית לבוגרי השילוב" (ע"ר). בשנתה האחרונה של הישיבה, ב-2008, עמד בראשה יחד עם יואל קרצ'מר, עד פירוקה. לאחר מכן החל לשמש כר"מ בישיבת תקוע. מאז שנת תש"ן הוא מלמד במדרשת לינדנבאום, ומשנת תשנ"ב גם במדרשת מת"ן. משנת תשס"ט הוא מלמד בקהילת יקר תל אביב. לימד לתקופה גם בישיבת ההסדר אור תורה מחנים.[2][3]

בקיץ 2005, לקראת ביצוע תוכנית ההתנתקות ועד כמה ימים טרם ביצועה, עבר עם משפחתו לגור בגן אור שבגוש קטיף, מתוך מטרה להביע הזדהות עם תושבי הגוש ולהושיט להם יד. הוא תמך בהתנתקות, אך סבר שהדרך שבה היא בוצעה הייתה נפשעת.[4]

בשנת תשע"א עבר עם משפחתו למשך שנתיים ל"בית בלב" במטולה.[1] הבית שימש מרכז לשיעורי יהדות ורוח ובית חם לסטודנטים ממכללת תל חי ולתושבי האזור, דתיים וחילונים.

החל משנת תשע"ד, למשך כמה שנים, שימש הרב אביה הכהן כרב היישוב הקהילתי אליאב שבחבל לכיש. ביישוב מתגוררות משפחות דתיות, מסורתיות וחילוניות.

הרב הכהן מחזיק בעמדות שמאל-מרכז.[5]

לאחר אירועי יום כיפור תשפ"ד אמר שאיננו יכול יותר להצביע לשמאל[6]

קשרים משפחתיים

עריכה

מבין אחיו מוכרים האלוף גרשון הכהן, הרב רא"ם הכהן והרב אלישיב הכהן. נשוי לאלישבע, ד"ר לספרות עברית, מומחית לשירת ימי הביניים ובתו של הרב מרדכי ברויאר, חתן פרס ישראל. אב לשבעה וסב, מתגורר באלון שבות.

גישתו הלימודית

עריכה

גישתו הייחודית של הרב הכהן בהוראת התנ"ך החלה כבר בראשית דרכו בישיבת עין-צורים. הוא משלב בין מחקר המקרא המדעי ללימוד אמוני-ישיבתי. יחד עם הרב דוד ביגמן פיתח גישת לימוד, שלימים כונתה 'גישת התמורות'. הגישה מתבססת על 'שיטת הבחינות' של חותנו, הרב מרדכי ברויאר. אך במקום לראות את הסתירות כמשקפות 'בחינות' שונות של אותה המצווה, לפי גישת התמורות הפערים והסתירות בחוקי המקרא נובעים מתמורות ומשינויים בחוק (בדומה לשינויים ההלכתיים בתורה שבעל פה לאורך הדורות שלאחר המקרא).[7]

שיטת לימודו בגמרא מתאפיינת בחיפוש אחר היסודות הרעיוניים והרגשיים שבסוגיות ההלכתיות והאגדתיות כאחת, ומציאת נקודות השקה בינן לבין חיי האדם.

בעיסוקו בעבר בעולם החסידות הוא מצא עניין בהגותם של רבי נחמן מברסלב ורבי צדוק הכהן מלובלין וסבור שהגותם יכולה לשמש גשר בין עולם האמונה הישיבתי לעולם מחקר המקרא המדעי. כיום, הוא מתמקד גם בדמותם ובהגותם של הבעל שם טוב ורבי משה חיים אפרים מסדילקוב.

ספריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אריאל הורוביץ, ”התפילה השיוויונית גורמת לפילוג במגזר הדתי“, באתר nrg‏, 11 במאי 2014
  2. ^ רשימת אנשי הצוות באתר מת"ן
  3. ^ רשימת אנשי הצוות בישיבת מחנים
  4. ^ יאיר אטינגר, אחיו של מפקד הכוחות המפנים הסתנן לגוש למרות המחסומים, באתר הארץ, 22 ביולי 2005
  5. ^ רבני השמאל הדתי נגד יעלון: "פירומן", באתר "סרוגים", 14 במרץ 2016
  6. ^   הרב אביה הכהן: ״תחושת בגידה - אני לא יכול להמשיך להצביע שמאל״, סרטון בערוץ "TOV אקטואליה יהודית", באתר יוטיוב (אורך: 17:57)
  7. ^ ראו בספר גישת התמורות, בעריכת חזי כהן ואביעד עברון, הוצאת מגיד וישיבת מעלה גלבוע, תשע"ט. ובייחוד ראו שם באחרית הדבר של הכהן, "דרך אמונה בחרתי", עמ' 277–288.