אבימלך בן גדעון
אֲבִימֶלֶךְ בֶּן גִדְעוֹן היה מנהיג בתקופת השופטים.[1] יש המונים אותו עם השופטים.[2] הוא עלה למלוכה בשכם וסביבתה בתמיכת בעלי שכם[3], לאחר שטבח באחיו, בני גדעון, ושרר[4] על ישראל 3 שנים. שררתו או מלכותו הייתה בלתי יציבה וקצרת ימים - הוא נאלץ לדכא מרידות שפרצו כנגדו, ולבסוף נהרג במהלך מצור על מעוז המורדים בתבץ.
 | |||||
| "מות אבימלך" בציור של גוסטב דורה, 1866 | |||||
| לידה | שכם | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג | תבץ (יש המזהים עם טובאס כיום) | ||||
| שושלת גדעון | |||||
| |||||
|
| |||||
אבימלך היה אחד משבעים ואחד בניו של השופט גדעון בן יואש ואמו, פילגש גדעון, הייתה משכם. לפי הפירוש המסורתי אמו הייתה מישראל, ולפי פירושים מודרניים מסוימים היא הייתה כנענית. לאחר שאביו מת אבימלך הציע את עצמו כשופט לבית אמו ונימוקו היה שמוטב כי ימלוך עליהם אדם אחד ולא שבעים בני אדם. תושבי שכם נאותו להצעה ונתנו לו 70 כסף מבית אלילם שישמש לשכירת רוצחים, ובלשון הכתוב "ריקים ופוחזים" על מנת שיהרגו את אחיו. לאחר מכן המליכו בני העיר את אבימלך באלון מוצב בקרבת שכם.[5]
ביסוס שלטונו
עריכה
כדי לבסס את שלטונו שחט אבימלך את 69 אחיו ליד אבן בעפרה אך אח אחד בשם יותם ניצל. יותם עלה להר גריזים ונשא את משל יותם, המתאר עצים שביקשו להמליך עליהם מלך, ולבסוף המליכו את האטד, שלא היו לו פירות אלא קוצים. מטרתו של יותם הייתה להתריע בפני בעלי שכם על המהלך השגוי שעשו בהמלכת אבימלך.
לאחר מכן החלו מרידות נגד אבימלך בתוך שכם בתואנה שהוא זר אשר הגיע מחוץ לעיר ובשל כך אינו ראוי למלוך עליה. בהתקוממות שבוצעה ניצח אבימלך את געל בן עבד מנהיג המורדים, בעזרתו של זבול - שר העיר שדיווח לאבימלך על המרד, יעץ לו ואף משך זמן עבורו כשראה שגעל מזהה אנשים על ראש ההר.
בסוף דיכוי המרד בשכם שרף אבימלך את מגדל שכם ובו 1,000 איש ואישה, וזרע את העיר שכם במלח.
זמן שררתו או מלכותו
עריכהעל פי המקרא זמן שררתו או מלכותו היה 3 שנים.
וַיָּשַׂר אֲבִימֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל, שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
— שופטים פרק ח' פסוק כב'
המקרא בצורה המיוחדת רק לאבימלך מכל שאר השופטים והמלכים, לא מתאר את הפועל "וישפוט" או "וימלוך", אלא את הפועל "וישר" - מלשון שר ושררה. השאלה אם היה נחשב בישראל לשופט, לשר ישראל או למלך נותרה פתוחה.
מותו
עריכהכאשר פנה להילחם נגד המורדים בתבץ (יש המזהים עם טובאס כיום), נהרג: כאשר קרב אל המגדל על מנת לשרפו, השליכה עליו אשה תושבת העיר, פלח רכב וניתצה את גולגולתו. נערו קטל אותו בחרב לפי פקודתו: ”שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי, פֶּן-יֹאמְרוּ לִי: אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ”.[6] למרות זאת, בדורות הבאים נזכר אבימלך כמי שהומת בידי אישה, כדברי יואב בן צרויה: ”מִי-הִכָּה אֶת-אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבֶּשֶׁת? הֲלוֹא-אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחוֹמָה, וַיָּמָת בְּתֵבֵץ”.[7]
במבט היסטורי, ניתן לראות בסיפור אבימלך ניסיון שנכשל לכונן מלוכה הממזגת אלמנטים כנעניים וישראליים בתקופת השופטים. ניסיון המלוכה הבא, שהצליח, היה רק בימי שאול המלך, אלא שאז בקשת המלוכה באה מקרב עם ישראל ואושרה על ידי הנביא.
לקריאה נוספת
עריכה- אליהו עסיס, למען עמו ולמען עצמו - סיפורם של שלושה מנהיגים בספר שופטים, הוצאת ידיעות אחרונות 2006
- פנחס שדה, מות אבימלך ועליתו השמימה בזרועות אמו, הוצאת שוקן 1969
- אברהם נחום, אנשי שוליים בתקופת המקרא, מוסד ביאליק תשע"א, עמ' 40–41
- אלישיב אורן, 'סיפור אבימלך', בית מקרא תשרי-כסלו תשל"ג, עמ' 21–24
- חוה שלום-גיא, 'מה לאזכור מותו של אבימלך בתבץ בפרשת דוד ובת שבע', בית מקרא תשס"ט, עמ' 5–13
- חוה שלום-גיא, 'מה בין הסיפורים על מות שאול בספר שמואל לבין סיפור מותו של אבימלך', בית מקרא תש"ע, עמ' 81–97
קישורים חיצוניים
עריכה
- "אֲבִימֶלֶךְ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 42–43, באתר היברובוקס
- שופטים ט, בו מסופר עיקר סיפור אבימלך.
- תמונה של מות אבימלך, מעשה ידי גוסטב דורה, אתר מקרא-נטו.
אבימלך (בן גדעון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר שופטים, פרק ט', פסוק א'
- ^ הרד"ק ועוד
- ^ לפי הפירוש המסורתי בעלי שכם היו מבני ישראל, ולפי פירושים מודרניים מסוימים, הם היו משפחות כנעניות מקומיות שנשארו בשכם.
- ^ המקרא בצורה ייחודית לאבימלך מתאר "וישר אבימלך על ישראל שלוש שנים". לא מתואר הפועל "וישפוט" ולא "וימלוך", אלא "וישר" - מלשון שר ושררה.
- ^ ספר שופטים, פרק ט', פסוק ו'
- ^ ספר שופטים, פרק ט', פסוק נ"ד.
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"א, פסוק כ"א.