אבינועם בר-יוסף

אבינועם בר-יוסף (נולד ב-1947) הוא הנשיא והמנכ"ל המייסד של המכון למדיניות העם היהודי[1], מיסודה של הסוכנות היהודית -- The Jewish People Policy Institute (JPPI), שהוקם בשנת 2002 ופעל מאז בניהולו. בחודש פברואר 2021 סיים את תפקידו ופרש לגמלאות לאחר יותר מ-18 שנות ניהול. בר-יוסף מגיע מתחום העיתונות ובעברו היה הכתב והפרשן המדיני של עיתון מעריב וראש המשרד של העיתון בארצות הברית. עם שובו מוושינגטון בשנת 1997, הוא פרסם טור פוליטי-מדיני שראה אור במקביל במעריב ובג'רוזלם פוסט. מאז פרישתו ממעריב בשנת 1998הוא פרסם מאמרים רבים בין היתר בניו-יורק טיימס ובוול סטריט ג'ורנל.

תולדות חייועריכה

אבינועם בר-יוסף נולד בבוקרשט, רומניה, ומשפחה חילונית אך בעלת זהות יהודית וציונית עמוקה. בשנת 1959 עלה לארץ יחד עם הוריו. לאחר השירות הצבאי החל בר-יוסף לעבוד בקול ישראל. הוא סיים קורס שדרים בהדרכת ירון לונדון ויגאל לוסין והחל לעבוד כעורך תוכניות וכתב חדשות.

ב-1981 עבר בר-יוסף לעבוד בעיתון מעריב. בתפקידו הראשון שימש כראש מערכת הנגב ולאורך השנים סיקר מגוון נושאים בהם התחום המשפטי והתחום הפלסטיני, ושימש כתב ופרשן המדיני של העיתון. בשנת 1993 מונה לראש המשרד של מעריב בוושינגטון. במהלך תקופתו בוושינגטון סיקר בר-יוסף את שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים, לרבות החתימה על הסכמי אוסלו וקיים ראיונות בלעדיים עם שלושה נשיאים: ג'ימי קרטר, ג'ורג' בוש האב, וביל קלינטון. בשנת 1996, בתום תקופת השליחות מטעם העיתון, הצטרף בר-יוסף למשך שנה כעמית אורח למכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון.

המכון למדיניות העם היהודיעריכה

בשנת 1999 מונה בר-יוסף ליועץ בכיר ליו"ר הנהלת הסוכנות סלי מרידור ומשם החל להוביל את הקמתו של המכון למדיניות העם היהודי, במתכונת של גוף חשיבה (THINK TANK) הממוקם בין העולם האקדמי לבין מקבלי החלטות. המכון הצליח לגייס את מיטב מוחות התכנון בארץ ובעולם היהודי במגמה להתמסר לחשיבה אסטרטגית, ניתוחי עומק, בחינת אלטרנטיבות והגשת המלצות מדיניות מכוונות מעשה במטרה לתרום לשגשוגו שלל העם היהודי. במקביל הוקמה ועדה מקצועית מנחה בהשתתפות מי שנשאו בתפקידים בכירים ביותר בממשל ובעולם האקדמיה בישראל ובאירופה ובהם השגרירים דניס רוס, סטוארט אייזנשטאט, אליוט אברמס, מרים נאור, סלי מרידור, ברנאר-אנרי לוי, ועוד.

גם לצוות בארץ נרתמו כמה מטובי האסטרטגים ובהם פרופ' יחזקאל דרור, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר השגריר אבי גיל, תת-אלוף במילואים מייק הרצוג. ד"ר שלום סולומול ואלד ועוד.

המכון חיבר בין שני אשכולות עיקריים: לרכז את מוחות התכנון הטובים ביותר בארץ ובעולם היהודי; לשקף את קשת אידאולוגית רחבה משמאל ומימין, מחרדים ועד חילוניים גמורים ובתנאי שכולם מקבלים את ישראל כמדינת הגרעין של העם היהודי בארץ ובתפוצות; לאפשר סביבת עבודה יצירתית, ולעודד מקוריות ומקצועיות חסרת פשרות. האשכול השני היה לא פחות מאתגר: ניהול מקצועי ובקרת איכות ברמה המקצועית הגבוהה ביותר.

ב-2004 הציג המכון למדיניות העם היהודי את ההערכה השנתית הראשונה בישיבת ממשלה שבמהלכה העביר ראש הממשלה דאז אריאל שרון החלטה להציג בכל שנה את הערכתו של המכון על המצב והדינמיקות בעם היהודי ולקיים דיון בנושא בהשתתפות השרים.

פעילויות המכון למדיניות העם היהודיעריכה

עיקר פועלו של המכון הוא בפרסומיו השונים ובפעילויות תומכות שנועדו לסייע לתהליך החשיבה והמחקר. המכון מקיים סיעור מוחות וקבוצות תהודה לפרויקטים השונים וכן תדרוכים לגופי העם היהודי כולל ראשי קהילות, מנהיגות מקצועית ונדבנים יהודיים. המכון גם פועל לחזק את הקשר בין התכנון לביצוע אצל גורמי ההחלטה והביצוע בעם היהודי.

פרסומי המכון רואים אור בעברית ובאנגלית.

פרסומיםעריכה

  • הערכה שנתית[2] על מצב העם היהודי והדינמיקות המבשרות כיווני התפתחות בחמישה תחומים מרכזיים המשפיעים על עתידו של העם היהודי: התפתחויות גאופוליטיות; זהות והזדהות; קשרים בין קהילות שונות בעולם; דמוגרפיה; ונכסים כלכליים ונכסי השפעה. ההערכה מתפרסמת בכל שנה כתמצית מנהלים לממשלה בראשית הקיץ על מנת לאפשר לשרים להקצות משאבים לפעילות בנושא העם היהודי ובמתכונת מלאה, שמופצת לכל הקהילות היהודיות והארגונים המרכזיים בעולם בערב ראש השנה.
  • פרויקט הדיאלוג[3] - החל משנת 2014 מקיים המכון בכל שנה סדרת מפגשים בעשרות קהילות במגמה לעודד דיאלוג בין ישראל לבין התפוצות. בתום המפגשים מפרסם המכון דו"ח מיוחד המסכם את הדיונים בנושאים מרכזיים שעל סדר היום. עד היום נערכו דיאלוגים בשורה של נושאים ובהם: ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ערכים יהודיים ושימוש בכוח בעת מלחמה; המנעד היהודי בעידן של זהות גמישה; ירושלים והעם היהודי; 70 שנה לריבונות יהודית, שיח חרדים וחילוניים בצפון אמריקה ושילובן של קהילות חרדיות בעשייה פוליטית; העלייה באנטישמים במערב.
  • ניירות עמדה - מסמכים המציגים את עמדתו של המכון בנושאי מדיניות שונים. עד כה פורסמו ניירות העמדה הבאים: "פורום היהודי עולמי", "עוצמה רכה כנכס לאומי", "אסטרטגיה נגד אנטישמיות" ו-"מפת דרכים לעם היהודי". הצבעת ישראלים בחו״ל.
  • ניירות התראה - מסמכים הדנים בנושאים שיש לנקוט בגינם בפעולה מיידית. בין אלה ניתן למנות את "האנטי-יהודיות החדשה" הדן בתופעת האנטישמיות ההולכת וגוברת בעולם ובאירופה בפרט, ואת "הדמוגרפיה היהודית" הדן בנושאי הדמוגרפיה וההתבוללות בעם היהודי. עתידו של הסדר העולמי – השלכות על העם היהודי.
  • פרויקט #יהדותישראלית- ניסיון להבנה של הזהות של יהודי ישראל, ביחסם ליהדות ולישראליות שלהם. הפרויקט מובל על ידי עמית המכון, העיתונאי שמואל רוזנר, והסטטיסטיקאי פרופ' קמיל פוקס. במסגרת הפרויקט פורסמו מספר מאמרים, וספר ששמו כשם הפרויקט.

הערות שולייםעריכה