אביעזרי זליג אוירבך

רב ומחנך אורתודוקסי יהודי-גרמני
אין תמונה חופשית

הרב אביעזרי זליג אוֹיֶרבַּך (בכתיב שנהג בזמנו: אויערבך; חנוכה ה'תר"א, דצמבר 1840 - ט' בתשרי ה'תרס"ב, 22 בספטמבר 1901) היה רב ומחנך אורתודוקס יהודי-גרמני. רבה של הלברשטאדט.

ביוגרפיהעריכה

נולד בדרמשטאדט לרייזכא ולרב צבי בנימין אוירבך, למד תורה מפי אביו ורכש השכלה כללית בגימנסיה המקומית, אחרי בחינת הבגרות למד פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטת מינכן ובאוניברסיטת ברלין, בעת שהותו בברלין למד בבית המדרש הישן שברחוב היידרויטר ונעשה מקורבו של הרב מיכאל זקש.

בשנת ה'תרכ"ג, 1863, למרות שתכנן לנסוע לפריז כדי ללמוד אצל המזרחן שלמה מונק, נענה לבקשת אביו להשתתף בצוות המייסד של בית ספר תיכון חרדי בפיורדא. הוא שימש כמנהל בית הספר. הקהילה בפיורדא הייתה רובה ככולה רפורמית ובית הספר נפתח עם מספר תלמידים מצומצם שהגיע בשיאו לכמאה וחמישים תלמידים. בשנת ה'תרכ"ז, 1867, נישא לרוזה בת יוסף הירש, בת למשפחת הירש האמידה. בלילות השלים את לימודי הרבנות לבקשת אביו, ולאור סירובו של אביו לסמוך אותו בעצמו לרבנות הוא נסמך לרבנות בידי הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה.

עם פטירת אביו בשנת ה'תרל"ב, 1872, נקרא למלא את מקומו כרבה הראשי של הלברשטאדט. בהלברשטאט ניהל לצד תפקידיו הרבניים גם את בית הספר המקומי, וסביבו התרכזו בבית המדרש המקומי, צעירים רבים שבחרו לעסוק בתורה. מעמדו בקרב רבני האורתודוקסיה הגרמנית היה חשוב ורבים הריצו אליו שאלות בהלכה. הוא תמך ברב עזריאל הילדסהיימר בעת פתיחת בית המדרש לרבנים בברלין ואף נמנה עם חברי הנהלת המוסד. עם זאת, כשהוצע לו לעמוד בראשות המוסד כשחלה הרב הילדסהיימר, דחה את ההצעה.

הוא התנגד לציונות החילונית וראה בה פן של תהליכי החילון הכלליים, והיה אחד מרבני המחאה. למרות זאת, היה פעיל למען היישוב היהודי בארץ ישראל, נמנה עם גבאי פקוא"ם ויזם פעולות צדקה אחרות עבור עניי ארץ ישראל. שניים מבניו, משה וצבי בנימין[1], אף עלו לארץ ישראל.

הרב אוירבך נפטר לאחר מחלה בט' בתשרי, ערב יום הכיפורים ה'תרס"ב, 22 בספטמבר 1901. בנו הרב יצחק אוירבך מילא את מקומו כרבה של הלברשטאט.

בשנת תשנ"א הוציאו צאצאיו מכתב יד את הספר אבי הנחל הכולל חידושים שלו על מסכתות פסחים, ראש השנה, יומא וסוכה.

לקריאה נוספתעריכה

  • משה אוירבך, "הרב ד"ר אביעזרי זליג אוירבך", בתוך: יוסף הירש, ר' בנימין הירש ז"ל: רשומות ופרקי זכרונות לקורות בית הירש ואויערבך, ירושלים תש"ח

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ד"ר שמעון גולדמן, ד"ר צבי בנימין אויערבך ז"ל - שבעה למותו, שערים, 14 ביולי 1952, עמ' 3