פתיחת התפריט הראשי

אַבְרָהָם (אָבִי) בָּלַשְׁנִיקוֹב (נולד ב-20 במרץ 1966) הוא איש ציבור ישראלי, יו"ר המסלול האקדמי המכללה למינהל ונציגו בישראל של איש העסקים היהודי-אמריקני רון לאודר. בעבר כיהן כסמנכ"ל מכון היצוא (20022005), מנכ"ל משרד התקשורת (20052006), מנכ"ל הכנסת (20062009), מנכ"ל משרד מבקר המדינה (2009) ויו"ר ערוץ 10 (2012-2013).

אבי בלשניקוב
אין תמונה חופשית
לידה 20 במרץ 1966 (בן 53) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש ציבור עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל הכנסת ה־1
7 ביוני 2006מרץ 2009
(כשנתיים ו-38 שבועות)
תחת יושבת ראש הכנסת דליה איציק
כנסות ה-17
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בלשניקוב החל את דרכו הציבורית ב-1988 כשהחל לכהן כעוזרו הפרלמנטרי של חבר הכנסת שמעון שטרית[1]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 כיהן כיועץ פוליטי לשר האוצר, אברהם בייגה שוחט. לאחר שהוקמה ממשלת הליכוד בראשות בנימין נתניהו ב-1996, עבר לעבוד כראש לשכתו של השר לביטחון פנים, אביגדור קהלני.

בשנת 1999 הצטרף לאשת העסקים וחברת הכנסת לשעבר, פנינה רוזנבלום, והתמודד עמה בבחירות לכנסת החמש עשרה כמספר 2 ברשימתה העצמאית לכנסת - "פנינה רוזנבלום". הרשימה לא נבחרה לכנסת.

באותה שנה עבר לעבוד עם השרה להגנת הסביבה, דליה איציק, כעוזרה הבכיר לעניין ביצוע חוק רשות השידור, שאיציק הופקדה לטפל בו כשרה הממונה על הרשות. מאז נחשב אחד ממקורביה של איציק. בשנת 2002 מונתה איציק לשרת התעשייה והמסחר בממשלת שרון הראשונה, ובלשניקוב עבר לשמש כיועץ בכיר וראש מטה השרה, אז שימש גם כחבר מִנהל מרכז ההשקעות[1].

כשאיציק מונתה ליו"ר סיעת העבודה-מימד בכנסת ה-16, הוא עבר לעסקים פרטיים, שימש סמנכ"ל מכון היצוא הישראלי, והמשיך לייעץ לאיציק בעניינים פוליטיים.

בלשניקוב כיהן בתפקידים ציבוריים שונים: חבר בדירקטוריון קרתא, חבר ברשות לפיתוח ירושלים, חבר במועצה לחילופי נוער צעירים ויו"ר הקרן לצער בעלי חיים.

בשנת 2005 שבה איציק לממשלה כשרת התקשורת ומינתה את בלשניקוב למנכ"ל משרד התקשורת כמינוי אישי שלה. לאחר פרישתה מן המשרד, נשאר בתפקידו תחת השרים אריאל שרון ואברהם הירשזון.

ב-7 ביוני 2006, לאחר מינוי דליה איציק ליו"ר הכנסת, מונה בלשניקוב למנכ"ל הכנסת, תפקיד שעל הקמתו החליטה איציק לאחר היבחרה, בהמלצת ועדת גלנור, שקבעה כבר בשנת 2000 שיש צורך בתפקיד. לצד איציק הנחיל קוד לבוש שאסר על הכניסה למשכן הכנסת במכנסי ג'ינס[1]. בלשניקוב זכה בתביעת דיבה שהגיש נגד פרופ' גבריאל מוקד, שכינה אותו "פקיד עלוב ונבל"[2].

ב-12 בפברואר 2007, מינתה איציק, שכיהנה כממלאת-מקום נשיא המדינה במשך כחצי שנה, את בלשניקוב למנכ"ל בית הנשיא בפועל במקומו של המנכ"ל משה גורל, שנאלץ לפרוש מתפקידו מטעמי בריאות. בלשינקוב שימש במקביל בשני התפקידים עד לבחירתו של שמעון פרס לנשיאות, ולאחר מכן החליפה אותו בתפקיד אפרת דובדבני.

לאחר הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוחלף בלשניקוב בדן לנדאו ומונה על ידי מיכה לינדנשטראוס לשמש מנכ"ל משרד מבקר המדינה. חודשיים בלבד לאחר מינויו נאלץ בלשניקוב להתפטר מתפקידו,

ב-6 ביולי 2009 מונה לנציגו בישראל של איש העסקים היהודי-אמריקני רון לאודר. בלשניקוב מנהל את עסקיו של לאודר בישראל ובמדינות נוספות באירופה. ב-2012, לאחר כהונה בת כשנה וחצי כדירקטור בערוץ 10, מונה בלשניקוב ליושב ראש הערוץ.

בשנת 2013 מונה לדירקטור במרכז רפואי הדסה בירושלים, ונבחר לכהן כממלא מקום יו"ר מועצת המנהלים של המרכז הרפואי. בתקופת כהונתו נחתמה תוכנית ההבראה של בית החולים. הוא שימש בתפקיד זה כשנתיים.

החל משנת 2014 הוא מכהן גם כיו"ר מועצת המנהלים של חברת "הגיחון", שהיא תאגיד המים והביוב הגדול בישראל. בראשית 2016 מונה גם ליו"ר מועצת המנהלים של חברת מבט"י - מפעלי טיהור שפכים ירושלים - שהיא חברה בת של חברת הגיחון העוסקת בהפעלת מפעלי טיהור שפכים בירושלים וסביבתה.

משנת 2014 מכהן בדירקטוריון הטכניון בחיפה, וממשיך לכהן כיו״ר מועצת המנהלים של החברות הכלכליות של בתי החולים של הדסה.

מאז ינואר 2018 מכהן בלשניקוב גם כיושב ראש הדירקטוריון של המסלול האקדמי-המכללה למינהל.

בשנת 2018 מונה על ידי שר החינוך נפתלי בנט לחבר ועדת פרס ישראל למפעל חיים, אשר החליטה על זהות חתני וכלות הפרס לשנה זו.

חיים אישייםעריכה

מתגורר בירושלים, אלמן ולו ארבעה ילדים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה