אברהם דומב

חוקר ישראלי לכימיה תרופתית
(הופנה מהדף אבי דומב)

אברהם (אָבִי) דוֹמְבּ (נולד ב-23 ביולי 1953) הוא פרופסור לכימיה תרופתית וחומרי טבע בבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והמדען הראשי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

פרופ' אבי דומב
לידה 23 ביולי 1953 (בן 70)
כְּפַר סָבָא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי polymer science עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פרופסור לכימיה תרופתית
מקום לימודים האוניברסיטה העברית
מנחה לדוקטורט יאיר אבני
מוסדות בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה והמכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
פרסים והוקרה

פרס הזיכרון על שם ניופלד של קרן המדע הדו-לאומית ארצות הברית-ישראל לשנת 1993

פרס מייסדי טבע לשנת 1998
בת זוג אורלי
מספר צאצאים 4
תרומות עיקריות
ביופולימרים, פולימרים פונקציונליים ושתלים, פולימרים פעילים ביולוגית, טיפול במים ומדעים פורנסיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בעבר היה ראש החטיבה לזיהוי פלילי בדרגת תת-ניצב במטה הארצי של משטרת ישראל, ונשיא מכללת עזריאלי להנדסה ירושלים.

ביוגרפיה עריכה

דומב נולד בהוד השרון לרוזה לבית מיטלפונקט ולרב צבי דומב, שכיהן כרב הראשי של הוד השרון. למד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה יחד עם אחיו התאום פרופ' מנחם דומב, לאחר שירות צבאי בגדוד 50 במהלכו לחם במלחמת יום כיפור, ולימודים בישיבת ההסדר הר עציון, פנה דומב ללמודי כימיה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 1978–1984 השלים באוניברסיטה העברית דיפלומה בכימיה פולימרית וטקסטילית, תואר שלישי בכימיה בנושא מגיבים וזרזים פולימריים, ותואר ראשון ברוקחות. במסגרת פוסט-דוקטורט היה בשנים 1984–1987 חוקר במכון למדעי הרוקחות בסינטקס, פאלו אלטו, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ובמחלקה להנדסה כימית שבמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.[1]

עם חזרתו לישראל ב-1987 היה דומב מדען בכיר במכון הביולוגי בנס ציונה. לאחר שצבר ניסיון תעשייתי בחברת נובה פרמצטיקל במרילנד בשנים 1988–1991, החל דומב לכהן באוניברסיטה העברית כמרצה בכיר לכימיה תרופתית בבית הספר לרוקחות. ב-1995 מונה דומב לפרופסור חבר, וב-1999 קודם לפרופסור מן המניין.[1] מ־2018 כיהן כראש בית הספר.

במהלך עבודתו באוניברסיטה העברית שילב דומב תקופות עבודה מחוץ לאוניברסיטה ופיתוח מוצרים. בשנים 20072012 היה ראש החטיבה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בדרגת תת-ניצב, ובשנים 2014–2016 כיהן כנשיא מכללת עזריאלי להנדסה[2].

פעילות מדעית, פורנסית ותעשייתית עריכה

מחקר עריכה

במסגרת הדוקטורט חקר דומב תרכובות פולימריות הכוללות בורן[3]. בהיותו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס חקר דומב מולקולות ענק של אנהידרידים בתור נושאי תרופות[4]. פולימרים אנהידרידים העסיקו את דומב גם בתור חומרים מתכלים ביולוגית[5].

במהלך השנים עסק דומב רבות בפולימרים פונקציונליים[6], מערכות העברת תרופות[7], חומרים פעילים ביולוגית, וקנבואידים[8]. בנוסף, חקר דומב תרופות נגד סרטן, ננו-חלקיקים, הדרוג'לים, טיפול וציפוי פני שטח, טיהור מים, הנדסת רקמות, החדרת תרופות לעין, ועוד[9].

פעילות בתחום הפורנזי-משפטי עריכה

דומב גילה התעניינות בתחום המשפטי ולמד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בשנים 2004–2007. אחר כך, כיהן עד 2012 כראש החטיבה לזיהוי פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל[10]. דומב הוזמן לתפקיד על ידי המפכ"ל דודי כהן על מנת לרענן את שדרת הפיקוד של המשטרה באיש אקדמיה שיביא שיטות חדשות. דומב אכן שכלל את תחום החקירות תוך הסתמכות על הידע שלו מתחום הכימיה. בין השאר, הוא תרם לפיענוח ולמציאת הרוצחים ברצח משפחת פוגל ורצח משפחת אושרנקו בעזרת זיהוי חדשני מבוסס על DNA שהגה. כהמשך לפעילויות אלו, מרצה דומב על מדעים פורנזיים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית[11], ומכהן כראש התוכניות לתואר שני במדע פורנזי בפקולטות למשפטים ורפואה.

קניין רוחני ומוצרים עריכה

דומב הקדיש תשומת לב רבה לערך היישומי של עבודתו המדעית, קיבל 92 פטנטים אמריקאיים על המצאותיו[12], והקים חברות הזנק[13]. כמה מהפטנטים שקיבל הבשילו למוצרים מסחריים[1]. כדי להיות בעל שפה משותפת עם הפעילים בתחום העסקי-תעשייתי, השלים דומב בשנים 1997–1998 דיפלומה במנהל עסקים.[1]

תלמידי מחקר ופרסומים עריכה

נכון לאוגוסט 2020, 28 תלמידי מחקר של דומב סיימו בהצלחה את לימודי התואר השלישי, והם: אסתר אבטאו, אורן אביב, אבי אברמוף, רגינה אוקנר, דיאנה איצקוביץ, אסתר אלחרט-בינשטוק, חגית אליהו, תרצה ארנפרוינד-קלינמן, נורית בייט, אידה יודובין-פרבר, נעמי כהן-ארזי, יאיר לוי, בועז מזרחי, מרינה סוקולסקי, טוני עזאם, רמה פלק, שאדי פרח, אריאלה שיקנוב, דורון תאומים, עומר אלמלק, אלפונסו בנטולילה, בוריס וייסמן, מורן חיים זדה, יורם סלאחר, רעיה סליבניאק, שמעון פרבר, מיכל קיסר (קרסקו), וגלית שוסטר[14].

יחד עם תלמידיו ועמיתיו פרסם דומב 429 מאמרים מדעיים, היה עורך או מחבר שותף של 16 ספרים או גיליונות כתב עת מיוחדים, וכתב 75 פרקים בספרים שונים.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 קורות חיים אבי דומב, ‏25 באוגוסט 2020
  2. ^ אורטל גנון, פרופ' אבי דומב, ששימש עד לאחרונה כראש החטיבה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל. מונה לנשיא עזריאלי - המכללה האקדמית להנדסה ירושלים, ירושלים נט, ‏8 באפריל 2014
  3. ^ Domb A, Avny Y., Reduction of Carbonyl-Compounds by Cross-Linked Poly(4-Vinylpyridine)-Borane in Acidic Media, Journal of Macromolecular Science-Chemistry A22, עמ' 183-201
  4. ^ Mathiowitz E, Saltzman WM, Domb A, Dor P, Langer R., Polyanhydride Microspheres as Drug Carriers.2. Microencapsulation by Solvent Remova, Journal of Applied Polymer Science 35, 1988, עמ' 755-774
  5. ^ Domb AJ, Synthesis and Characterization of Biodegradable Aromatic Anhydride Copolymers, . Macromolecules 25, 1992, עמ' 12-17
  6. ^ KR Kunduru, A Basu, T Tsah, AJ Domb, Polymer with pendant diazo-coupling functionality for colorimetric detection of nitrates, Sensors and Actuators B: Chemical 251, 2017, עמ' 21-26
  7. ^ Popilski, H.; Abtew, E.; Schwendeman, S.; Domb, A.; Stepensky, D, Efficacy of paclitaxel/dexamethasone intra-tumoral delivery in treating orthotopic mouse breast cancer, Journal of Controlled Release 279, 2018, עמ' 1-7
  8. ^ I Cherniakov, D Izgelov, AJ Domb, A Hoffman, The effect of Pro NanoLipospheres (PNL) formulation containing natural absorption enhancers on the oral bioavailability of delta-9-tetrahydrocannabinol (THC) and cannabidiol (CBD) in a rat model, European Journal of Pharmaceutical Sciences 109, עמ' 21-30
  9. ^ פרסומים של אבי דומב
  10. ^ S Farah, T Tsach, A Bentolila, AJ Domb, Morphological, spectral and chromatography analysis and forensic comparison of PET fibers, Talanta 123, עמ' 54-62
  11. ^ פרופ' אבי דומב, המכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים
  12. ^ USPTO, פטנטים אמריקאיים שהוענקו לאבי דומב, ‏26 באוגוסט 2020
  13. ^ MVK PHARMACEUTICALS
  14. ^ על פי רשימת תלמידים למדריך של הרשות לתלמידי מחקר באוניברסיטה העברית, 15 באוגוסט 2020