אבן יהודה
אֶבֶן יְהוּדָה (בתעתיק לטיני: Even Yehuda)[4] היא מועצה מקומית בשרון במחוז המרכז בישראל. נוסדה כמושבה ב-1932 על ידי אגודת "בני בנימין". היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ![]() | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | אבי הררי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 36 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1932 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2023 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 14,448 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 142 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.3% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,782 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 132 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 8,110 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 148 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
32°16′16″N 34°53′10″E / 32.2711172293174°N 34.8860229505492°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
9 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 13 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.5020 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 9 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל אבן יהודה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.even-yehuda.muni.il |
היסטוריהעריכה
המושבה הוקמה בדצמבר 1932 על ידי אגודת "בני בנימין" על שטח של 5,000 דונם אשר 4,000 מתוכם נרכשו מהנדבן שמואל בלום ועוד 1,000 דונם ממשפחת חנון מטולכרם. השטח חולק בין בני מושבות שהתיישבו במקום ובין יהודים מחוץ לארץ, בהם פליקס דה מנשה, שחברת הנוטע נטעה עבורם פרדסים[5]. בשנה הראשונה עברו המתיישבים קשיים מרובים והתגוררו יחדיו בצריף גדול[6]. לאחר כשנה המקום התפתח וכלל 14 בתים מודרניים, שכללו מטבחים, אמבטיה, מרפסת וחיבור לחשמל[7]. 1,500 דונם הוקצו ל-75 מבני המושבות, חברי אגודת בני בנימין[8]. בראשית דרכה נקראה המושבה "יהודייה" ולאחר מכן שונה שמה לאבן יהודה על שמו של אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית. בשנת 1935 הונחה אבן הפינה לבית הספר הראשון ביישוב[9].
עם ההתיישבות החל מפעל ייבוש הביצה הקטנה שמדרום (במקום צומת אבן-יהודה של היום) ונעשו הכנות לנטיעת פרדסים. בינתיים התפרנסו התושבים מעבודה כשכירים בפרדסים שעיבדה בשטחי המועצה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר ענף הפרדסנות כשל בגלל אי היכולת לייצא את פירות ההדר, התפרנסו התושבים מגידול עיזים, לולים וירקות[10].
בשנת 1948 הוענק ליישוב מעמד של מועצה מקומית, הכוללת בשטח שיפוטה גם את היישובים הסמוכים: באר גנים (או כפר צור) שהוקמה ב-1932 על ידי יוצאי מפעלי ים המלח ותל-צור שהוקמה ב-1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה, בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב). (יישובים אלו הפכו לשכונות במושבה). במלחמת העצמאות קלטה חלק מפליטי המושבה הר-טוב. בשנות החמישים קלטה המושבה מספר גלי עליות ממדינות צפון-אפריקה ותימן, שהקימו שכונות משלהם בתחומיה.
המושבה כוללת בתחום שיפוטה את כפר הנוער "הדסים" של ויצו הדסה - כפר נוער ובית ספר רחב ממדים. היא גובלת במזרח במועצות המקומיות קדימה ותל מונד, בצפון במועצה אזורית לב השרון, במערב בנתניה ובמועצה אזורית חוף השרון בדרום-מערב. בשנת 2007 עבר בית הספר האמריקאי הבינלאומי (The Walworth Barbour American International School in Israel) לקמפוס חדש באבן יהודה. ראש המועצה הנוכחי הוא אבי הררי.
ביוני 2012 החל שיווק שכונה חדשה בעיר, המצאת בסמוך לקמפוס הבית האמריקאי. גודל השטח של השכונה משתרע על כ-140 דונם[11].
אוכלוסייהעריכה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2023 (אומדן), מתגוררים באבן יהודה 14,448 תושבים (מקום 142 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.3%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 90.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 13,554 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[12]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

באר גניםעריכה
בשנת 1932 נרכשו בידי "אגודה חקלאית כפר צור", שברובה כללה פקידים ופועלים במפעלי ים המלח, שטח של בין 1,000-2,000 דונם להתיישבות[7] בקרבת כפר צור הערבית. השטח יועד בעיקר לפרדסים ול-85 מגרשים לבניין. עד נובמבר 1933 סודרה במקום באר והוקם מבנה ציבור עבור פועלים שבאו להכין את המקום להתיישבות[13]. לקראת סוף 1933 קבעה ועדת השמות של הקרן הקיימת את שם המקום באר גנים[14]. תוכנית ההתיישבות לא הצליחה ועלתה כוונה ליעד את המקום לבני המעמד הבינוני. גם תוכנית זאת לא צלחה בראשיתה ובדצמבר 1935 היה במקום בית בודד של שומר המקום, שניסה למשוך מתיישבים לבוא להתגורר בו[15]. עד תחילת 1938 הצטרפו למשפחת השומר עוד שלוש משפחות, למרות המצב הביטחוני שנבע מהמרד הערבי הגדול. במקום היה בית אחד שנקרא "הבית הלבן" ולידו מספר צריפים[16].
היישוב הורכב משני חלקים: באר גנים א' היה היישוב העיקרי בעוד באר גנים ב' הייתה חווה נפרדת שלימים הוקמה בקרבתה מעברה לעולי תימן, שהיום מהווה שכונה באבן יהודה הנקראת "עין יעקב".
היישוב הוקם סביב כביש מרוצף אחד, שקישר אותו עם היישובים הסמוכים אבן יהודה וכפר נטר. הבתים היו פרטיים ובעלי משק צמוד. במטרה לשמור על ביטחון התושבים, הוקם במקום בית ביטחון, שכלל בתוכו באר ועמדה על גגו. ב-1950, עם הקמת המועצה המקומית אבן יהודה, סופח אליה היישוב, יחד עם תל-צור הסמוכה אליה. שמו המקורי של היישוב היה כפר צור, כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם המושב. לימים הוחלף השם לבאר גנים, עברות השם הערבי של המקום המופיע במפות מהמאה ה-19 כ"ביר אלע'נים".
החל מראשית שנות התשעים, עוברת השכונה גל פיתוח והרחבה גדול. השכונה הורחבה מערבה ודרומה, הוקמו כיכרות ותשתיות וחוברה ברצף בנייה לאבן יהודה עצמה. שם השכונה שונה ל"פאר גנים" והיום מורכבת אוכלוסייתה בעיקר מבני העשירון העליון ומנהלים בכירים במשק. בעתיד מתוכננת הרחבה נוספת וגם קריית המועצה המקומית ומוסדות החינוך עתידים לעבור אליה.
בשנת 1995, הורחבה שכונת "באר גנים" מערבה. בשנים הראשונות הייתה השכונה פתוחה מערבה, לאחר מאבק ציבורי נסגר הרחוב בצידו המערבי, ונסללה דרך עוקפת המקשרת כיום את אבן יהודה עם שכנותיה כפר נטר ובית יהושע.
מיקומה הגאוגרפי של שכונת באר גנים הוא בין שתי גבעות החולשות עליה מצפון ומדרום, ולפיכך יש בה ריבוי משקעים בחורף לעומת אזורים אחרים באבן יהודה. בשכונה קשיים ניכרים של קליטת רשתות סלולריות של כל החברות כתוצאה ממיקומה הגאוגרפי.
שכונת תל צורעריכה
תל צור היא שכונה בתחומי אבן יהודה. במקור הייתה מושב שהוקם בשנת 1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב)[17]. המושב הוקם כמשק חקלאי שישמש כמקור הכנסה עבורם בפנסיה. במרץ 1934 תואר תל צור בדבר[18]:
- "עלוב ודל מראה תל צור לעומת אבן יהודה. צריפים עלובים העומדים במפוזר, ללא צורה ותכנית, ומהם גם ריקים, רועים ערבים מתהלכים ביניהם עם עדריהם, וערביות משוטטות עם כדים ... השטח הנטוע בתל צור הוא כיום 300-400 דונם."
היישוב הוקם בשני חלקים: תל צור א' שכיום הפך לרח' תל-צור ושיכון מכבי באבן יהודה ותל צור ב' שהפך בחלקו לאזור תעשייה ובחלקו לשכונת דרוקר ביישוב.
מקור השם בכפר צור אשר ממנו נרכשו במקור אדמות היישוב. עם הקמת הרשות המקומית אבן יהודה ב-1950, סופחו היישוב ושטחיו אליה יחד עם באר גנים הסמוכה.
בשכונה נמצא "רחוב סומסום", אשר לפי אנשי המועצה השלט הנושא את שם הרחוב נגנב על ידי חובבי תוכנית הטלוויזיה רחוב סומסום ואספנים[19].
שכונת עין יעקבעריכה
בתחילת 1944 הגיעו לקרבת אבן יהודה 14 עולים מתימן שהתגוררו בשכונה של צריפים במקום והתפרנסו מעבודה בפרדסים[20]. בספטמבר 1944 פרצה במקום מגפת דבר ובעקבות זאת מוסדות הבריאות שרפו את הצריפים והתושבים שוכנו באופן זמני באוהלים[21]. שלטונות המנדט הבריטי העניקו לתושבים פיצויים[22] ובעזרתם בנתה סולל בונה שכונה חדשה לתושבים התימנים, במרחק כקילומטר מהשכונה הקודמת[23]. בדצמבר 1946 הוכרז על כוונה להחליף את צינור המים לשכונה מ-2 צול ל-6 צול על מנת לאפשר לתושבים לפתח משקי עזר ליד הבתים[24]. לאחר הקמת המדינה נודע השכונה בשם עין יעקב[25].
ראשי המועצה ותקופת כהונתםעריכה
- יהודה בכר: 1950-1956
- יחיאל זלינגר: 1956-1963
- משה וינקלר: 1963-1964
- ישראל הוכמן: 1964-1974
- משה ברונר: 1974-1983
- עמיצור חיימובסקי: 1983-1989
- זיוה בן דרור: 1989-1993
- גדי כרמלי: 1993-2003
- עמוס עזאני: 2003–2013
- אבי הררי: 2013 - עד היום
סמל המועצהעריכה
הסמל כולל בארבעת רבעי המגן את ענפי העיסוק העיקרים של אבן יהודה בעבר:
- השדה - מסמל את החקלאות.
- תרנגול - מסמל את ענף הלולים.
- עץ התפוזים - מסמל את ענף הפרדסנות.
- מכון התערובת.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- גרשון גרא, אבן יהודה: בראשית היו החולות, אבן יהודה, הוצאת המועצה, 1988.
- שבי גיא-רון, "אבן יהודה - הצריף השחור בחולות הצהובים", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
- רועי מרום, מימי קדם קדמתה: פרקים בתולדות אבן יהודה וסביבתה לאור המחקר ההיסטורי והארכאולוגי, פרויקט מחקר היסטורי מוגש ל"בית הראשונים", אבן יהודה, 2008.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של המועצה המקומית אבן יהודה
- פרופיל אבן יהודה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ התעתיק על פי שמות היישובים בישראל באתר האקדמיה ללשון, 21 ביוני 2022
- ^ עירית עמית-כהן, בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 93
- ^ עובר אורח, איך הסתדרות בני בנימין קרי הנוטע עושה התיישבות, דבר, 19 ביולי 1933
עובר אורח, להתיישבות בני בנימין, דבר, 27 ביולי 1933 - ^ 1 2 בתחומי השרון הצפוני, דבר, 1 במרץ 1934
- ^ מתחומי השרון הצפוני, דבר, 1 בפברואר 1933
- ^ חג לאבן יהודה, דואר היום, 4 ביולי 1935
- ^ יישוב מוריק בשרון הצפוני, דבר, 22 בפברואר 1946
- ^ נמרוד בוסו, שכונה חדשה באבן יהודה: רבע דונם החל מ-1.069 מיליון שקל, באתר TheMarker, 11 ביוני 2012
- ^ פרופיל אבן יהודה באתר הלמ"ס
- ^ באר גנים, דבר, 8 בנובמבר 1933
- ^ שמות ליישובים שונים על אדמת הקרן הקיימת, דואר היום, 9 במרץ 1934
- ^ באר גנים, דבר, 15 בדצמבר 1935
- ^ י. פרויד, בשרון הצפוני, דבר, 22 בפברואר 1938
- ^ תל צור, דבר, 25 בינואר 1933
- ^ בתחומי השרון הצפוני, דבר, 1 במרץ 1934
- ^ לירן טטרו, סיפורו של "רחוב שומשום" באבן יהודה, באתר nrg, 16 בנובמבר 2009
- ^ על דאגת הבוקר לעולי תימן, דבר, 4 בספטמבר 1944
- ^ לעזרת נגועי הדבר בתל צור, דבר, 6 באוקטובר 1944
- ^ פיצויים לניזוקי ההריסה בתל צור, דבר, 8 באפריל 1945
- ^ ש.ש., השכונה שמעבר לגבעות החול, דבר, 5 באפריל 1946
- ^ מהנעשה באבן יהודה, דבר, 1 בדצמבר 1946
- ^ ראו למשל: התמרמרות נגד קיצוץ הלחם באבן יהודה, דבר, 16 ביוני 1950, עדר צאן גדול נגנב על ידי מסתננים, דבר, 19 במרץ 1950