אֶבֶנְקִית (Эвэды̄ турэ̄н) היא שפת האבנקים, והגדולה שבשפות הטונגוסיות הצפוניות, ומדברים בה כ־30,000 איש ברוסיה, בסין ובמונגוליה. ברוסיה מרוכזים 30,000 אבנקים בין יניסיי עד האי סחלין. בסין חיים רוב 34,000 האבנקים במונגוליה הפנימית ובשינג'יאנג, מהם 19,000 דוברי אבנקית (וכ־3,000 מדברים רק בה). במונגוליה חיים עוד כ־1,000 דוברים.

אבנקית
ᠧᠠᠩᠬᠢ, Эвэды̄ турэ̄н
מדינות רוסיה, מונגוליה, סין
אזורים מונגוליה הפנימית, שינג'יאנג, מרכז סיביר
דוברים 26,680 (2007-2010)
כתב אלפבית קירילי, אלפבית אבנקי, כתב מונגולי, אלפבית לטיני עריכת הנתון בוויקינתונים
משפחה

נוסטראטית

אירואסיאתית
מאקרו-אלטאית
מיקרו-אלטאית
טונגוסית
צפונית
אבנקית
קוד ISO 639-3 evn עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום של משפחה אבנקית, סביבות שנת 1900

אוצר המלים שלה וצורני הנטייה שלה שונים מאוד מאלה של הטורקית ושל המונגולית, אליהן היא בדרך-כלל מקושרת. ההשפעה של הרוסית חזקה מאוד, מכיוון שמרבית דוברי האבנקית הם גם דוברי רוסית (75.2% דיברו גם רוסית ב־1979 ו־92.7% ב־2002).

לאבנקית שלושה ניבים עיקריים - הצפוני, הדרומי והמזרחי - וההבדלים ביניהם נרחבים למדי. ברוסיה האבנקית נכתבת בעזרת גרסת האלפבית הקירילי, ואילו בסין היא נכתבת תוך שימוש בכתב המונגולי.

בסין נכתבת האבנקית בעזרת הכתב המונגולי. ברוסיה נכתבה האבנקית משנת 1931 בעזרת גרסת האלפבית הלטיני והחל משנת 1937 משמש לשם כך גרסת האלפבית הקירילי המבוססת על הכתב הרוסי.

האלפבית מבוסס הלטינית, רוסיה, 19311937:

G g F f Ə̄ ə̄ Ə ə E e D d C c B b A a
Ŋ ŋ Ņ ņ N n M m L l K k J j I i H h
Ʒ ʒ Z z W w U u T t S s R r P p O o
פונמות באבנקית
וילוני חכי מכתשי
/שִנִּי
שפתי
־שִנִּי
דו־
שפתי
אפי ŋ ɲ n m
סותם g k dʲ t b p
מחוכך ʤ ʧ
חוכך ɣ x s v f β
מקורב
(צדי)
w j
l
רוטט r
* - תוספת פונמה לסטנדרט

האלפבית מבוסס הקירילית, רוסיה, 1937 ואילך:

З з Ж ж Ё ё Е е Д д Г г В в Б б А а
П п О о Ң ң Н н М м Л л К к Й й И и
Ш ш Ч ч Ц ц Х х Ф ф У у Т т С с Р р
Я я Ю ю Э э Ь ь Ы ы Ъ ъ Щ щ

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אבנקית בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא שפות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.