אבנר חרמוני

מנהל ישראלי

אבנר חרמוני (נולד ב-5 בדצמבר 1947) הוא אלוף-משנה במילואים בצה"ל אשר פיקד על עוצבת שועלי מרום ועל סיירת צנחנים. במגזר העסקי עסק בניהול חברות בינלאומיות בתחומי ההיי-טק והחקלאות.

אבנר חרמוני
חרמוני במהלך פעולת כראמה
חרמוני במהלך פעולת כראמה
לידה 1947 (בן 77 בערך)
הזורע, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל חברת "נען-דן-ג'יין השקיה"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נולד וגדל בקיבוץ הזורע, בנם של לולי ומיכאל חרמוני, ממייסדי הקיבוץ.

שירותו הצבאי עריכה

עם גיוסו לצה"ל בשנת 1965 התנדב חרמוני לחטיבת הצנחנים. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר הקורס שב לצנחנים ושימש כמפקד מחלקה בסיירת דוכיפת ולחם במלחמת ששת הימים ובפעולת כראמה. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בגדוד 890 ולחם במלחמת ההתשה[1]. ביוני 1970 בהיותו מ"פ בגדוד 890 פיקד על פעילות מבצעית בלבנון, ליד הכפר הלבנוני בליידה. עם חזרת הכוח נפתחה עליו אש כוחותינו, ממארב "דגן" של משמר הגבול. כוח הצנחנים הסתער על המארב והשמיד את ה"דגן"[דרושה הבהרה]. בפעולה זו נפצע ואושפז בביה"ח זיו בצפת. בשנת 1972 התמנה למפקד סיירת צנחנים ופיקד עליה במספר פעולות קרביות, כולל מבצע קלחת 4 מורחבת בספטמבר 1972. חרמוני פיקד על הסיירת ב"פעולת טריפולי" שנקראה גם מבצע ברדס 54-55[2], במהלכו הוביל את תקיפת יעד "אהובה 3". בלחימה על היעד ספג הכוח שלושה פצועים ובהם חרמוני עצמו[3]. כן לקח חלק במבצע אביב נעורים[4]. ב-1973 השתחרר משירות הקבע, מספר חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים.

בשירות המילואים פיקד על יחידת סיור נ"ט 70[5]. במלחמת יום הכיפורים פיקד על כוח מסיירת צנחנים בראס סודאר[6]. לאחר מכן נלווה לכוח גדוד 890 ולחם בקרב החווה הסינית, בו נפצע בשלישית[7]. לאחר המלחמה שימש סמג"ד בגדוד 420, גדוד מילואים שהוקם במסגרת חטיבת צנחנים במילואים חדשה, חטיבה 646 עוצבת שועלי מרום. הגדוד השתתף בקרבות ההתשה שלאחר מלחמת יום הכיפורים במובלעת הסורית ברמת הגולן. בהמשך שימש חרמוני כמפקד הגדוד ולחם במלחמת לבנון הראשונה. באוקטובר 1983 מונה למפקד עוצבת שועלי מרום, חטיבת צנחנים במילואים. ושירת בתפקיד עד פברואר 1987. לאחר מכן שירת כסגן מפקד אוגדה 98.

חרמוני ניהל מספר חברות היי טק ובשנת 2007 מונה למנכ"ל חברת "נען-דן-ג'יין השקיה"[8].

במגזר העסקי עריכה

ניסיון בניהול עסקי בתעשייה הקיבוצית עריכה

בתחילת שנות ה-80 היה חרמוני סמנכ"ל השיווק של "פלסטופיל" הזורע שמפתחת, מייצרת ומשווקת יריעות פלסטיק לענפי החקלאות והתעשייה. בשנת 1984, כשהצטרף לקיבוץ מעגן מיכאל בעקבות אשתו, בת הקיבוץ, החל את תפקידו כסמנכ"ל השיווק של המפעל "צורון" שמפתח, מייצר ומשווק רכיבי מתכת לתעשיית האלקטרוניקה.

ניסיון בניהול עסקי בתעשיית ההיי-טק עריכה

בשנת 1986 נשלח חרמוני להקים את החברה .ORBOT EUROPE S.A, חברת הבת של "אורבוט מערכות", כיום "אורבוטק" (NASDAQ: ORBK). במסגרת התפקיד עבר עם משפחתו להתגורר בבריסל לתקופה של שלוש שנים. בשנים האלו הוקם למעשה הסניף האירופי של "אורבוט מערכות", כולל חברות בנות באנגליה, בצרפת ובגרמניה, שהיו כפופות למטה החברה בבלגיה.

כשחזר לארץ ב-1990 מונה לתפקיד מנכ"ל חברת "אורבוט מכשור" בע"מ. עם כניסתו לתפקיד הייתה "אורבוט מכשור" חברת הזנק (סטארט אפ) זעירה, ועם השנים הפכה לחברה בינלאומית עם מחזור מכירות של 45 מיליון דולר. בשנים אלו נוצר שיתוף פעולה יוצא דופן עם חברת NIKON כולל שיווק מוצרי החברה ביפן. "אורבוט" זכתה בפרס היצואן המצטיין 1995. בשנת 1997 "אורבוט" נרכשה על ידי החברה האמריקאית Applied Materials, מהמובילות בעולם בייצור ציוד היקפי לתעשיית המוליכים למחצה. סכום עסקת רכישת החברה היה 110 מיליון דולר – עסקת הרכישה הגדולה ביותר בתחום ההיי-טק בישראל עד לאותה שנה. לאחר השלמת עסקת המכירה, סיים חרמוני את תפקידו כמנכ"ל[9].

בשנים שלאחר מכן מילא מספר תפקידים בכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית ובהם: מנכ"ל "קוליק אנד סופה" (ישראל) בע"מ (ובמקביל סגן נשיא בחברת האם הבינלאומית), מנכ"ל "שירון – תקשורת לוויינים" בע"מ[10]., משנה למנכ"ל (C.O.O) "נייס מערכות" בע"מ ומנכ"ל "N-trig" בע"מ. בשנת 2007 השתלב מחדש בתעשייה הקיבוצית כמנכ"ל "נען דן ג'יין השקיה" שמפתחת, מייצרת ומשווקת מוצרי השקיה מגוונים כדוגמת ממטרות, ממטזים, טפטפות, צינורות טפטוף ועוד. משנת 2012 החברה היא בבעלות מלאה של חברת הענק ההודית Jain[11].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אבנר חרמוני - 1972-1973, מתוך האתר הרשמי של סיירת צנחנים.
  2. ^ יוסף ארגמן, "זה היה סודי ביותר", משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 349.
  3. ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמוד 140.
  4. ^ בן כספית, "אביב נעורים", 40 שנה אחרי, סופשבוע, ‏ 12.04.2013.
  5. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול - קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמוד 45.
  6. ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול - קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמוד 63.
  7. ^ עמירם אזוב, "צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 210, "מהאש שנפתחה כלפיו בחזית רחבה, כולל מ'אנשי המזוודות' עם טילי הסאגר שלהם, נפגעו מיד כמה מאנשי חוליית המח"ט. רס"ן אבנר חרמוני נפצע בירכו, סרן נחמיה תמרי נפצע בידו".
  8. ^ עמירם כהן, מנכ"ל חדש לנען-דן-ג'יין השקיה: אבנר חרמוני, באתר TheMarker‏, 26 באוקטובר 2007.
  9. ^ יונתן נשיא, אורבוט מכשור: היה כדאי לא להכניס אותה לאורבוטק, אתר גלובס, 26 בנובמבר 1996
  10. ^ אודי נחשון, אבנר חרמוני מונה למנכ"ל שירון תקשורת לוויינים, אתר News 1, שבעה ביוני 2001
  11. ^ עמירם כהן, מכירת נען דן לקונצרן ג'יין בסכום כולל של 79 מ' ד', אתר דה-מרקר, 14 במאי 2006