פתיחת התפריט הראשי

אבנר (נרי) ירקוני (18 בדצמבר 1957), הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה, שירת כטייס קרב (1977–2013)[1] ועורך דין משנת 1991. בין השנים 1995–1998 שימש פרקליט פיקוד המרכז והחל משנת 1998 ועד 2001 שימש ראש מנהל התעופה האזרחית.

אבנר ירקוני
אבנר (נרי) ירקוני.png
לידה 18 בדצמבר 1957 (בן 61) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עורך דין, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אבנר (נרי) ירקוני נולד בקריית טבעון למשה (מוסה) ירקוני, יליד ירושלים, שלחם כקצין במלחמת השחרור, וליהודית ירקוני, ילידת ירושלים, שעבדה כאחות ב"הדסה הר הצופים". הוא גדל והתחנך בנווה שאנן שבחיפה, וסיים את לימודיו במגמה הריאלית, במקביל ללימודי העשרה בטכניון. בשנת 1976 התגייס לקורס טיס, אותו סיים כטייס קרב בשנת 1977 וכטייס סקייהוק שנה לאחר מכן הוסמך כטייס יירוט במטוס 'כפיר'. בשנת 1982 חזר לשרת כטייס סקייהוק ומונה לסגן מפקד טייסת[2] (סמ"ט ב'). במבצע שלום הגליל, בעודו סגן מפקד טייסת, לחם כמוביל רביעייה בתקיפת והשמדת מערך הטילים הסורי בבקעת הלבנון ב-9 ביוני 1982[דרוש מקור]. בשנת 1983 מונה כמוביל רביעייה וסמ"ט ב' בטייסת 16-F.

בשנת 1987 השתחרר משירות קבע, והמשיך לשרת במילואים כמוביל רביעייה בטייסת F-16 עד שנת 2013[1], בכל המבצעים והפעילות המבצעית השוטפת, וביצע כ-100 גיחות בשטח אויב[דרוש מקור].

בשנת 1990 סיים את לימודי התואר הראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1991 הוסמך כעורך דין ובשנת 1993 סיים את לימודי התואר השני במשפטים, גם הוא באוניברסיטת תל אביב. את ההתמחות ערך בפרקליטות הצבאית וניהל כתובע את התיק על ניסיון הרצח של עופר פעיל, ב'פרשת רמי דותן', בפרשת 'רולטת הרשת', התביעה בעקבות אסון צאלים ב'[3], בפרשת 'יחידת דובדבן', ב'אסון הכבל' ועוד. בשנת 1995 מונה כפרקליט פיקוד המרכז, תפקיד אותו מילא עד שנת 1998. כיום מכהן ירקוני במינוי מיוחד של הרמטכ"ל כפרקליט צבאי בשרות המילואים.

בשנת 1998 מונה לתפקיד ראש מנהל התעופה האזרחית. הוא כיהן בתפקיד זה עד שנת 2001. הוא תמך בפתיחת השמים ובתחרות חופשית. את מאבקיו ניהל במערכת המשפטית בארץ ובחו"ל. במסגרת תפקידו פעל רבות בהצלחה בהולנד, אל מול ועדת חקירה פרלמנטרית, לניקוי סופי של אל על וממשלת ישראל מכל חשד הנוגע לאסון ביילמר[דרוש מקור].

עם סיום תפקידו כראש מנהל התעופה האזרחית בשנת 2001[4], פתח משרד עורכי דין המתמחה בענייני תעופה. ירקוני ניהל תיקים משפטיים נוגעים לזכויות טיס, פתיחת השמיים לתחרות, ומפגעי הרעש סביב נתב"ג וסגירתו בלילה להמראות[5]. נרי הוא חוקר תאונות מוסמך (משנת 1987), ובוגר השתלמות במשפט תעופתי בז'נבה (במרכז יאט"א, משנת 2000). בנוסף הוא עבד כטייס בואינג 747 (מטען) בחברת ק.א.ל., והוא פרשן ומרואיין בענייני תעופה ובפרט בענייני תאונות אוויריות[6]

חיים אישייםעריכה

אבנר (נרי) ירקוני נשוי לדלית עופר, ולהם שלושה ילדים ושני נכדים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 מתי סיבר, ‏תולה את הכנפיים, באתר "ידיעות אחרונות", 10 במרץ 2013
  2. ^ אבנר בורוכוב‏, "נראה שחוטף המטוס הוא אדם מיומן שפעל כחלק מתכנית", באתר וואלה! NEWS‏, 15 במרץ 2014
  3. ^ רמי טל ורונה רענן-שפריר, צאלים ב' - הטיוח הגדול, באתר ynet, 10 בדצמבר 2009
  4. ^ יעקב הכט, נרי ירקוני קורא להקים רשות תעופה עצמאית, באתר ynet, 15 בדצמבר 2000
  5. ^ "נתב"ג לא ייפתח כל כך מהר להמראות בלילה", באתר כלכליסט
  6. ^ אורנית עצר, "התרסקו שתי משפחות", באתר ערוץ 7, 12 במרץ 2013
    בר שם אור, צפו: כמעט תאונה בין שני מטוסים בשדה התעופה בברצלונה, באתר של "רשת 13", 7 ביולי 2014 (במקור, מאתר "nana10")
    נעם דהן, ‏נותק הקשר עם מטוס אינדונזי שטס לסינגפור, באתר גלי צה"ל, 28 בדצמבר 2014
    ניר נאמן, "תגובת יתר לטרור": השאלות הקשות בעקבות התרסקות המטוס, באתר של "רשת 13", 23 במרץ 2015 (במקור, מאתר "nana10")